חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2012

גזענות של מוסדות מדינה, בתי עסק וארגונים פרטיים וציבוריים

פרסום ראשון : 20/03/2012   עדכון אחרון:   20/03/2012


בניגוד לגזענות מתפרצת של פרטים בחברה, הגזענות המוסדית יש בה כדי להוביל ולמשול בהלך הרוח הציבורי. התייחסות גזענית של עירייה, משרד ממשלתי או מועדון בילוי היא גזענות שמתפקדת כרוח גבית לגילויי גזענות אחרים, שיכולים להתחיל מעיקום פרצוף למראה צבע כהה מדי. הגזענות המוסדית לא רק מזינה את החברה אלא כמובן גם מוזנת ממנה. למשל, כאשר בנק מסרב לתת שירות לפליטים זה פשוט יותר במידה שאין מתנגדים להתנהגות הגזענית הזו בקרב שאר הלקוחות. ביתר שאת, שתיקה כהסכמה ובאופן כזה ניתנת גושפנקה חברתית למהלך. אותם לקוחות שחזו בסירוב הגזעני ולא אמרו דבר, ירגישו הרבה יותר לגיטימי לסנן קללה או כל ביטוי דומה אחר לעבר פליט כאשר ייצאו מאותה זירה.
באופן דומה, קו דק עובר בין הגיור המחמיר של יוצאי אתיופיה לאפליה לה הם זוכים במערכת החינוך הישראלית וההדרה של אנשי דת ממוצא אתיופי על ידי הממסד הרבני. כאשר כל המערך המוסדי הזה מתפקד בצורה כל כך יעילה ומשומנת, ניתן להבין איך גם ברחוב הישראלי יוצאי אתיופיה זוכים גם לסתם גזענות של פרטים בחברה.
כאשר מתקיימת כבר שנים הפרדה בוטה במערכת החינוך בישראל, האפליה נגד תלמידים מזרחים ואתיופים במערכת החינוך זוכה למעט מאוד התייחסות של משרד החינוך הישראלי, אם בכלל. במקרים מסוימים זוכים מבצעי האפליה לגיבוי מוחלט של המשרד שמסביר אותה בשם המפלים וטוען כי מדובר בהבדלים תרבותיים בלבד. את אמגד מ"עבודה ערבית" זה לא שיכנע, וגם לא את כבוד השופט אדמונד לוי בבית המשפט העליון. כבוד השופט לוי פסק באומץ בעניין הפרדת התלמידות בעמנואל כי אפליה שמערכת החינוך הישראלית מכנה הפרדה תרבותית היא גזענות. משרד החינוך הואשם למעשה בתמיכה בגזענות, אז מדוע  אנחנו מופתעים, אם כן, כל שנה מחדש לנוכח העובדה שתלמידים מזרחים ותלמידים אתיופים מוצאים את עצמם מחוץ לגדר.
 
נגד ערבים
"יש לנו בכיתה 39 תלמידות, ורק שש מהן הן ישראליות, כולן רוסיות או ערביות. כשראינו את ההודעה זה מאוד פגע בנו, חשבנו בהתחלה שזו בדיחה". סיפרה אחת התלמידות, והוסיפה כי היא לא מבינה מה היא אמורה לעשות מעתה. "אסור לדבר רוסית במסדרון? איך אני אמורה לשוחח עם בני המשפחה שלי למשל, או עם חברים שלי, מה פתאום שמישהו יאסור עלי לדבר בשפת האם שלי?"
05.08.2011, שמוליק חדד, ynet

בקרוב: סדנת מנהיגות של תומכי כהנא בירושלים

17 שנים לאחר שהוצאה מהחוק, נראה שתנועתו של הרב מאיר כהנא חייה ונושמת: בשבוע הבא תתקיים בבירה סדנא לבני נוער למה שמוגדר כ"הכנת מנהיגים ברוח הרב כהנא". מארגן סדנת המנהיגות הוא בנצי גופשטיין, תלמידו של הרב כהנא המשמש כיום כחבר מועצת קרית ארבע. בנוסף, ראש ישיבת "הרעיון היהודי", הרב יהודה קרויזר ואנשי התנועה למכון המקדש - הרב יוסף אלבוים והרב ישראל אריאל, שהיה בעברו מספר 2 ברשימת כ"ך לכנסת התשיעית, יעבירו הרצאות ופעילויות שונות. לוח הזמנים שמובטח הוא סדנאות עיון בנושא בית המקדש ודיון במצב עם ישראל בימינו לאור האירועים הנוכחיים. המארגנים מדגישים כי כל הפעילויות נעשות במסגרת החוק.

24.07.2011, יהושע בריינר, וואלה!
 
ועדת ההגירה והקליטה בכנסת התאספה בכדי לדון בנושא חטיפת עולות חדשות על ידי בני מיעוטים ביוזמת ארגון יד לאחים הגזעני.
28.12.2011, אתרבוקרא
פני כשבוע וחצי הבחין אחד הסוחרים בשוק מחנה יהודה בצעיר יהודי עם פאות וכיפה, המנסה לברר באילו בתי עסק מועסקים ערבים ובאילו לא. "הסתובב פה איזה ילד יהודי, נראה ממש צעיר כזה", מספר סאלח, העובד בדוכן למכירת דגים. הוא הזעיק משטרה, ושוטרים שבאו למקום עיכבו את הצעיר לחקירה בחשד שתיכנן פעולת "תג מחיר".
21.11.2011, עוז רוזנברג, הארץ
 
עובדה מספר אחת: בדפי זהב מופיעים עסקים בליווי התואר "עבודה עברית". עובדה מספר שתיים: שיחות טלפון עם כמה מהעסקים האלה הבהירו מעל לכל ספק במה מדובר - עסקים שאינם מעסיקים ערבים כמדיניות מוצהרת. עובדה מספר שלוש: אפליית מועמדים לעבודה או מועסקים על בסיס לאום ומוצא אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
מכאן והלאה עולות שאלות של אחריות ציבורית ותאגידית והשפעתה על החברה שבה אנחנו חיים. הדיון על אחריות המפרסם לתוכני הפרסום הוא מורכב. לכאורה, דפי זהב היא רק המגשרת בין ציבור הלקוחות לעסקים, והאחראים האמיתיים הם אותם בתי עסק שעוברים על החוק ומוכנים להעסיק יהודים בלבד. למעשה, זו בדיוק התשובה של דפי זהב לטענות בעניין. עם זאת, בעולם שבו גופים מסחריים ומפרסמים צוברים עוצמה והשפעה רבה יותר, הם נדרשים גם לאחריות ציבורית גוברת והולכת.
07.03.2011, רלוקה גנאה- "שותפות שארקה", דה-מרקר
 
במרס השנה, בשעה 22.00, הוזמנו 19 עובדים ערבים, שהועסקו בסניף מודיעין של הרשת "כמעט חינם", לבית קפה בשכונת בית חנינא, ושם נמסרו להם מכתבי פיטורים. העילה הרשמית לפיטורים: "אי התאמה והתנהגות שאינה הולמת".בתביעה שהגישו העובדים מודגש, כי הם הועסקו במחלקות שונות בסניף, ובמהלך עבודתם סבלו מיחס פוגעני מצד מנהלי הרשת ועובדיה. לאחר פיטורים גילו בדיעבד, כי כחודש לפני הפיטורים, נתבקשו העובדים היהודים בסניף לחתום על מכתב תלונה להנהלת הרשת, שלפיו הם מהווים כאילו "סכנה ביטחונית".
27.09.2011, המפלגה הקומוניסטית הישראלית

בג"ץ: העובדה שבשירות המדינה אין ערבים בכירים היא בעיה

בעתירה, שנכתבה ע"י עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה לזכויות האזרח, נטען כי הרכב המועצה מהווה לא רק הפרה של החובה הבסיסית לנהוג בשוויון ולהבטיח ייצוג הולם לנשים ולערבים במוסדות המדינה ובגופים ציבוריים, אלא גם הפרה בוטה של החובה הקונקרטית להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בהרכב מוצעת מקרקעי ישראל, שנקבעה בבג"ץ.
05.10.2011, אתר האגודה לזכויות האזרח

