חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2012

גזענות במוסדות חינוך ובאקדמיה

פרסום ראשון : 21/03/2012   עדכון אחרון:   21/03/2012


אפשר לומר הרבה דברי ביקורת על מערכת החינוך הישראלית אבל תמיד כדאי להתחיל עם החיובי. אז נתחיל: מערכת החינוך הישראלית היא מערכת חינוך יסודית, כך שהאפליה והגזענות כלפי אוכלוסיות מוחלשות בישראל לא מתחילה ביסודי ולא נגמרת בתיכון וכך גם ההכחשה לעצם קיומה. ניתן לראות את האפליה המתחילה כבר בחוק חינוך חינם, שם מקפידים לעשות את ההפרדה בין יהודים לערבים וכאשר נציגת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי ד"ר האלה אספניולי התעקשה על זכותה לדבר על מצב החינוך לגיל הרך בחברה הערבית בוועדת החינוך של הכנסת, הורה יו"ר הישיבה למשמר הכנסת להרחיקה מהישיבה. הדמוקרטיה היחידה וגו.
בבתי הספר בישראל מתבצעת הפרדה ברורה בין קהילות, שהיא לעצמה אינה בעייתית אולם כאשר היא באה ממקומות אפלים של גזענות, ממשיכה מדינת ישראל להכחישה ולעיתים קרובות משרד החינוך הישראלי ממלא פיו מים ומאפשר להגזעה להתקיים ללא מפריע. בבתי ספר חרדיים מתקיימת שנים ללא הפרעה כמעט הפרדה וגם אפליה בין תלמידים ותלמידות אשכנזים ומזרחים. בבתי ספר מסוימים ש"נאלצים" לקבל לקרבם תלמידים מזרחים אם אינן יכולים לשים אותם במבנה שונה כמו בעמנואל, הם שולחים אותם לכיתות שונות, עד לכדי יצירת הפרדה מוחלטת באמצעות שמות קוד נוסח "כיתות אקדמיות" או אחרות, וזאת כדי להסוות את ההפרדה ולהבהיר את הכיתה.
קשה מנשוא מסכת הייסורים שחווים תלמידים ותלמידות יוצאי אתיופיה בניסיונות הקבלה לבתי ספר. זהו תהליך אותו עוברים כל שנה, וכמו כרוניקה של סיפור ידוע מראש התנהלות משרד החינוך ועובדיו ואוזלת ידם מתגלה לציבור בתחילת כל שנה בעזרת כלי התקשורת.
קהילה נוספת שילדיה סובלים מאפליה ב היא קהילת הפליטים. אמנם, משרד החינוך, הוא המשרד היחידי בממשלת ישראל שניכר כי עושה מאמץ לקיים את דרישות האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, כך שילדי מהגרי עבודה ואף ילדי פליטים זוכים במרבית ישובי מדינת ישראל בחינוך חינם כמו ילידי הארץ. עם זאת, בערים כמו אילת, ערד ובני ברק, מנסות הרשויות המקומיות להחזיק במקל משני קצותיו: מצד אחד, דואגים לניצול קפיטליסטי של פליטים ומהגרי עבודה ללא תנאים ראויים והיעדר טיפול הולם בסוגיית הפליטים ומן הצד השני ניכרת התעלמות מוחלטת מהעובדה כי הם בני אדם עם משפחה וילדים וצורך אקוטי במערכת חינוך שתסייע להורים ולילדים. באילת פועל זאת השנה הרביעית "בית ספר" דל מקצועות ושעות לימוד שרק בו מורשים ללמוד כל ילדי הפליטים בעיר. גם ילדי פליטים הכלואים בכלא "סהרונים", לעיתים במשך חודשים ואך שנים, סובלים מחינוך דל שעות ומקצועות המהווה הפרה של תנאי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד וכן הפרת חוק לימוד חובה.
כאשר מגיעים לראות מי עובר בסוף את שערי האוניברסיטאות או יותר מזה מי מצליח לקבל תפקיד בכיר באקדמיה, התמונה אינה מפתיעה. מדובר באותם א/נשים מההגמוניה הידועה. האחוס"לים ממשיכים לחסל את עתידם של כל השאר: פלסטינים, מזרחים, אתיופים, עולים, מהגרים ופליטים. ה"אחרים" ממשיכים להיעצר לרוב בכניסה לשערי האוניברסיטה. בדרך כלל בתור עובדי קבלן של חברת האבטחה או חברת הניקיון.
יסודית מערכת החינוך הישראלית. יסודית מאוד.

