חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2012

חקיקה גזענית

פרסום ראשון : 20/03/2012   עדכון אחרון:   20/03/2012


הזילות הנפוצה בשנים האחרונות בהצעות חוק גזעניות ולא דמוקרטיות העולות השכם והערב על ידי חברי כנסת מלמדת על זילות בתפקידם של האחרונים בבית המחוקקים. חברי הכנסת סבורים כנראה שהיותם חלק מקבוצת הרוב במדינה מאפשר להם לדכא את המיעוט, ולהשתלח באמצעות הגשת הצעות חוק פופוליסטיות המתחרות ביניהן מי גזענית יותר ודמוקרטית פחות. חברי הכנסת שכחו שתפקידם, בין היתר, להגן על הדמוקרטיה ועל הציבור, והפכו לאימת חלק מהציבור שאינו מבין כי יש ביניהם מישחצו את גבול ההיגיון ונטמעו בתחרות על קולותיהם ותמיכתם של החברים במרכזי התנועות ובמפלגות שלהם.
תהליכי חקיקה במדינת ישראל בשנים האחרונות הפכו כלי לדיכוי גזעני ואישורן של הצעות אלה, בין היתר, בוועדת השרים לענייני חקיקה ואף בכנסת, לא משאיר כל ספק באשר לקביעה שלנו בדו"ח הגזענות מהשנה שעברה, שהכנסת הנוכחית הנה הגזענית ביותר מאז קום המדינה.
בשנה האחרונה הוגשו עשרות הצעות חוק גזעניות וחלקן אף אושר. לדוגמא, חוק "ועדות קבלה", חוק "הנכבה" וחוק האזרחות והכניסה לישראל (המכונה"הוראת שעה" ומוארך  על ידי הכנסת מפעם לפעם ולאחרונה אף קיבל את הגושפנקה של בג"צ שדחה את העתירות שהוגשו כנגד חוקיותו).
חוק ועדות הקבלה עבר ברוב של 35 תומכים מול 20 מתנגדים. זהו החוק השני מבין שלושה, אשר נטען כי הוא גזעני וזכה לגינויים בארץ ובעולם. החוק מאפשר לוועדות קבלה בישובים קהילתיים בני 400 בתי אב ומטה,למנוע הצטרפות חברים לא רצויים. יוזמי החוק, דוד רותם מישראל ביתנו, ישראל חסון ושי חרמש מקדימה, טענו ש"מדובר בחוק מאוזן, לא גזעני, שאינו מכוון כלל לפגוע בערבים ובחלשים בחברה."
 
חברי הכנסת מהשמאל והח"כים הערבים טוענים שהחוק נועד לפגוע באפשרות ההצטרפות של ערביי ישראל וחברי קהילות חלשות ליישובים הקטנים בנגב ובגליל. ח"כ דב חנין (חד"ש) הגדיר את אישור החוק כ"עוד חולייה בלילה השחור והקודר היורד על ישראל".
 
23.03.2011, רוני סופר, ידיעות אחרונות
 
 
מליאת הכנסת אישרה אחרי חצות (יום ד) בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מספר 40 לחוק יסודות התקציב. התיקון, אשר מוכר גם כ"חוק הנכבה", הוא תיקון מבין כמה תיקונים וחוקים שלפי השמאל וארגוני זכויות אדם, פוגעים קשות בחופש הביטוי בישראל. 37 מחברי הקואליציה תמכו בחוק, מול 25 מתנגדים.
 
חוק הנכבה אותו יזם ח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו, יאפשר למדינה לשלול מימון ממשלתי מגופים, בהם ארגונים ורשויות מקומיות, אשר ישללו את ערכי הבסיס של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
 לפי ההצעה, שר האוצר יהיה רשאי להפחית תקציבים עד פי 3 מהגופים הממומנים. מבקרי החוק טענו כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי של ערביי ישראל, המציינים את הנכבה (אסון - ר.ס) שעברה עליהם בעקבות מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל.
 