שר המשפטים מעורב ביוזמה לקיצור עונש של יהודים שרצחו ערבים

 לאחר קמפיין של משפחות אסירים ונפגעי טרור, הורה השר נאמן למחלקת החנינות לבחון שחרור מוקדם של 11 אסירים יהודים שביצעו עבירות על רקע לאומני. בין האסירים: עמי פופר וחברי מחתרת בת עין. עמותת חוננו: "כשממשלה משחררת 1027 מחבלים, אין סיבה שלא לשחרר את כל האסירים היהודים".
08.11.2011, רועי שרון, נענע 10
 
וינשטיין נימק את החלטתו בכך שלדעתו יהיה קשה להוכיח שפסק ההלכה פורסם במטרה להסית לגזענות, כפי שנדרש בחוק. לדעתו, לרבנים עשויה לעמוד ההגנה בחוק ביחס לפרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן דת. וינשטיין הבהיר כי כאשר מדובר בפסק הלכה יש להימנע במידת האפשר מהליכים פליליים, אלא אם מדובר במקרים חמורים ביותר, כמו פסקי דין המתירים פגיעה פיזית בציבור מסוים על רקע גזעני.
תומר זרחין ויאיר אטינגר, 23.11.2011, הארץ
 
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין טרם הכריע בשאלה אם לפתוח בחקירה פלילית נגד רבני הערים, שקראו לא להשכיר דירות למי שאינו יהודי, למרות שחלפה חצי שנה מאז שהודיע על בחינת העניין. אתמול נמסר בשמו של וינשטיין ל"הארץ", כי היועמ"ש העביר את בדיקת הנושא לגורמים הרלוונטיים במשרד וכי הבדיקה טרם הסתיימה.
תומר זרחין, 29.06.2011, הארץ
 

בשעה שחיפש אינסטלטור, רון גרליץ נדהם לגלות כי בדפי זהב ישנן מודעות המצהירות על כך שבעל המקצוע אינו מעסיק ערבים. כיצד יכולה חברה ציבורית לתת יד להפצת הגזענות?

27.06.2011, רון גרליץ, וואלה!

אספקה לא סדירה של מים לאלפי בדואים

יותר משישים אלף תושבים בדווים בנגב אינם מקבלים אספקת מים סדירה משעות הבוקר (א) בשל חוב של חמש עיירות בדוויות לחברת מקורות. תאגיד המים החדש שהוקם, נווה מדבר, ובו כלולות העיירות כסייפה, לקיה, חורה, תל שבע וערוער, חייב שניים וחצי מיליון שקלים לחברת מקורות.

10.07.2011, רשת ב

בית משפט הורה לפנות בדואים בסמוך לעומר

בית משפט השלום בבאר שבע הורה לפנות משפחות אחדות משבט טראבין שהתיישבו באדמות סמוך ליישוב עומר. השופטת פסקה כי עצם ישיבתן בקרקע אינה מקנה להן זכות קניין עליה וכי מעולם לא הובטח להן שיקבלו זכויות קבע בקרקע.
כתבנו מציין כי המדינה הקימה לפני שש שנים ישוב קבע, טראבין שמו, סמוך לרהט. רוב בני השבט עברו לישוב החדש אך כמה משפחות סירבו לעבור ואף תבעו לעצור את הרחבת הישוב עומר הסמוך. בית המשפט דחה את התביעה וחייב אותן בהוצאות של כ-60,000 שקלים.

20.07.2011, רשת ב

"שותפות שראקה": "מינוי אלמוג ליישוב הבדואים תמוה"

קואליציית הארגונים החברתיים שותפות שראקה - פורום לקידום שיוויון בין ערבים ויהודים המאגד בתוכו מספר ארגונים חברתיים - הביעה היום (ראשון) מחאה נגד מינויו של אלוף במיל דורון אלמוג לתפקיד ראש הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. "מינוי תמוה זה מעיד כי אזרחי ישראל הערבים-בדואים לא נתפסים כאזרחים שווים, ועל כן לא מונתה דמות אזרחית לתפקיד זה, כי אם דמות צבאית. אותו מבט פופולארי התופס את הערבי כדמות מאיימת ומסוכנת, מתממש גם במינוי זה", נמסר מטעם הקואליציה.
04.12.2011, ניר יהב, וואלה!
 
עובדים ועובדים לשעבר ברשת טוענים כי ההנהלה דרשה באופן ספציפי כי העובדים יימנעו מדיבור בשפה  הערבית. לדבריהם, סהר שפע, בעלי רשת ארומה תל אביב, מנחה את הזכיינים באמצעות מנהלי האזורים שעובדים תחתיו, לשמור על קדמת החנות "נקייה מערבית".
22.03.2011, עדי דברת-מזריץ, דה מרקר
 
בטפסי העבודה של חברת "מזרח" מונחים עובדי הסוכנות באופן מפורש לדחות באופן אוטומטי בקשות לביטוח שמתקבלות מצד אותם "בני דודים". הטקטיקה שבה נעשה הדבר היא באמצעות ניהול מלחמת התשה מול הלקוח הלא-רצוי, עד שירים ידיים ויתייאש.15.08.2011, אוהד חמו, חדשות 2
 
הנהלת הקניון החדש בעכו פוזלת לעבר המגזר הערבי: העדפת עובדים ערבים בחנויות, והפעלת לחץ על גורמים בעיר לאשר את פתיחתו בשבת לטובת המגזר הערבי. בשיחה עם הקול היהודי מצהיר רב העיר: "אם הקניון ייפתח בשבת, הציבור היהודי יצביע ברגליים".
01.09.2011, אברהם בנימין, הקול היהודי
 
עיריית עפולה החליטה להטיל דמי כניסה "לזרים" המבקרים בגן הציבורי בעיר, אחרי הלחץ שהפעילו תושבים מהעיר שביקשו איסור כניסת ערבים לגן.
24.10.2011, אלעראב
 
כך טוען ד. שוקרי, חבר מועצת העיר. לטענתו, העלייה ב 15% לארנונה לכל בית מעל 200 מתר מרובע ו כל המוסכים באזורים ב וג פוגעת בראש ובראשונה בתושבי נצרת עילית הערבים, הרי 83% מבעלי הבתים הגדולים הם ערבים, ורוב המוסכים באזורים ב וג הם בבעלות אנשי תושבים ערבים.
15.11.20
11, אלעראב
אליהו זכה באירוע ב"מגן כנס רמלה", שהוענק לו על ידי שר המדע והטכנולוגיה, דניאל הרשקוביץ, "על פועלו, מעשיו ומסירותו למען שמירת הצביון היהודי בארץ ישראל". הכנס, מייסודה של תנועת הימין הדתי קוממיות, התקיים תחת הכותרת "אדמות הלאום או אדמות כל אזרחיה".
הרב אליהו תקף בכנס את התקשורת על אופן סיקור מכתב הרבנים, האוסר השכרת דירות לערבים. "כולם מבינים את גודל הסכנה. הם אוכלים שכונה ועוד שכונה ואני צריך לתת דין וחשבון לאיזה עיתונאית? הפכנו להיות עבדים. להגיד לי שאני גזען? מי את שתגידי לי? מספיק שנתנו לנו זנב קרניים, מצות עם דם. מה לא אמרו על היהודים? מגפות שחורות? אני שמח מאד לשמוע ש-74% מהציבור, לפי כל מיני סקרים שנעשו בנושא, תומכים במכתב הרבנים... אני חושב שזה ההלכה, אני מאמין שזה ההלכה ויש לנו גב מהקדוש ברוך הוא".
28.04.2011, אלי אשכנזי, הארץ
 
דו"ח המרכז הרפורמי לדת ולמדינה מעלה כי מתוך 48 תלונות שהוגשו בעשור האחרון, נפתחה חקירה פלילית ב-18 מקרים בלבד. הנימוקים לסגירת התיקים נגד רבנים מעלה כי התיקים נסגרו בשל היעדר כוונה להסית לגזענות, כלומר העדר יסוד נפשי מספיק, אי עמידה בהגדרת גזענות על פי החוק אך במקרים מסוימים לא ברור כלל מה היה הנימוק לסגירת התיק.