 

נגד ערבים:

מורים לאזרחות: "משרד החינוך נוטע גזענות במקצוע"

עשרות מורים לאזרחות הגיעו הבוקר (חמישי) לכינוס חירום במכללת סמינר הקיבוצים, במחאה על השינויים הצפויים בתכני המקצוע. לדבריהם, משרד החינוך מתכוון להטמיע במקצוע תכנים לאומניים ולצמצם את שעות הלימוד המוקצבות לו. בתגובה, מסר פרופ אדר כהן, יו"ר ועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך, כי השעות המוקצבות למקצוע - ארבע בשבוע - לא יופחתו, וכי טרם התקבלה החלטה על שינויים בתכני הלימוד.
30.06.2011, בועז וויליניץ, וואלה!
 

לא לומדים על מהומות אוקטובר: "סתימת פיות"

מהומות אוקטובר 2000, במהלכן נהרגו 13 אזרחים ערבים, שוב במוקד מחלוקת, הפעם במסגרת חינוכית. דרישת משרד החינוך שלא לערוך פעילות פוליטית הקשורה לאירועים בבתי הספר במגזר הערבי עוררה ביקורת קשה מצד מורים והורים רבים, שהחליטו לא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר. "לא יכול להיות שמרשים לבתי ספר במגזר היהודי לספר לתלמידים על הנאציזם ולנו אסור לדבר על השאהידים שנהרגו באירועי אוקטובר", אמר אחד ההורים ל-ynet.
לדברי אחד המורים שמלמד בתיכון בוואדי ערה, "קיבלנו אזהרה ממנהל בית הספר לא לדבר עם התלמידים על אירועי אוקטובר, ונכבד את הבקשה הזאת למרות התנגדותנו לה. משרד החינוך רוצים לסתום את הפיות שלנו ומתייחס אלינו כאילו שהוא עושה לנו טובה שהוא מעסיק אותנו".
במכתב של משרד החינוך למנהלי בתי הספר נכתב כי "על פי הנהלים, חל איסור מוחלט לארגן פעילות פוליטית בתוך בתי הספר כגון כנסים, הרצאות, עצרות או כל פעילות אחרת שיש בה הסתה או הכוונה לתלמידים לקו פוליטי אחד".
ראש ועד ההורים בתיכון בוואדי ערה, חוסין חלאילה, אמר ל-ynet כי "לא מקובל שמשרד החינוך יזלזל בציבור הערבי במדינת ישראל. אם לא מרשים לנו לעשות פעילות עדיף להשבית את כל בתי הספר". במקביל, קרא ראש ועד ההורים הארצי, עסאם עומאר, לכל מנהלי בתי הספר במגזר הערבי לא לכבד את הדרישות. "כמו שאנחנו לא מתערבים בבתי הספר במגזר היהודי, אז אנו מבקשים לא להתערב בבתי הספר שלנו".
סוהיר בדראן, תלמידה המתגוררת בסכנין, טענה כי "בשל מכתב משרד החינוך, מאות תלמידים החליטו לא ללכת לבית הספר, ולהשתתף בפעילות שתהיה בשטח, כי מגיע לנו ללמוד על ההיסטוריה של המגזר הערבי, ולא לשלול אותנו לגמרי. אנו מאוכזבים שהמשרד לא מכבד את זיכרון השאהידים".
01.10.2011, חסן שעלאן, ynet
 