23.03.2011, רוני סופר, ידיעות אחרונות
 
 
 
 
הכנסת אישרה ברוב 47 מול 38 את החוק השנוי במחלוקת. 11 שרים ובראשם רה"מ ושר הביטחון, וכל סיעת העצמאות נעדרו, בקדימה הצביעו נגד. "צעד רחוק מדי", הסבירו מקורבי נתניהו, שלא ניסה למנוע קבלת החוק. ארגוני זכויות אדם יעתרו לבג"ץ. "החוק לא לגיטימי, לא נציית לו. נמשיך להחרים".
12.07.2011, מורן אזולאי, ynet

 

נפסל "חוק נכבה" של טיבי

נשיאות הכנסת אסרה היום (ב) בצעד נדיר את העלאתה של הצעת "חוק יום הנכבה", אותה יזם ח"כ אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל). במהלך הדיון בחוק, הקורא לשלילת תקציבים מארגונים המכחישים את "הנכבה" - הכינוי הפלסטיני להקמת ישראל - אף הוצע לטיבי להגיש הצעה ברוח דומה לפרלמנט הפלסטיני.
הדיון בנשיאות עסק בבקשתם של חברי הכנסת דני דנון (ליכוד) ואלכס מילר (ישראל ביתנו) לפסול לגמרי את ההצעה, השוללת לטענתם את רעיון הקמתה של מדינת ישראל, ולא להניח אותה כלל על שולחן הכנסת. זוהי הפעם הראשונה זה שבע שנים שנשיאות הכנסת מקבלת החלטה מעין זו.
הצעת החוק של טיבי מתבססת על הצורך בהכרה "באסון הלאומי שפקד את הילידים הפלסטינים, תושבי הארץ", ומבקשת "לשלול תקציבים מגופים הפועלים למנוע תחושת ביתיות ושוויון מהעם הפלסטיני". לדבריו, "החוק נועד לאסור פעולות שיש בהן משום הכחשה של אסון זה, במטרה להכיר בסבלו וכאבו של האחר, לרבות מיעוט לאומי". היא מהווה, ככל הנראה, תשובה להצעה של ח"כ מילר, שקרא לקנוס מוסדות ישראלים שזוכים לתמיכה ממשלתית ומציינים את הנכבה.
04.07.2011, מורן אזולאי, ynet
 
מליאת הכנסת אישרה את התקנות המטילות מגבלות דרקוניות על יכולתם של פלסטינים להתגורר עם בני זוגם הישראלים בתחומי המדינה.
25.07.2011, יהונתן ליס, הארץ
 

אמנסטי אינטרנשיונל הצעת "חוק המסתננים" אינה הולמת זכויות אדם

ועדת הפנים והגנת הסביבה דנו ב- 25.7.11 בהצעת החוק למניעת הסתננות.ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שלח לחברי הוועדה מכתב המסביר את עמדתו.לדעת אמנסטי, הצעת החוק שבנדון כוללת הוראות שאינן עולות בקנה אחד עם המחויבויות הבינלאומיות של ישראל בעניין זכויות אדם ובפרט זכויות פליטים.
26.07.2011, עבודה שחורה
 
 
 
 
ליברמן הבהיר ביום שישי האחרון כי ישראל ביתנו תתנגד להחלטה, ואף הודיע כי המפלגה צפויה להציג הצעה חלופית בעניין. לדבריו, "אנו תומכים בהחלת חוק חינוך חובה חינם כבר בגיל צעיר, אך הדרך שבה מוצע השינוי כרגע לא מספיק שקולה ובדוקה ונעשתה בהינף יד. שרי ישראל ביתנו יתנגדו להצעת ראש הממשלה שתובא ביום ראשון מאחר וקיצוץ אחיד בתקציב לכל משרדי הממשלה יפגע באוכלוסיות רחבות". ליברמן אמר כי יש לתת קדימות במתן חינוך חינם מגיל 3 לילדיהם של יוצאי צבא.
שותפות הארגונים חברתיים "שותפות שראקה" הפועלים לשוויון יהודי-ערבי בישראל מחו בחריפות נגד הצעתו של ליברמן לפיה חוק חינוך חינם מגיל 3 יחול רק על ילדיהם של יוצאי צבא. לדבריהם "ישראל ביתנו ממשיכה להוביל מדיניות של אפליה סדרתית ובוטה נגד ערבים אזרחי ישראל. לא יעלה על הדעת כי דווקא האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל- ערביי ישראל- תודר מהזכות לקבל חינוך חינם לילדיה. זוהי דרכה של שיראל ביתנו לגרור את הממשלה אחריה לתוך מדיניות גזענית, שעניינה דרדור עמוק יותר לעוני של ערבים בישראל.
01.08.2011, אופיר בר זוהר,nrg
 