08.11.2011, אריק בנדר, nrg
 
עם יותר מ-43 אלף חברים, נחשב עמוד הפייסבוק של המשטרה לשוקק חיים, אבל במשטרה לא מצליחים להשליט שם סדר: "אנחנו מובלים באף על ידי הערבושים", "שבעזרת השם זה יהיה ההרוג הראשון היום ולא האחרון (על הנער שנהרג באירועי הנכבה)", "צריך לרסס אותם כמו גוקים", "כל מוסלמי מסריח בן זונה שמת בשבילי זה חג" - ציטוטים אלה ורבים אחרים פורסמו בימים האחרונים בעמוד הפייסבוק הרשמי של משטרת ישראל, על ידי גולשים רשומים המזוהים בשמם ותמונתם, ולא נמחקו כלל על ידי המשטרה. במשטרה דווקא טוענים כי הם מוחקים תגובות לא הולמות באופן קבוע, וכי אם החמיצו חלק מהן הרי שמדובר בטעות אנוש.
16.05.2011, אופיר בר זוהר, הארץ
 
פקיד בתחנת מוניות מלומר בפירוש כי הוא מעסיק יהודים בלבד, וזאת מחשש לחקירה בחשד לגזענות. "ערבי שיעבוד איתנו יכול לדקור אותנו. אבל יש לנו ברירה?! במדינה הזאת חייבים להעסיק את כולם".תחנת מוניות בירושלים, הממוקמת ברח דוד ילין שבשכונת זכרון משה החרדית, פרסמה מודעה באתר 144, בה הודיעה כי היא מעסיקה נהגים יהודים בלבד. במודעה נכתב: מוניות ירושלים (נהגים יהודים בלבד) לא בשבת. אך לאחר כתבה שהועלתה באתר וואלה, נאלצו בתחנה לשנות את השם למוניות כיכר השבת ולהוריד את הפרסום נהגים יהודים בלבד.
משיחה של אתר וואלה חדשות עם תחנת המוניות כיכר השבת עולה כי הפרסום במודעות נהגים יהודים בלבד נועד רק "בשביל החרדים, שיחשבו ככה. זה רק בשביל הפרסום" כפי שאמר מוקדן בתחנת המוניות לוואלה.ארגוני שמאל פנו בתגובה לשר התחבורה, בדרישה שיפעל נגד התחנה. בנוסף, פנו גם למנכ"ל בזק, אבי גבאי, בדרישה שיסיר מיידית את פרסום התחנה באתר החברה.
25.01.2012, יהודה פרל, הקול היהודי
 
מנכ"ל רכבת ישראל, בעז צפריר, דחה בימים האחרונים את פניית קואליציית הארגונים "שותפות-שראקה", הפועלים לשוויון יהודי-ערבי בישראל, להתקין מערכת כריזה בערבית בתחנות הרכבת ובקרונות. לדבריו, כריזה בשפה נוספת בקרונות תהפוך את הנסיעה "לקולנית ורועשת".
22.01.2012, גקי חורי, הארץ

המדינה מתכננת לפנות כפר בדואי לטובת יער

עשרות מבני השבט אבו אלקיעאן, המתגוררים בכפר הלא מוכר אום עתיר שבנגב, הגישו בימים האחרונים התנגדות לתוכנית חדשה שיוזמת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום וקק"ל, לפיה תושבי הכפר שמתגוררים במקום זה עשרות שנים יפונו והכפר ייהרס לטובת נטיעת יער..
בהתנגדות שהוגשה בשם 29 מבני השבט באמצעות עו"ד סוהאד בשארה מהמרכז המשפטי "עדאלה" וסזאר יהודקין, מתכנן ערים מעמותת "במקום", נטען כי התוכנית מעדיפה יער על פני זכויותיהם החוקתיות של התושבים ומבקשת לעקור כפר שלם על מאות תושביו על מנת לנטוע במקום עצים. "התוכנית בלתי סבירה באופן קיצוני, בלתי מידתית וגורפת משום שאיננה עושה הבחנה כלשהי על בסיס המצב הקיים בשטח, זכויות היסוד החוקתיות של תושבי האזור והצורך למצוא פתרון תכנוני הולם.
05.01.2012, גקי חורי, הארץ
 
בכנס שערכה עמותת סיכוי היום בחיפה, הוצג מחקר, שחיברו מיכל בליקוף ומהא אבו-סאלח. לפי המחקר, בשנת 2009, הרשויות המקומיות הערביות קיבלו רק 10.6% מהתקציב המיועד למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות, למרות שביישובים הערביים חיים 20% לפחות מהנזקקים לשירותים אלה. סך התקציב שהועבר ליישובים הערביים ב-2009 היה 402 מיליון שקל בלבד מתוך תקציב כולל של 3.8 מיליארד שקל.
בנושא שירותי השיקום למשל, הרשויות הערביות קיבלו רק 9.5% מהסכום הוקצה לנושא, למרות ששיעור הנזקקים בהן לשירות הזה הוא 29% מכלל הנזקקים. תקציב הסיוע לנערות במצוקה ברשויות הערביות היה 8% שליש בלבד משיעור הנערות הנזקקות לשירות, המתגוררות ביישובים ערביים.
21.09.2011, עמותת "סיכוי"
 
הפערים בהטלת עונשים בבתי המשפט בישראל, על נאשמים יהודים וערבים, נחשפים עתה במחקר ראשון בסוגו, שהוזמן על ידי הנהלת בתי המשפט. לפי המחקר, ערבים ישראלים נשלחים למאסר בתכיפות גדולה יותר מיהודים שהורשעו בעבירות זהות, ולתקופות מאסר ארוכות יותר.
לפי המחקר, 48.3% מהערבים שהורשעו בעבירות אלימות, רכוש, סמים, פציעה ונשק, נדונו לעונשי מאסר בפועל, לעומת 33.6% בקרב מורשעים יהודים. על יהודים הוטלו בממוצע תשעה חודשי מאסר וחצי, בעוד שעל הערבים הוטלו 14 חודשי מאסר.
בסיכום הדו"ח כתבו החוקרים כי הממצא העיקרי והבולט ביותר הוא שיש במערכת המשפט נטייה להחמיר עם נאשמים ערבים: משהגיעו לדיון משפטי, יש להם סיכוי גבוה יותר להיות מורשעים, וכאשר הם מורשעים, יש סיכוי גבוה יותר שיוטל עליהם עונש חמור, ומוטלים עליהם יותר צירופי עונשים.
המחקר, שנעשה לבקשת הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין, בדק את הקשר בין המוצא הלאומי לבין ההחמרה בענישה בבבית משפט בעבירות אלימות, פציעה, רכוש, סמים ונשק. את המחקר יוצא הדופן עשו הפרופסורים גיורא רהב, אפי יער ויורם רבין. הם עדכנו את הנהלת בתי המשפט בדו"ח ראשוני פנימי על ממצאיהם.
02.08.2011, תומר זרחין, יהונתן ליס, הארץ
 
פעילי תנועת "אם תרצו" פתחו בקמפיין משלהם לקראת אירועי היום, תחת הכותרת "נכבה חרטא". אמש התחילו פעילי התנועה להפיץ ספרון בעשרות אלפי עותקים בבתי ספר ובאוניברסיטאות.


החל מיום ראשון יחל קמפיין באנרים מסיבי באתרי החדשות הגדולים וקמפיין לוחות מודעות בכל רחבי הארץ. במסגרת הקמפיין הנפיקו בתנועת אם תרצו גם וידאו קליפ אשר מתפרסם כאן לראשונה.

"מיתוס הנכבה הוא הונאה עזת מצח שמטרתה שכתוב ההיסטוריה והפיכת התוקפן לקורבן" אומר ארז תדמור מראשי אם תרצו "השקר הזה נועד לשמוט את ההכרה הבינלאומית בזכותה של ישראל להתקיים ולהתנער מאחריות הערבים לתוצאות תוקפנותם. הכל במטרה להכשיר את המאבק להשמדת ישראל".
13.05.2011, עמיחי עתאלי, nrg
 

"המירוץ למיליון": "הקריאה להחרמת הזוג המעורב - הסתה"

הקמפיין של ארגון להב"ה נגד פיראס ושירה, המוסלמי והיהודייה המשתתפים כבני זוג ב"המירוץ למיליון", עוררו סערה והתגובה לא אחרה לבוא. ארגון "שותפות שראקה", פורום לקידום שיוויון בין ערבים ויהודים המאגד בתוכו מספר ארגונים חברתיים, יצא במתקפה חריפה על דברי להב"ה. "מה שלהב"ה מכנים "שואת התבוללות" הוא לא יותר מאשר שיח רדוד, שאילולא היה מסוכן ומסכן את שלומם של האזרחים ערביי ישראל, היה מעורר גיחוך", אומרים בארגון. "כדאי להזכיר לארגון להב"ה כי במדינת ישראל חיים אזרחים ערבים וכי מדינת ישראל חקקה במגילת העצמאות שלה, בין השאר, אי אפליה על רקע גזעי".
01.11.2011, מערכת וואלה!
 