ועדי ההורים בבתי הספר הערבים בלוד משביתים היום את הלימודים במחאה על הריסת בתיהם של בני משפחת אבו עיד ועל ההזנחה, לטענתם, במוסדות החינוך. "אם עיריית לוד לא תתייחס אלינו, אנחנו נמשיך במאבק ארוך", הזהיר ראש ועד ההורים המקומי. בשבוע שעבר, כמעט שלושה חודשים אחרי הריסת שבעה בתים שנבנו באופן לא חוקי, הרסה המדינה את האוהלים והקרוואנים שהקימה משפחת אבו עיד במקומם. "מצאנו לנכון למחות על ההתנהגות האכזרית של המשטרה ומדיניות העירייה כלפי התושבים הערבים", נכתב בעקבות זאת בהודעת ועדי ההורים.
הם קראו לעיירית לוד להתחיל לפתח את השכונות הערביות ולפעול לשיפור התשתיות. "שבענו הבטחות ודיונים, רוצים מעשים", כתבו ההורים - ואיימו להחריף את המאבק. ההורים ציינו כי מדובר במסר לעייירה, "שמעלימה עין מנושאים חשובים, כמו הנסיעות של חטיבות הביניים ושיפוץ הגן שנשרף בבית הספר היסודי אלזהרא, וגם נסיונות לסגור את חטיבת הביניים אלעולא מסיבות לא ברורות".
06.03.2011, חסן שעלאן, ynet
 
 
 
 
חמושים במצלמות, פרצו כוחות הביטחון באוניברסיטת חיפה לישיבה של חד"ש סטודנטים, בה השתתף ח"כ מוחמד ברכה. כששאלו הסטודנטים על נסיבות הפריצה לישיבה, אמר אחד המאבטחים שנוכחותו של ח"כ ברקה מסכנת את הסטודנטים.
23.05.2011, בוקרא
חברי תנועת "אם תרצו" חילקו  באוניברסיטה העברית בירושלים סטיקרים גזעניים שעליהם כתוב "נכבה-חרטה". הדבר נעשה ללא אישור הנהלת האוניברסיטה, דבר שגרם למהומות בין הסטודנטים באוניברסיטה.
17.05.2011, בוקרא
 
דו"ח של משרד הבריאות שהגיע לידי "הארץ" חושף ליקויים תברואתיים לא רק בבית הספר "איבן סינא", אלא גם במוסדות חינוך נוספים בעיר הבדואית. ביקורת שביצע צוות המשרד ברהט שבועיים לאחר פתיחת שנת הלימודים העלתה ממצאים מחפירים, כפי שהסבירה לפני שלושה שבועות, מהנדסת מחוז הדרום במשרד, הדסה אדן, במכתב לראש העירייה, פאיז אבו סהיבאן: "המצב ירוד ועגום בכל הנוגע לניקיון ותחזוקה והמצב לקוי בתשתיות. ברוב בתי הספר קיים מחסור במתקני תברואה עבור הילדים והסגל". הממצאים הללו, שפורטו בפני ראש העיר, לא הפתיעו את מהנדסת המחוז: "בשנתיים האחרונות", היא כותבת, "ערכנו מספר רב של ביקורות במוסדות החינוך בעיר והעברנו אליכם מספר רב של דו"חות על המצב התברואתי העגום במוסדות החינוך בעיר, אך הליקויים טרם תוקנו".
הדו"ח המלא מפרט את המפגעים הקשים שאותרו. כך למשל נכתב על אודות חטיבת הביניים "אל נור רהט", כי בשירותים לבנות: "מצב הניקיון ירוד ביותר"; "נמצאו הפרשות על הקירות"; "חלק מהתאים מושבתים"; "חלק מהברזים לכיורים שבורים"; "האסלות מלוכלכות ביותר". מרכז הפיקוח לבריאות הסביבה, בוריס גורליק, סקר בסיורו את המתרחש ב-7 בתי ספר שונים בעיר, ובכולם נמצאו ליקויים חמורים דומים.
ב-2 באוקטובר, חודש ללימודים ולכתיבת הדו"ח, שיגרה מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, עמירה חיים, מכתב לראש עיריית רהט: "משרד החינוך לא יוכל לאפשר את המשך הפעלת מוסדות החינוך אם לא יתבצע שינוי מיידי". גם מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, פנה למשרד החינוך וכתב כי "בתי הספר מהווים מפגע בריאותי שאין כמותו. כמובן שבתנאים יש גם פגיעה בזכויות אדם בסיסיות".
"איך משרד ממשלתי שמעביר כסף ליעד מסוים ממשיך להעביר כספים גם כשהוא רואה שכלום לא מתבצע?" אומר אלטלאלה, "אלה תלמידים של מערכת החינוך, מנהלים שלה". מעיריית רהט נמסר בתגובה: "הנחינו את המנהלים לבצע מעקב אישי אחר הניקיון. כבר בתחילת החודש, בעקבות תלונות חוזרות, ביקשנו מהקבלן להחליף את עובדי הניקיון ב-5 בתי ספר. אם המצב לא ישתפר משמעותית עד 24 בדצמבר נפרסם מכרז חדש". מחברת הקבלן "אגודת השומרים" נמסר בתגובה: "אנו עושים את מרב המאמצים לשפר כל הזמן את רמת הניקיון ולא חוסכים בדבר, לצד פיקוח צמוד הממומן על ידינו. רמת התחזוקה מקשה על הניקיון ואינה באחריותנו".
11.11.2011, טלילה נשר, הארץ
 