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט לדחות למועד בלתי ידוע את העררים שהוגשו על ההצבעה בשבוע שעבר, בה אושרה תמיכת הקואליציה בחוקים להגבלת מימון ארגוני זכויות אדם. משמעות הדבר היא שהכנסת לא תוכל לקדם את החוקים ולא ניתן יהיה להצביע עליהם.
בקואליציית הארגונים החברתיים "שותפות שראקה" בירכו על החלטת נתניהו. בארגונים, בהם "שתיל", "קשב" ו"סיכוי", מהנפגעים הפוטנציאליים מהחקיקה בנושא, אמרו כי "אנו שמחים לראות כי בעקבות הלחץ הציבורי מצד החברה האזרחית, נתניהו התעשת והבין כי ללא ארגונים שפועלים לשוויון, שלום וזכויות אדם, אפשר היה להכריז על חיסולה של הדמוקרטיה בישראל. טוב יעשה נתניהו אם באותה הזדמנות יסיר מהפרק את כל הצעות החוק שמיועדות להעמיק אפליה וגזענות נגד ערבים, כי הגיע הזמן שממשלת ישראל תכיר בעובדה כי יש בישראל 20% אזרחים ערבים, שמגיע להם שוויון, בראש ובראשונה- הזכות למחות נגד עוולות הנעשות כלפיהם.
20.11.2011, יהונתן ליס, הארץ
 
ראש הממשלה בנימין נתניהו הדהים אתמול בבוקר רבים משרי הליכוד, כאשר בישיבת "שרינו" הביע תמיכה בחוק להשקטת המסגדים, שיזמה ח"כ אנסטסיה מיכאלי מישראל ביתנו. נתניהו אף ניסה לשכנע את עמיתיו להצביע בעד החוק: "לא צריך להיות יותר ליברלים מאירופה", אמר ראש הממשלה לשרים.
ברק רביד, גקי חורי, 12.12.2011, הארץ

דיכטר מנסה לעגן בחוק יסוד: "מדינת ישראל- הלאום היהודי"

בהצעת חוק היסוד: "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", נכתב כי "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית". ההצעה מסירה מסדר היום אפשרות של מדינה דו לאומית וקובעת: "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי". מעבר לאופייה היהודי של המדינה, הצעת החוק מתייחסת גם לנושא הדמוקרטי ומעגנת לראשונה בחקיקה את הנושא. "מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי", קובע הסעיף השני של הצעת החוק.
על הצעת החוק, המבקשת לעגן בחוק אחד את כל נושאי הגדרת המדינה והקשר שלה לעם היהודי, חתומים לא פחות מ- 40 חברי כנסת מהעבודה, מקדימה, מהליכוד, מהעצמאות, מישראל ביתנו, מהאיחוד הלאומי ומהבית היהודי. בין החתומים גם חברי הכנסת בנימין בן אליעזר ושאול מופז. למרות שעל ההצעה חתומים מספר רב של חברי כנסת, מתוכם גם מרבית סיעות הקואליציה, כדי שהקואליציה תתמוך בה, על הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, להסכים להצעה גם הן. זאת בשל העובדה שעל פי ההסכם הקואליציוני, הממשלה תתמוך בחוקי יסוד רק אם הם מוסכמים על כל סיעות הקואליציה.
03.08.2011, פנחס וולף, וואלה!

יועמ"ש הכנסת מזהיר מאימוץ חוק דיכטר: "ישנה את המסגרת החוקתית"