פעילי ימין מצאו דרך מתחכמת לפרסם עסקים השומרים על עבודה עברית למרות איסור היועמ"ש: מדווחים על עסקים המעסיקים מיעוטים.
במטרה לעקוף את "חוק ההסתה לגזענות" יצרו פעילי ימין בימים האחרונים אתר אינטרנט חדש תחת השם שוויון הזדמנויות בתעסוקה המעודד פרסום אתרים בהם מועסקים מיעוטים כערבים ומהגרי עבודה.  לדברי העומדים מאחורי היוזמה מטרת האתר היא להגיב על הקיפוח ממנו סובלים המיעוטים, וכך ב"הפוך על הפוך" יוכל כל אדם לבחור האם הוא נכנס לרשת המעסיקה עובד זר או ערבי ובכך לעודד את התופעה, או שיעדיף לפנות לרשת המקבילה באותו אזור, רשת שכביכול מפלה את המיעוטים.
06.09.2011, שמעון כהן, ערוץ 7
 

תחנות מוניות בירושלים לא מעסיקות נהגים ערבים: "חרדים לא מוכנים לנסוע איתם"

 יותר ויותר נהגי מוניות ערבים מתקשים למצוא בבירה תחנה שתעסיק אותם. התחנות טוענות כי מדובר בשיקול כלכלי - הציבור החרדי לא מוכן לנסוע עם נהגים ערבים. "אמרו לי שבגלל שאני ערבי הם לא מקבלים אותי", מספר אחד הנהגים
14.12.2011, אנה בורד, נענע 10
ארגון להב"ה הפועל נגד התבוללות יהודיות, השיק השבוע קמפיין חדש תחת הכותרת "משמר החופים", במטרה למנוע מיהודיות מליצור קשרים עם גברים ערבים בחופי הים – תופעה שסומנה על ידי הארגון לקראת חודשי הקיץ.
במסגרת הפעילות, מתנדבי להב"ה יסתובבו בחופי הארץ וישגיחו על הנעשה שם – תוך שהם יתערבו כדי למנוע קיומו של דו-שיח בין ערבים ליהודיות. מתנדבות הארגון, במקביל, ישוחחו עם בנות בחופים ויחלקו להן חוברות הסברה המעודדות אותן שלא ליצור קשר עם גויים, זאת כדי "לשמור על העם היהודי".
11.08.2011, אורי פולק, כיפה
 
הקיץ בעיצומו ומשמר החופים של להב"ה יוצא לדרך ונלחם בהתבוללות.  "אתה מעז להיכנס לשכם או לעזה? הם מרגישים בטוח בכל מקום."
 
 
חזרי עזרה, 11.08.2011, ערוץ 7
 
בית המשפט העליון קיצץ בחצי את עונש המאסר שהוטל על ערבי שהתחזה ליהודי והורשע באונס. בארגון להב"ה תוקפים את הפסיקה. שופטי בית המשפט העליון, אליקים רובינשטין, חנן מלצר ויצחק עמית, הפחיתו בעונשו של סאבר קאשור, שהורשע באונס צעירה לאחר שהתחזה ליהודי בנימוק שלא מדובר באונס מדרגה חמורה.
 
להב"ה על הסדרה "עבודה ערבית":  ערביה עם יהודי יש רק בסרטים
"ערביה עם יהודי יש רק בסרטים. במציאות היו רוצחים אותה". כך כותבים אנשי "ארגון להב"ה למניעת התבוללות בארץ הקודש" במחאה טרייה נגד העונה השנייה של תכניתו של הכותב סייד קשוע, "עבודה ערבית", על מארג חיי האזרחים הערבים בישראל. בכרזות שמופצות ברשת מכונה התכנית "עבודה בעיניים" וגם מופיעה תמונתו של קשוע עם הכיתוב "צאו מהסרט". בנצי גופשטיין, מנכ"ל הארגון, הסביר הערב לחדשות 2 באינטרנט על הקמפיין השנוי במחלוקת."המטרה של התוכנית עבודה ערבית היא להכניס מהדלת האחורית שהתבוללות היא דבר לגיטימי", אמר גופשטיין. "הביאו מקרה של ערביה שנמצאת בקשר עם יהודי ואפילו מגדלים ילד ביחד כשבעצם אין מקרים כאלה במציאות".
 
12.02.2012, יוסי זילברמן, חדשות 2
 
"אני לא חושב שמדובר דווקא בעלייה בהיקף התופעה אלא בעיקר בעלייה במודעות של הציבור, שמדווח יותר", אומר גופשטיין. "המקרה של נופר בן חמו הביא מודעות גדולה בנושא והתחילו להגיע המון דיווחים לארגון שלנו שטיפל במקרה. אנשים נחשפו לחומרה של הדברים והתחילו לדווח...חשוב כמה שיותר לפרסם את הנושא, כי כל פרסום מביא עוד הודעות ועוד שמות" אומר גופשטיין. ומספר כי הדיווחים מגיעים לארגון בכל דרך, "שולחים לנו בפייסבוק ובאימיילים ובטלפונים. כל יום מגיעים שמות נוספים".
14.02.2012, אלחנן גרונר, הקול היהודי
 
סערה בדיון ועדת הכספים הבוקר בעקבות צווי פינוי שחילקה עמידר בעיר עכו. חברת עמידר חילקה צווי פינוי לתושבים בעיר העתיקה לצורך שיפוץ הדירות שנמצאות בבעלותה והוכרזו כמסוכנות למגורים אולם התושבים הערבים בעיר חוששים לפנות את הבתים שמא לא יוכלו לחזור אליהם.
"אני חושש שחברת עמידר לא נכנסת לעכו העתיקה בידיים נקיות. המטרה של החברה היא למכור את כל החלקה המועמדת לשיפוץ ואנו חוששים שאם נתפנה לא נשוב לדירות" כך אמר בדיון סמי הווארי, אחד מדיירי דירות עמידר בעיר, "החברה גם לא מנסה לפתור את מצוקת הדיור. בבעלותה כמאתיים דירות אטומות שאילו רצתה בכך היתה יכולה לתת אותם לתושבים במצוקה ערבים או יהודים".
ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) אמר בדיון כי: "עמידר זו חברה ציבורית שאמונה על שירות לציבור ולא אמורה להפר את מהלך חייהם התקין של הדיירים. יש פה ניסיון לרוקן את עכו מתושביה הערבים. מתייחסים לעכו העתיקה כאל אתר תיירות ולא כאל אתר שיש בו דיירים החיים בו מזה דורי דורות. המהלכים המדוברים נועדו להדיר את רגליהם של התושבים הערבים מעכו העתיקה. אין מחלוקת על הצורך בשיפוץ המבנים אלא רוצים קבל מידע לגבי מהות השיפוץ, מה עלות השיפוץ, משך הזמן והאם ברור חד-משמעית שהדיירים ישובו לדירותיהם לאחר השיפוץ".
ח"כ ראלב מגאדלה (עבודה): "עמידר כשלה במילוי תפקידה ובגדה במנדט הציבורי שניתן לה. המנדט שלה לדאוג לדיירים ולא לפעול להוצאתם אל מחוץ לדיור הציבורי". ח"כ חנין זועבי (בל"ד) שהשתתפה גם היא בדיון אמרה: "המשפחות חוששות לפנות את הדירות עקב חוסר ידיעה לגבי היקף השיפוצים, עלותם, משך הזמן שיידרשו לשכור דירה חלופית אך צווי פינוי כבר יצאו על ידי חברת עמידר. מדובר במשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך המתקיימות מאבטחת הכנסת וקצבאות הביטוח הלאומי והמתקשות לשכור דירות חלופיות ובמימון השיפוצים שנכפים עליהם על ידי חברת עמידר".
02.01.2012, אורי חודי, גלובס
 
 
 
 
 