בצעד נדיר, קרא אתמול היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, לקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי נרחב בהצעת חוק המונחת על שולחן הכנסת, בשל ההשלכות הנרחבות שיהיו לה על מעמדה החוקתי של ישראל. מדובר בהצעת חוק היסוד שיזם ח"כ אבי דיכטר (קדימה), הקובעת כי המשטר הדמוקרטי בישראל יהיה כפוף לזהותה היהודית של המדינה וכי השפה הערבית לא תוגדר כשפה רשמית בישראל. שליש מחברי הכנסת, בהם מרבית חברי סיעת קדימה, חתמו על הצעת החוק הפרטית, שצפויה להפוך לאחד ממוקדי העימות המרכזיים במושב החורף שיפתח בשבוע הבא.
ינון הקדיש חלק ניכר מדבריו לניתוק שמציע החוק החדש בין הגדרת הלאום היהודי של המדינה להגדרת המשטר הדמוקרטי בה. "אני סבור שלא ניתן להפריז בחשיבותה של הצעה זו בשל השלכותיה ומשמעויותיה על המשפט החוקתי הישראלי ועל האיזונים העדינים הנערכים במסגרתו", אמר והסביר, "לא עוד איזון אופקי בין שני חלקי הנוסחה, אלא יצירת איזון אנכי ביניהם, כך שלאחר קבלת ההצעה, בראש המדרג החוקתי יוצב העיקרון של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ורק תחתיו יוצב עיקרון המדינה הדמוקרטית, וגם זאת בנוסח רזה הקובע: מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי, להבדיל ממדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית".
28.10.2011, יהונתן ליס, הארץ
 

ארגונים חברתיים: חוק הלאום של דיכטר - גזעני וחשוך

בקואליציית הארגונים לחברה דמוקרטית ושוויונית, שותפות-שראקה, הנאבקת באפלייה נגד ערבים אזרחי ישראל, הגיבו היום (ראשון) בזעם על אישור הצעת החוק של ח"כ אבי דיכטר, הידועה בכינויה הצעת חוק מדינת הלאום. בתגובתם ציינו את אכזבתם מיו"ר הכנסת, כאשר אמרו כי "זוהי הצעת חוק שהייתה צריכה להיקבר בפח הגזענות של ההיסטוריה, ודאי לא לקבל אישור של מי שעומד בראש כנסת שאמורה לייצג גם את אזרחי המדינה הערבים". בארגונים הוסיפו כי "לא יעלה על הדעת כי הצעת חוק כמו זו, שתפסול את השפה הערבית כשפה רשמית, תכשיר מקומות מגורים נפרדים ליהודים ולערבים ועוד תקבל גושפנקא מצד ריבלין. ציפינו שיו"ר הכנסת ירצה כמונו לשמור על צביונה הדמוקרטי של ישראל, ולא להוליך את ישראל למחוזות גזענים וחשוכים".

06.11.2011, ניר יהב, וואלה!
 
הצעת החוק של ח"כ אקוניס וח"כ קירשנבאום אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ברוב של 11 תומכים מול חמישה מתנגדים. החוק ימנע מארגונים לקבל מימון מממשלות מחו"ל, שעליהן מתבסס כיום רוב התקציב של עמותות השמאל. הצעת החוק זוכה לתמיכת ראש הממשלה
13.11.2011, אטילה שומפלבי, ynet
 
 
 
 
 
 
הצעות החוק שאושרו מוקדם יותר היום על ידי השרים קובעות סייגים על קבלת תרומות מממשלות זרות לארגוני החברה האזרחית, אולם עיקר הנפגעים יהיו ארגוני השמאל. ההצעה הראשונה, של חבר הכנסת אופיר אקוניס (ליכוד) קובעת כי ארגונים אלו יוכלו לקבל תרומות מיישות מדינית זרה עד גובה של 20 אלף שקלים בשנה בלבד. ההצעה השנייה שאושרה, של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), מבקשת להטיל מס בגובה 40% על תרומות שיתקבלו.

בקואליציית ארגוני "שותפות-שראקה" תקפו בחריפות את ההצעה. "אנו, כארגונים הפועלים למען שוויון יהודי-ערבי ולמען שותפות יהודית-ערבית, רואים בחומרה את קבלתה של הצעת חוק זו על ידי ועדת השרים – הצעה שכל כולה באה להגביל את הפעילות ההכרחית בדמוקרטיה של חברה אזרחית ומטרתה להגביל את חופש הביקורת על השלטון. אם ארגונים שפועלים למען שוויון ושותפות יהודית-ערבית ייחשבו ככאלה המסוכנים למדינת ישראל, הרי שמי שבאמת נמצא בסכנה זו בדמוקרטיה".

 
13.11.2011, יהושע בריינר ופנחס וולף, וואלה!
 