 
הריסת כפר אלעראקיב 15 פעמים בשנה האחרונה ממרץ 2011 ועד מרץ 2012
כפר אלעראקיב שנמצא במרחק חמש דקות מבאר שבע נמנה עם הכפרים הלא מוכרים בנגב. הכפר נהרס בחודש מרץ האחרון בפעם ה-36 בשנה וחצי האחרונות. עד מרץ בשנה שעברה, נהרס הכפר נהרס על ידי הקרן קיימת לישראל ומשטרת ישראל כ-22 פעמים ומאז מרץ 2011 ועד תחילת מרץ הספיקו השלטונות להרוס את הכפר 15 פעמים נוספות.
ההריסה
מועד ההריסה
ההריסה ה- 22
6.4.2011
ההריסה ה-23
11.5.2011
ההריסה ה-24
31.5.2011
ההריסה ה-25
21.6.2011
ההריסה ה-26
12.7.2011
ההריסה ה-27
25.7.2011
ההריסה ה-28
18.8.2011
ההריסה ה-29
8.9.2011
ההריסה ה-30
5.10.2011
ההריסה ה-31
1.11.2011
ההריסה ה-32
23.11.2011
ההריסה ה-33
21.12.2011
ההריסה ה-34
18.1.2012
ההריסה ה-35
13.2.2012
ההריסה ה-36
6.3.2012
 
 
 
היום נהרס ביתו של יוסף סאלם אלבטיחאת בן ה-22 מכפר "אלגרא" בנגב שעתיד להתחתן מחר, דבר שהפך את אווירת השמחה בכפר לצער עמוק. תמונה אחרת אך לא פחות מצערת היא הריסת ביתו של סלמאן חסין אלבטיחאת, בחור הסובל מנכות, שראה במו עיניו את כוחות הביטחון הורסים לו את הבית. חשוב לציין שנהרס עוד בית באותו יום בכפר.
08.09.2011, אתר נגב
 
האזרח יאסר סאלח חוגיראת מכפר בסמת טבעון בצפון נעצר היום במהלך הריסת ביתו על ידי המשטרה, דבר שהתלוה במחאה של תושבי הכפר ושביתת המועצה המקומית.
   אתר באנית16/11/2011
 
ביתו של האזרח מוחמד אלקרעאן מכפר אלפרעה בנגב שזכה להכרה רק לאחרונה, נהרס היום על ידי הרשויות. בבית התגוררו ארבע משפחות ו-25 נפשות.
  אתר אישמס25.5.2011
 
ביתו של אזרח מכפר עראבה נהרס בשעות הלילה המאוחרות. בנו של בעל הבית, חבר מועצה לשעבר בכפר, אמר כי הוגשה בקשה לפני ארבע שנים לאישור המבנים שבאזור.
12.02.2012, אתר אסינארה
 
הריסת ביתם של משפחת "אלפקיר" אחרי אישור תוכנית חדשה שמטרתה פינוי תושבי העיר הערביים והקמת שכונות ליהודים דתיים לאומיים בעיר.
14.01.2012, אתר ערב 48
 
ביתם של משפחת אלאטרש בחורה בנגב נהרס על ידי הרשויות ובליווי כוחות המשטרה, אשר לא אפשרו למשפחה לפנות את הבית מרכושה לפני ההריסה.
19/7/2011  אתר יאללה.נט
 
 
לנוכח הריסתשלושה בתים של משפחת אלסאנע בכפר "אלקיה" בנגב על גבולות תוכנית המתאר של הכפר, אמר יו"ר המועצה המקומית חאלד אלסאנע: "במקום להרחיב את תוכנית המתאר לכפר, מתעלמים מצרכיהם וזכותיהם של התושבים בכפר שידוע שיש בו מחסור בדיור".
2012-02-21 אתר אישמס
 
בני משפחת אלהזיל מרהט הרסו את בתיהם בידיהם מחשש שיחוייבו בעלות דמי ההריסה. עאטף להזיל אמר ששילם 100,000 ש"ח לבניית הבית, ושהגיש בקשה לרישיון לפני כשנתיים.
29.11.2011, פאנט
נהרס ביתו של מוחמד אלקרעאן, מזרחה מהכפר הלא מוכר "אלפרעה".
25.05.2011, בוקרא
בכפר הלא מוכר (אם נמילה) שבנגב נהרס בית אחד ונתנו שבעה צווי הריסה על בתים אחרים.
25.05.2011, אלעראב
 
נגד אתיופים
צעיר אתיופי הושפל בקורס טבחות על רקע גזעני
צעיר שהופנה לקורס טבחות על ידי לשכת התעסוקה, סבל מאמירות גזעניות מצד חבריו לכיתה, כגון: "כושי", "לך תלמד בקורס לעבודת ניקיון". התלמיד עבר לכיתה אחרת בעקבות גל של התעללויות. בנוסף לכל זה במשך כל הקורס, סבל מיחס מזלזל מצד מעבירי הקורס דבר שגרם לו לחוש מושפל.
אפריל 2011, טבקה- אגודה ישראלית למען יוצאי אתיופיה
 
מאבטחת בבית החולים הושפלה בידי אחראי המשמרת
אחראי משמרת השפיל עובדת והשתמש במילות גנאי ומילים גזעניות כגון: "כושית זרה", "אתיופים מסריחים". באירוע נכחו שני עדים. האירוע דווח לקב"ט. העובד ממשיך לעבוד במקום, העונש שניתן לו היה להיות מאבטח רגיל רק חודש. אף אחד מהחברה לא התקשר להתנצל על המקרה.
מרץ 2011, טבקה- אגודה ישראלית למען יוצאי אתיופיה
 
מנהל העבודה כינה את העובד בשמות גנאי גזעניים
עובד סבל במשך ארבע שנים מיחס משפיל מצד מנהל העבודה שכינה אותו בשמות כגון, כושי ושחור. המנהל ניצל אותו רבות לביצוע עבודות שאינו במסגרת תפקידו כגון, לשלם חשבונות. במקרה נוסף של אלימות פיזית של אחד העובדים כלפיו, פנה למנהל החברה ולא קיבל מענה הולם ולא נעשה דבר בנושא.
אוקטובר 2011, טבקה- אגודה ישראלית למען יוצאי אתיופיה
 
 
 
משרד הפנים: עובד אתיופי הושפל בידי אחד העובדים, ההנהלה לא פעלה
עובד במשרד הפנים, הרבה להשפיל עובד אחר ולהשתמש באמירות גזעניות, כגון, "היה צריך להשמיד אתכם, עבדים" וכד. ביקשו ממנו להפסיק אך העובד סירב.
יולי 2011, טבקה, אגודה ישראלית למען יוצאי אתיופיה
 
עשרות אתיופים, יחד עם קֵסים מהעדה, הפגינו מול משרד ראש הממשלה בדרישה להשוות את זכויות כוהני הדת לאלה של רבני השכונות. "הרבנים חושבים שהידע והתורה נמצאים רק אצלם", טוען אחד מראשי המאבק.
04.12.2011, קובי נחשוני, ynet
 
מחקר שערכה הכנסת מעלה שרק יוצא אתיופיה אחד שובץ לתפקיד ניהולי בצבא קבע, על אף המוטיבציה הגבוהה של בני העדה. מחקר שפרסם היום (שני) מרכז המחקר המידע של הכנסת תחת הכותרת "השתלבותם של יוצאי אתיופיה בצה"ל" הוצג בישיבת ועדת העלייה והקליטה בכנסת לבקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון.
מהדו"ח עולה כי שיעור החיילים בני העדה שנכנסו לשירות קבע בשנת 2010 עומד על 7.4% מכלל ילידי אתיופיה המסיימים שירות חובה, נתון הנמוך ביותר מפי שניים משיעור כלל המשרתים בשירות קבע; זאת חרף רמת מוטיבציה גבוהה ושיעור הגיוס גבוה של בני העדה - כ-
05.12.2011, רויטל בלומפלד, הארץ
 
"22 משרדי ממשלה אינם מעסיקים ולו אתיופי אחד ומתעלמים מהצלחת תוכנית המגשרים של המכון לגישור רב תרבותי. המדינה, שלא חסכה משאבים על מנת להעלות את יהודי אתיופיה, לא מאפשרת להם להשתלב בחברה ולתרום מכישרונם למדינה".
22.11.2011, מאמר מערכת, ביתא ישראל
 

משרד הרווחה: ערבים ואתיופים בין הקבוצות שזקוקות לסיוע

אי השוויון בין קבוצות שונות בחברה גם כן בולט בדו"ח. 25% מקרב האזרחים הערבים ישראלים מטופלים על ידי משרד הרווחה, לעומת כ-15% אצל היהודים. כמו כן, 63% מעולי אתיופיה רשומים במשרד, לעומת 13% בלבד בקרב עולים מאירופה, אמריקה ומדינות ברית המועצות לשעבר. פער קיים גם אצל ילידי הארץ, כש-23% מהילדים לאב מאפריקה רשומים במשרד הרווחה, לעומת רק מחצית מכך בקרב ילדים לאב מאירופה או אמריקה.
16.01.2012, מערכת וואלה!
 
 
הנתונים, משנת 2010, מעידים על ירידה קלה בשיעור בני הנוער המטופלים לעומת השנה הקודמת. למרות זאת, הפער הגדול שנותר מטריד את מיכל אברה סמואל, מנכ"ל עמותת פידל לשילוב חברתי של יוצאי אתיופיה. "הנתונים הם הוכחה נוספת לזה שהממסד שמטפל בקליטת תלמידים עולים נכשל. הפער הולך וגדל משום שהנערים הוזנחו בבתי ספר. שכונות שבהם יש ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה הן שכונות חלשות, ובשביל לשרוד בשכונות האלה, ילדים פורצים שותים ומתחברים לכנופיות", הסבירה.

בסעיף הטיפול בבני נוער שעלו מברית המועצות, נרשם שיפור קל בלבד כשבשנת 2010 היקף הטיפול בעולים, היה גדול פי ארבעה מאשר באוכלוסייה הותיקה. יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת דני דנון קורא בתגובה להקצות משאבים באופן מיידי על מנת לשלב את הנוער העולה. "חובת מדינת ישראל לא רק לעלות יהודים ארצה, אלא גם לקלוט אותם", הבהיר דנון, "הנוער העולה נחשף לבעיות רווחה קשות ביותר. המחאה של יוצאי אתויפיה אמיתית ועל משרד העלייה והקליטה להתעסק באופן פרטני ולפתור את הבעיה הזו". 
15.02.2012, יערה ברק, גל"צ
מחקר ראשון מסוגו שהזמין משרד הקליטה קובע כי יש חוסר טיפול עקבי או הולם ביחס לרצח נשים עולות מאתיופיה. המסמך, שהושלם כבר ב-2009 אך נגנז ונאסר לפרסום על ידי המשרד, ניסה לקבוע מאפיינים של נשים מהעדה האתיופית שנרצחו ושל הגברים שרצחו אותן. הוא מבוסס על 16 אירועי רצח של נשים, כמחצית מהרציחות בעשור האחרון.
19.01.2012, רויטל בלומנפלד, הארץ
 
מהמוות האיום הזה נולדה אמש אחדות יוצאת דופן של פעילות ופעילי שכונות, פליטים סודנים, ישראלים ממוצא אתיופי, בדואים שתרגמו לסודנים, וסתם אנשים טובים שהתגודדו סביב שלט שמבטיח: "המאבק לא מזוין, אבל בקרוב".
בינתיים, סמוך לבית ראש הממשלה בירושלים, הפגינו עשרות פעילים חברתיים במחאה על המקרה. הם נשאו ארון קבורה לזכרו של ברקו ושלט שעליו נכתב "די לפינויים, אנשים מתים ברחובות".
באירוע בתל אביב, האווירה היתה יוצאת דופן. מצד אחד היה בה את הדחיפות והאבל על המוות, אבל מצד שני בין בליל השפות האפריקאיות, העברית, האנגלית והערבית, צמח סוג של אופטימיות. פעילה חברתית מחתה על סגירת התיק בשל "חוסר עניין לציבור".
05.02.2012, רועי ציקי ארד, הארץ
משרד האוצר החל לצמצם את מכסת בני הפלשמורה העולים לישראל ל-110 עולים בחודש, על אף החלטת ממשלה מנובמבר 2010 להבאת 200 עולים מדי חודש, עד לעליית אחרוני הפלשמורה ארצה. משמעות ההחלטה היא שיותר מ-4,500 בני הפלשמורה שנותרו מאחור, לאחר שהוכחו כצאצאי יהודים וכבר נרשמו בפנקס קהילת הממתינים של משרד הפנים כזכאי עלייה, ייאלצו להמשיך לחיות עוד שנה לפחות בתנאים קשים במחנה הפליטים בגונדר שבצפון אתיופיה.
רויטל בלומנפלד, 11.11.2011, הארץ

רס"ן שהתבטא בגזענות נגד יוצא אתיופיה לא יודח

פינקלשטיין, קצין בחיל האוויר שהוצב בבסיס מצפה רמון, פנה אל מפקדו הישיר של טוראיאבי ימר וצעק בנוכחות ימר וחיילים אחרים: "שתדע לך שהחייל הכושי הזה שלך מעצבן אותי". לטענת ימר, מאוחר יותר סירב פינקלשטיין ללחוץ את ידו באירוע פומבי, לאחר שלחץ את ידיהם של יתר החיילים ביחידה.

איתמר לוין, 30.06.2011, NEWS1

 

חייל טוען: בסיירת מטכ"ל קראו לי "אתיופי מסריח"

חייל צה"ל, בן לעדה האתיופית, ששימש כמאבטח בבסיס סיירת מטכ"ל, תובע את משרד הביטחון בגין גזענות שחש, וטוען כי נפל קורבן לאפליה, וכונה "אתיופי מסריח ומלוכלך". החייל תובע מאגף השיקום של משרד הביטחון לממן לו את טיפוליו הרפואיים בגין מצבו הנפש, שהדרדר במהלך שירותו הצבאי.
25.01.2012, אמיר בוחבוט, וואלה!
 