הצעת חוק: להגביל את עתירות השמאל לבג"ץ

עמותות יוכלו לעתור רק בשיתוף הנפגע הישיר ויצטרכו להציג את סיכום התרומות שקיבלו - זאת תמצית הצעת חוק חדשה שנועדה להגביל את ארגוני השמאל. היוזם, ח"כ דני דנון: "בשמאל עותרים ללא הצדקה ומבזים את מערכת המשפט"
16.11.2011, מורן אזולאי, ynet
 
ח"כ אופיר אקוניס ניצל את ההקפאה שכפה ראש הממשלה על הצעת החוק שבאה להגביל התרומות לעמותות בישראל, וניסח אותה מחדש בתיאום עם לשכתו של נתניהו כך שתכלול שלושה סוגים: כאלה שייאסר עליהן לחלוטין לקבל תרומות, סוג שני מכוון לעמותות פוליטיות וסוג נוסף שעל החברות בו יוטל מס של 40%.
30.11.2011, אריק בנדר, nrg
 
 

הסחף נמשך: הצעת חוק נגד שופט ערבי בעליון

הצעת חוק חדשה של ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), קובעת כי מי שלא שירת בצבא או לא ביצע שירות לאומי, לא יוכל לכהן כשופט בבית המשפט העליון. החוק כבר זכה לכינוי "חוק סלים גובראן", על שם השופט הערבי, בשל סעיף נוסף – אם כבר מכהן המועמד כשופט בית המשפט העליון, הוא לא יוכל להתמנות לתפקיד משנה לנשיא, או נשיא בית המשפט העליון. בכך מבקשת הצעת החוק למנוע מגובראן להתמנות לתפקידים אלו.
04.12.2011, פנחס וולף, וואלה!

יועמ"ש הכנסת: הצעת חוק המסתננים חריגה

היועץ המשפטי של הכנסת, עורך הדין אייל ינון, מתח היום (ב) ביקורת על הצעת החוק הממשלתית למניעת הסתננות, שלפיה ניתן יהיה לעצור מסתננים לתקופה של יותר משלוש שנים במקום 60 יום בלבד, ושמהווה השלמה לתכנית הממשלה שהתקבלה ביום ראשון.
בדיון בוועדת הפנים של הכנסת אמר ינון כי "ההצעה חריגה בכול קנה מידה", והוסיף: "אין מחלוקת על כך שתופעת ההסתננות מגבולה הדרומי של ישראל, המכונה בפי ראש הממשלה ורבים אחרים מכת מדינה, מחייבת טיפול מקיף. השאלה כמובן מתמקדת באופן הפתרונות המוצעים".
13.12.2011, עומרי אפרים, ynet
 

נדחה בטרומית: הרחבת איסור הגזענות - קביעת האיסור כעוולה פלילית ועוולה אזרחית שתכלול פיצויים ללא הוכחת נזק

מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק איסור פרסום גזעני, הסתה לגזענות ורישום גזעני במסמכי תאגיד, התשע"ב-2011, של ח"כ שלמה מולה (קדימה) וקבוצת ח"כים. לפי ההצעה, יורחב איסור הגזענות על ידי הרחבת הגדרת גזענות וקביעתו הן כעוולה פלילית, הן כעוולה אזרחית שבצידה פיצויים עד 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק והן כעבירת משמעת.

28.12.2011, דובר הכנסת

 
התיקון לחוק, שכונה "חוק המסתננים", קובע כי מרגע לכידת המסתנן הוא יוכנס ל"מתקן שהייה" לשלוש שנים ללא העמדה לדין. ראש הממשלה היה בין 37 התומכים, 8 ח"כים התנגדו. לפי התיקון החדש, החוק שנועד להתמודד עם מחבלים יוחל גם על מבקשי מקלט. אפשר יהיה לעצור מסתנן ב"מתקן שהייה" עד שלוש שנים. כמו כן, מי שיסייע למסתנן בעת שהותו בישראל או בהברחתו יוכל להיכנס לכלא לתקופה של עד 15 שנים. ועדת הפנים והגנת הסביבה הגישה הסייתגות לחוק וביקשה שסעיף זה יוחל רק על מי שסייעו למסתננים שעוברים עבירה פלילית. שר המשפטים ביקש להסיר את ההמלצה הזו של הוועדה, אך במהלך הדיון הסכימה הממשלה להסיר את בקשתה וההגבלה אושרה.
10.01.2012, מורן אזולאי, ynet
 