 
אבי טזרה, בן 35, סטודנט לתואר ראשון ומ"פ בצנחנים המתגורר בעיר, סיפר כי ניסה לרכוש לפני חמישה חודשים בית בפרויקט דירות חדש בשכונה במזרח העיר וקיבל תשובה מתחמקת מהקבלן שבונה את הפרויקט, יעקב ועקנין. "הקבלן ישר אמר לי: אתה לא תוכל לעמוד במחיר הזה, עזוב אותך. עוד לפני שאמר לי מה המחיר או שידע מה התקציב שלי. כשהתעקשתי הוא אמר לי 980 אלף שקל. רק אחרי שביררתי עם השכנים שכבר רכשו דירה ושאינם אתיופים, ששילמו על אותה דירה 740 אלף שקל, הבנתי שהוא פשוט לא רצה למכור לי".
24.01.2012, רויטל בלומפלד, הארץ
130 אלף יוצאי אתיופיה חיים היום בישראל. כ-5,000 מתוכם הם אקדמאים, ומתוכם ניתן לספור את אנשי. התקשורת על שתי כפות ידיים, וגם זה רק אם מתאמצים ממש.
לאחרונה הסתיים קורס עיתונות ותקשורת במרכז אגנדה - המרכז הישראלי לאסטרטגיה תקשורתית - לצעירים יוצאי אתיופיה. מדובר בקורס יוקרתי שבו למדו 14 צעירים, בוגרי תואר ראשון במקצועות שונים, את יסודות המקצוע. לדברי סרגוסטי, אחת המטרות המרכזיות של הקורס היא לנסות לדחוק את הרגל בדלת שאליה נכנס טיפוס מאוד מוגדר של "הגבר החילוני, היהודי, האשכנזי הלבן. שאר האוכלוסייה אינה כי היא פשוט מודרת."
לטענתה, דבר זה מביא לסיקור שקרי של המציאות. "כשהתקשורת מסקרת קהילות אחרות כמו קהילת יוצאי אתיופיה, אז זה נעשה רק בהיבט השלילי. כלומר, או במסגרת כתבה על בעל שרצח את אשתו, או במסגרת כתבה על כך שלא הכניסו בני קהילה למועדונים או לבתי ספר. מטבע הדברים, זה גורם לזה שאנשים מסתייגים מהם ואז זה מביא לסיטואציות כמו אלה שראינו בקריית-מלאכי. האמת, שאחרי סיקור שכזה גם אני לא הייתי רוצה שכנים כאלה שהם עניים, עילגים ופושעים."
אזנאו, שעלה ב-1990 לישראל, מסביר כי הרצון לעמוד בפרונט ולספר סיפור היה מאז מתמיד חלק מרכזי באישיות שלו. "לכן המעבר לתקשורת נראה לי מאוד טבעי", הוא אומר. "אבל הסיבה המרכזית השנייה לכך שאני רוצה להיות חלק מהתקשורת, זה שאני כישראלי יושב בבית, מדפדף בעיתון או מזפזפ בין הערוצים, אני לא רואה שום דבר שאני או אנשים כמוני יכולים להזדהות איתו. הצבע שלנו חסר במסך."
"אני חלק מהחברה הישראלית. זו עובדה", הוא ממשיך, "בין אם רוצים או לא רוצים, ולכן אני מרגיש שאני חייב להיכנס לתקשורת, בגלל שאני רוצה לשנות ולהראות לדור הצעיר של הקהילה שזה אפשרי. אנשי התקשורת המשפיעים חייבים לקבל את העובדה שצריך להיות צבע בטלוויזיה, צריך ייצוג שונה. אני באמת מאמין בזה."
14.02.2012, רועי ברק, גלובס
נגד מזרחים
אופיר כלפה, פעיל קהילתי מוכר בשדרות, מסתובב בחודשים האחרונים בתחושה לא נעימה. הוא בן 32, בעל שני תארים אקדמאיים ובשנים האחרונות הוא מוביל את פרויקט הדגל בתחום הטכנולוגיה בשדרות: במסגרת הפרויקט "שדרות שלנו" הוקמו 16 "כיתות חכמות" ושישה מרכזי מיחשוב ביישוב ובעוטף עזה, שבהם מתקיימים קורסים במחשבים לצעירים ומבוגרים. כלפה אף מוביל פיילוט לחיבור גני הילדים בעיר לאינטרנט, וכן מתנדב במיזם שנועד לגבש קהילת צעירים שוקקת בעיר. לפני שנה פנה כלפה יחד עם אשתו דנה לי, בת 27, סטודנטית למינהל ומדיניות ציבורית, לקיבוץ גבים: השניים שאפו לקחת חלק בהרחבת הקיבוץ ולעבור אליו עם בתם בת השנה. אולם ועדת קבלה שבדקה את התאמתם קבעה כי לשניים "חוסר התאמה לחיי חברה בקהילה". "אנחנו זוג צעיר", הוא אומר, "זוג נורמטיבי, ללא עבר פלילי, משכילים, מעורבים בקהילה. על סמך מה אני לא מתאים לחיי הקהילה, כשאפילו בית אחד עוד לא נבנה בהרחבה של הקיבוץ? אני לא מבין את הגישה הזאת, של להצביע למרצ או לדב חנין, לדבר על צדק חברתי, אבל הכרה במגוון דיעות ואנשים - לא בבית ספרנו". החודש עתרו בני הזוג לבג"ץ נגד החוק שמכשיר את ועדות הקבלה.
12.02.2012, תומר זרחין, הארץ
 
מרכז תמורה: 61 תלונות בגין סלקציה גזענית בכניסה למועדונים
בשנת 2011 במרכז תמורה תועדו כ-61 תלונות בגין אפליה במועדונים.
אפליה במעדונים על רקע אתני/לאומי (וכן על רקע מגדר, דת, גיל ועוד), המכונה ברבים בשם "סלקציה", הנה פסולה ואסורה במשפט הישראלי מכוח עקרון השוויון וחוק איסור אפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים משנת 2000. חרף זאת, מספר הפניות שהגיעו למרכז לצד סריקת המצב הקיים בספרות, במשפט ובתקשורת הישראלית, מעלים בבירור כי האפליה בכניסה למקומות בילוי ובידור, על רקע אתני ולאומי, עודנה מתבצעת באופן יומיומי ושיטתי במרבית המועדונים בעיר תל אביב יפו ומחוצה לה, וכן  כי מועדונים מפלים אף זוכים לתדמית נחשבת של מועדון "אקסלוסיבי" ונחשק. 
רוב התלונות מדווחות על אפליה בכניסה למועדונים בתל אביב. הדיווחים הנוספים מספרים על אפליה במועדונים בעיר הרצליה, חדרה אם הדרך, חיפה וקיבוצים ברחבי הארץ. רוב התלונות הם תלונות של גברים ממוצא מזרחי. קיימות מספר תלונות של אפליה על רקע לאומני.  בחלק מהתלונות הוגשו תביעות בבית משפט לתביעות קטנות וחלק מהתלונות מטופלות על דרך הייעוץ המשפטי ואף בעזרת ייצוג מלא של עורכות הדין במרכז תמורה. ברוב התלונות אין טיפול היות שאין מספיק ראיות כדי להגיש תביעה.  להלן תיעוד התלונות:
מס הפונים/ות 
מין
עיר בה נמצא המועדון
סיבת אי הכניסה למועדון 
29
28 גברים
1 אישה
תל אביב לרוב באזור הנמל
אפליה על רקע מוצא מזרחי
7
גברים
הרצליה פיתוח
אפליה על רקע מוצא מזרחי
2
גברים
רחובות/ ראשון לציון
אפליה על רקע מוצא מזרחי
4
גברים
קיבוצים באזור הצפון
2 פניות בגין אפליה על רקע מוצא מזרחי ו-2 פניות בגין אפליה על רקע לאומי
8
גברים
אזור השרון
אפליה על רקע מוצא מזרחי
3
2 גברים
1 אישה
חיפה
אפליה על רקע  לאומני
8
גברים
אזור השרון- נתניה חדרה
אפליה על רקע מוצא מזרחי
 
רק 40 שמאים בארץ הם ממוצא מזרחי
תלונה בגין אפליה על רקע מוצא מזרחי בקבלה במקומות עבודה: תלונתו של י.ק. המוסר כי הופלה על רקע מוצאו בקבלה למינוי שמאים בעניין היטל השבחה. מוסר כי נשאל שאלות שאינן רלוונטיות בוועדת הקבלה הקושרות את עניין מוצאו לאיכות עבודתו. י לא התקבל ואף מסר כי מתוך 2000 שמאים בארץ רק 40 מהם ממוצא מזרחי.
מרכז תמורה לאפלייה משפטית.
 
 בג"ץ בימת קדם:  אפליה של תרבות מזרחית המתבטאת בחלוקה אי שוויונית של תקציב משרד התרבות
עמותת "בימת קדם" מפעילה כבר 28 שנים תיאטרון ייחודי במינו בארץ, המגדיר עצמו כגוף המקדם שימור תרבות מזרחית ופיתוחה, ומשמש בית ליוצרים ואמנים ישראלים המעשירים את התרבות הישראלית באוצרות התרבות המזרחית. מנהל התרבות והחינוך הורה על הפסקת התקציב של תיאטרון בימת קדם לאלתר וללא הודעה מוקדמת, ובכך הוביל לאפשרות קריסתו המוחלטת של התיאטרון. מרכז תמורה מנהל את מאבקו של התיאטרון, שממילא זכה לתקצוב זעום בהשוואה למוסדות תרבות אחרים.  לאור החלטת משרד התרבות, הוגשה בשנת 2011 עתירה לבג"ץ. בבג"ץ, שהסתיים בפשרה, נקבע כי המדינה תחזיר את רוב הכספים שנלקחו מהתאטרון – בסך 150,000 ₪.
02.12.2011, מרכז תמורה לאפליה משפטית
 
גזענות במערכת המשפט: חוסר במועמד מזרחי לתפקיד שופט/ת בבית המשפט העליון
מאז פרישתו של השופט אדמונד לוי מתפקידו, אין בבית המשפט העליון אף לא שופט מזרחי אחד. לאורך כל תולדות המדינה, מעולם לא קרה שכיהן בביהמ"ש העליון יותר משופט מזרחי אחד. זה המצב גם בנוגע לשופטים ערבים. במהלך שנת 2011 התנהל קמפיין ציבורי, שהובילו פעילות מזרחיות ממרכז תמורה ומהקשת הדמוקרטית המזרחית, בדרישה למנות שופט מזרחי לביהמ"ש העליון. הטיעונים העיקריים לתמיכה במינוי שופט מזרחי הם שניים: העדפה מתקנת וייצוג הולם. 
01.11.2011, מרכז תמורה לאפליה משפטית
 
נגד פליטים ועובדים זרים
לפני שבועות אחדים החליטה הממשלה, כחלק מהתוכנית לטיפול במסתננים ובמהגרי עבודה החוצים את הגבול ממצרים לעבר שטח ישראל, על הקמת מתקן כליאה באזור קציעות ברמת הנגב. בימים אלה מתברר, כי השטח בו מתוכננת הקמת המתקן החדש, בו אמורים לשהות אלפי בני אדם, מזוהם בערימות של פסולת אסבסט, שנותרו לאחר פינוי מחנות צה"ל מהאזור.
16.01.2012, עודד בר-מאיר, ynet
הפקחים באור עקיבא: שחורים צריכים להסתלק מן העיר
באוגוסט 2011 עיריית אור עקיבא שלחה מכתבים לבעלי דירות של מבקשי מקלט, בהן היא הורתה לבעלי הדירה לגרש את "הסודאנים". לאחר שליחת מכתבים אלו, ב-14 באוגוסט 2011 נשלחו 12 פקחים חמושים מטעם עיריית אור עקיבא לדירותיהם של 40 מבקשי מקלט אריתראים, אשר הורו להם לצאת מתחומי העיר. הפקחים אמרו למבקשי המקלט ובעלי הדירה כי "שחורים" צריכים להסתלק מן העיר.
14.08.2011, פנייה ל"מוקד סיוע לעובדים זרים"
עיריית בני ברק החליטה על דעת עצמה להפר את חוק חינוך החובה, ונעלה את שעריה בפני ילדי העובדים הזרים ומבקשי המקלט - כך קובע משרד החינוך. לגלי צה"ל נודע כי משרד החינוך הודיע כי בעיריית בני ברק החליטו לפעול בניגוד להוראת שר הפנים, אלי ישי, לדחות את גירוש ילדי העובדים הזרים הלומדים במערכת החינוך: באחרונה קיבלו עובדים זרים בעיר טלפונים, ונאמר להם כי ילדיהם לא יוכלו להמשיך ללמוד במוסדות הלימוד שם בשנה הקרובה - אלא אם יציגו מסמכים שלא קיימים.
 
באגף משרד החינוך בעיר אמרו לגלי צה"ל כי בין השאר על התלמידים הזרים להציג תשלומי ארנונה. לדבריהם, אם בעל הבית שלהם הוא זה שמשלם את הארנונה, "שהבת שלו תבוא ללמוד". כמו-כן נדרשים ההורים להציג אישור שהייה, אישורי עבודה בארץ ואישור שהילד אכן שלהם. באגף החינוך אמרו כי מי שלא מחזיק באישורים כאלה אינו אזרח, והוסיפו כי "יש חוקים במדינה". עם זאת, יודגש כי במשרד הפנים לא קיים שום מסמך הדומה לאשרת עבודה לפליט.10.03.2011, טלילה נשר, גל"צ

משרד הפנים בירושלים: אין כניסה לפליטים 

לדברי מתנדבים המסייעים לפליטים בהתנהלות במשרד הפנים, הפליטים כלל אינם מורשים להיכנס לתוך המבנה, וההוראה היא לטפל בהם בחוץ. "הם פשוט עומדים באמצע הרחוב ומחכים שייתנו להם למלא את הטפסים הרלוונטיים. לכל אדם מגיע לפחות כיסא לשבת עליו, זה כבוד בסיסי, אבל כנראה במשרד הפנים שכחו שגם פליטים הם בני אדם", אומרת ה, אחת המתנדבות המלווה את הפליטים זה כמה חודשים.

לדברי המתנדבים, הפליטים זוכים לקבל שירות רק מהמאבטח הניצב בכניסה. שום נציג רשמי של המשרד אינו מטריח עצמו לצאת ולטפל בהם, אף שעבור הפליטים הבקשות לאשרות שהייה הם עניין של חיים ומוות. המאבטח הוא שמביא להם את הטפסים, ללא שום הסבר או ניסיון לדבר איתם באנגלית או בשפה אחרת. כשהם מסיימים למלא את הטפסים הפליטים נשארים בחוץ וממתינים למענה, בעוד המאבטח מכניס את הטפסים פנימה, אל הפקידים העוסקים בכך.
06.12.2011, מוריה רודל, זמן ירושלים
 
סניף בנק הפועלים באילת: אין שירות לפליטים
ב-11 באוקטובר 2011 מבקשי מקלט אריתראים וסודאנים אשר פנו לסניף בנק הפועלים 644 ברחוב חטיבת הנגב 3 באילת כדי לקבל שירותים פיננסים שונים כי הסניף מסרב להעניק להם שירותים אלה, כביכול בשל "מחסור בכוח אדם", ערב חג הסוכות. באותו הזמן ממש סירב הסניף לספר שירותים למבקשי המקלט, סיפק הסניף לאחרים, שאינם ממדינות אריתריאה ו/או סודן ואינם בעלי חזות אפריקאית, שירותים פיננסים שונים, דוגמת השירותים שנדרשו על ידי מבקשי המקלט.
11.10.2011, מכתב להנהלת בנק הפועלים בשמו של עו"ד אסף ויצן, "מוקד סיוע לעובדים זרים".
רשות האוכלוסין וההגירה מתכוונת להודיע בימים הקרובים על ביטול נוהל "אי ההרחקה" של אזרחי דרום סודן השוהים בישראל. ל-ynet נודע שבעקבות ההכרזה על עצמאות דרום סודן ביולי האחרון, הוחלט בהתייעצויות בין משרדי ראש הממשלה, הביטחון, החוץ ורשות האוכלוסין על שינוי המדיניות כלפי אזרחי דרום סודן השוהים בישראל.
17.01.2012, עמרי אפרים ומירב אזולאי, ynet
במתקן המשמורת לילדי זרים בנתב"ג מוחזקים כבר חצי שנה ילדים לפני גירושם מהארץ, אך רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים פרסמה רק בתחילת יולי "בקשה לקבלת מידע" לקראת פרסום מכרז להפעלת שירותי רפואה במקום.
בדברי ההסבר לקראת המכרז נכתב בין היתר כי על פי הבדיקה שיבצעו הרופאים תיקבע כשירותו של אדם לשהות בתוך המתקן. עד כה השוהים במתקן לא נבדקו טרם כניסתם אליו, אלא רק במקרה שנזקקו לטיפול רפואי. במסמך שפרסמה הרשות מצוין כי אוכלוסיית השוהים במתקן הכליאה כוללת נשים וילדים, וכי בממוצע בחודש שוהים בו 270 בני אדם, 50 מהם בו זמנית.
22.08.2011, טלילה נשר, הארץ
 
 
בישיבת מועצת העיר השבוע נודע כי עיריית אור עקיבא פועלת מאחורי הקלעים על מנת להרחיק מגבולות העיר כמה שיותר פליטים סודנים ואריתראים שחיים במקום בשלוש השנים האחרונות.

חבר האופוזיציה, שלומי אבני, פתח ואמר כי חייבים להיות בשליטה על התופעה: "אנו חוששים שיבוא מסתנן עם עבר פלילי ויגרום לבעיות. הבעיה היא שאין מסד נתונים לגבי נושא הסודנים. אנו מבקשים לערוך בחינה של מה ניתן לעשות במסגרת החוק. אנו לא יודעים איפה הם גרים ובמה הם עובדים. צריך לכנס ועדה עם לו"ז בנושא. אני מציע לעשות תחילה מיפוי שלהם כדי לדעת איפה הם גרים".

"עשינו סקר ובדיקה, כולל אני אישית, ובדקתי את האישורים שלהם", אמר ראש העיר בתגובה לדברים. "בדקתי אחד אחד שמית. הפיקוח העירוני קיבל הנחייה לעשות בדיקה כזו בכל שבוע. הלכנו ובדקנו איפה הם גרים ומי המשפחות שמשכירות להם מקום לישון ואף זימנו אותם לפגישה במועצה. יש באור עקיבא כ-35 סודנים שכאלה. אמרתי כבר- זו סכנה לחברה שלנו באור עקיבא. אור עקיבא קטנה וזה עניין של ילדים. אני רואה הכל. זה מסוכן.
08.07.2011, לירון טטרו, מגדלור אור עקיבא
 
רשות האוכלוסין וההגירה הפיצה כרוזים בהם היא קוראת למסתננים מדרום סודן השוהיםבישראל, לשוב למולדתם מרצון, עד סוף מרץ 2012.
ישי קרוב, 31.01.2012, ערוץ 7