 
אלפי ערבים בישראל התבשרו הבוקר שייתכן שמשפחותיהם יתפרקו. העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד "חוק האזרחות" נדחתה, וכך עכשיו על פי חוק - לא יקבלו פלשתינים הנשואים לערביי ישראל אזרחות ישראלית.
12.01.2012, פוראת נאסר, חדשות 2
 
 
 
 
 
ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה בחודש את ההצבעה על הצעת החוק "איסור אפליה בדיור", כדי לבחון את היוזמה בשיתוף משרד השיכון. על פי ההצעה, של חברי הכנסת אילן גילאון וניצן הורוביץ ממרצ, מי שיפלה אדם במכירה או השכרה של נכס, על רקע גזעני או בשל מוגבלותו, ייקנס בסכום של עד 150 אלף שקלים.
15.01.2012, יעל לוי, גל"צ
בקואליציית ארגוני שותפות-שראקה הגיבו בזעם על החלטת שר השיכון לתת העדפה ליוצאי צבא בדיור בר השגה. "טוב היה עושה שר השיכון אם היה מצהיר בגלוי כי ניתנת עדיפות ליהודים בלבד בדיור בר השגה, במקום להסתתר תחת המונח יוצאי צבא", נמסר מהקואליציה. "לאור אחוזי האבטלה הגבוהים, תת התעסוקה, העדפת יוצאי צבא בקבלה למשרות רבות - גם בשירות המדינה, היעדר תשתיות תעסוקתיות ותחבורתיות לתעסוקה, והעוני העמוק עמו מתמודדת אוכלוסיית הערבים אזרחי ישראל- הרי שלא ייתכן כי כעת נוספת לכך מניעה ברורה מערבים לנגישות לדיור בר השגה. הצהרות והחלטות כמו אלו של שר השיכון הם דחיפה נוספת למדיניות מפלה סיסטמטית של ערבים אזרחי ישראל בכל תחומי החיים, ודחיפתם הנוספת לעוני. יש דרכים לתגמל חיילים, אך אין בכך כדי להוות לגיטימציה כדי להפלות במודע את אזרחי ישראל הערבים, שהינם המיעוט הפוליטי הגדול במדינה שמתמודד עם עוני".
25.01.2012, מערכת וואלה!
 
 על פי הצעת החוק יוקם במשרד המשפטים "בית דין לזרים" שידון בעניינים הנוגעים להסדרת מעמד בישראל, ובכלל זה, כבר עם הקמתו, בהסדרת מעמדם בישראל של ילדים לתושבי קבע. עם הקמת בית הדין ירוכזו כל הסמכויות הנוגעות להגירה ולמעמד של מי שאינם יהודים – הביצועיות, התחיקתיות והשיפוטיות – בידיהם של משרד הפנים ומשרד המשפטים. משרדי הממשלה הם שיחוקקו את המדיניות בנהלים, הם שיוציאו אותה אל הפועל, והם שישפטו את עצמם, ויחרצו את דינם שלהם, האם המדיניות שקבעו וביצועה הינם חוקיים. מדובר בפגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות, בפומביות הדיון המשפטי ובכללי הצדק הטבעי; ובזכויות היסוד של רבים, ובהם בני זוג של אזרחים ותושבים, ילדים בירושלים המזרחית, מהגרי עבודה, מחוסרי אזרחות ועוד.סטאטוס: עברה בקריאה ראשונה ב-20 בדצמבר 2010. נמצאת בוועדת הפנים בדיונים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
עניינם של הסעיפים הוא בהגבלתם, בדרכים שונות, של רישיונות העבודה הניתנים למהגרות ולמהגרי עבודה השוהים בישראל. ההצעה מבקשת להשיב על כנו הסדר כבילה של העובדים הזרים שנפסל בבג"ץ, ואף כונה על ידי השופטים "מעין עבדות בגרסה מודרנית" סטאטוס: ההצעה הוכנסה לתוך חוק ההסדרים, אך הופרדה ממנו לאור חוות דעת היועץ המשפטי של הכנסת. הנוסח לקריאה שנייה ושלישית אושר על ידי ועדת הפנים ב-29 במרץ 2011, וב-16 במאי 2011 אושר החוק במליאה בקריאה שנייה ושלישית.
 
 הצעת החוק מבקשת לתת העדפה בקבלה לעבודה בשירות המדינה למי ששירתו שירות צבאי או לאומי. ההצעה מפלה אוכלוסיות מיעוטים וכן אנשים שלא שירתו בצבא ו/או בשירות לאומי כדין, ואף סותרת את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואת ההעדפה המתקנת שנקבעה כיעד על ידי הממשלה. סטאטוס: עברה בקריאה טרומית ב-26 בינואר 2011, הנוסח לקריאה ראשונה אושר ב-22 במאי 2011. בעקבות התערבות היועץ המשפטי לממשלה הוקפא קידום הצעת החוק.
 
 לפיה כל מתאזרח יהא חייב להצהיר נאמנות לישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וציונית, ולשרת שירות צבאי או לאומי. סטאטוס: ההצעה נדחתה בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-1 במאי 2010. ביולי נעשה ניסיון להביאה לאישור הממשלה, ללא הצלחה. באוקטובר 2010 אושרה על ידי הממשלה, אך מאז לא קודמה. מהפרסומים עלה כי ראש הממשלה ביקש לקדם נוסח שיכלול גם הצהרה של יהודים.
 
 
 
הצעת החוק קובעת כי כתנאי למתן תעודה רשמית בסיסית של המדינה לאזרחיה, כמו תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה, תוטל חובה על האזרח להצהיר נאמנות למדינה ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. לעמדת האגודה, מדינה הממשטרת אידיאולוגיה, דורשת להצהיר לה אמונים ומפקחת על אמונות, על השקפות ועל דעות, אינה דמוקרטיה. הצעת החוק מבקשת לפעול על סמך התייחסות למונח אידיאולוגי, שהתוכן שלו נתון לפרשנות נרחבת אשר משתנה באופן ניכר בהתאם להשקפת העולם הפוליטית, החברתית והדתית של כל אדם ואדם. חקיקה כזו תפגע בשלל זכויות יסוד של אזרחי המדינה, מעבר לחופש הביטוי והמצפון, שכן היא עלולה לאפשר לשלול ממי שמסרב להצהיר על נאמנות למדינה ולמוסדותיה תעודות הכרחיות לקיום היומיומי כמו גם למימוש הזכויות האזרחיות. הצעת חוק זו היא נדבך נוסף בשורה של הצעות חוק המבקשות לשחוק את הדמוקרטיה בישראל, בין השאר על ידי ביטול זהותם והדרתם של מי שאינם יהודים ושאינם יכולים להיות שותפים לסמלים ולערכים יהודים, ובהם בעיקר בני המיעוט הערבי בישראל. סטאטוס: הצעת החוק הונחה בתאריך 23 בינואר 2012 וטרם הובאה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה לקביעת עמדת הממשלה.
 
הצעת החוק קובעת שהשירות מבטא נאמנות למדינה ולפיכך מזכה בהעדפה. סטאטוס: עברה בקריאה טרומית ב-5 ביולי 2010 והועברה לוועדת העבודה. אמורה להיות מצורפת להצעת חוק ממשלתית שעוסקת בהטבות ליוצאי צבא. טרם קודמה בוועדה.
 
 הצעת החוק מבקשת למנוע מימון למוסדות תרבות ואמנים שמעסיקים אמנים שלא שירתו בצה"ל. סטאטוס: נדחתה בועדת השרים לחקיקה ב-13 בפברואר.
מערכת וואלה!
הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון ­– מתן עדיפות בסבסוד לימודים אקדמיים), התשע"א-2011 (הוגשה ביום 22.3.2011)
הצעת חוק זכויות למשרתים בשירות צבאי או לאומי, התשע"א-2011 (הוגשה ביום 22.3.2011)
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבאות ילדים ליוצאי צבא), התשע"א-2011 (נוגשה ביום 30.5.2011)
הצעת חוק הצהרת נאמנות, התשע"ב-2012 (הוגשה ביום 23.1.2012) – להצהיר נאמנות לפני שמנפיקים ת"ז
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (העדפת מי שסיים שירות סדיר) (27.6.2011