משתינים בחצר: הושבתו הלימודים ביישוב בדואי

ועדי ההורים ביישוב הלא-מוכר ואדי אלנעם, הצמוד לרמת חובב, השביתו היום את שני בתי הספר ו-14 הגנים ביישוב, שבהם לומדים יותר מ-2,000 תלמידים. זאת, בעקבות ליקויי הבטיחות והתברואה החמורים. ועדי ההורים מתלוננים על כך שתלמידים נאלצים לעשות את צורכיהם בחצר בית הספר בהיעדר די אסלות ובהיותן של אלה שכן קיימות לא-נקיות, וכי חלק מהנערות אף נמנעות מהגעה לבית הספר עקב כך.
ועדי ההורים שלחו מכתב למנכ"לית משרד החינוך אחרי שבחודשים האחרונים פנו כמה פעמים למשרד החינוך במחוז דרום ולמועצת אבו בסמה, והתריעו על הליקויים בבתי הספר ובגני הילדים. לטענתם, עד כה לא ננקטו צעדים של ממש לשיפור התנאים. "המצב הפך בלתי נסבל, וקיימת סכנה תברואתית ובטיחותית ממשית בדרגה גבוהה", התריעו ההורים.
13.11.2011, אילנה קוריאל, ynet
 
הספר השנוי במחלוקת "תורת המלך", הפוסק מתי ניתן להרוג גויים בעת שלום ובעת מלחמה, מגיע לדיון באוניברסיטה העברית ומעורר סערה. באוניברסיטת חיפה ביטלו הרצאה בנושא הספר, שחוקיותו נבחנת בימים אלו ברמה המשפטית והפלילית, בעוד במוסד הירושלמי הוחלט כי הדיון ראוי. סטודנטים רבים הגיבו בזעם ומתכננים למחות מול האולם שבו יתקיים האירוע.

ביום שני הקרוב צפוי להתקיים דיון בבית הלל באוניברסיטה העברית בנושא הספר "תורת המלך",
שתוכנו נחשף לראשונה במעריב.  לאירוע הוזמן הרב ישראל אריאל מישיבת יצהר, לשעבר מספר שתיים ברשימת תנועת כ"ך לכנסת, ששמו נקשר בפרשיות של סירוב פקודה, חשד להסתה והמרדה ואף הרשעה בגין התנהגות פרועה במהלך ההתנתקות.  בנוסף לכך, לפני ארבע שנים נפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד שפסק דין מוסר על אלוף פיקוד המרכז דאז, יאיר נוה. בכנס ישתתפו גם ראש החוג למחשבת ישראל, אבינועם רוזנק, כמהמרצים בחוג וכן מרצה מאוניברסיטת אל-קודס.
"תורת המלך" נכתב על ידי הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור מהיישוב יצהר, והוא דן בהלכות הקשורות להריגת גויים בזמן שלום ובזמן מלחמה. הספר עורר פולמוס עז ונטען כי יש בו הסתה נגד פלסטינים. "זה מתן לגיטימציה לדברי הסתה לרצח, דיון במוסד אקדמי כזה מעניק לו הכשר", אמרו פעילי שמאל בארגון "ברית חושך לגרש".

מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "הדיון בתורת המלך ייערך בבית הלל אשר אינו חלק מהאוניברסיטה העברית. האוניברסיטה מאפשרת לחוקריה חופש פעולה אקדמי, והם רשאים להשתתף בכל דיון שהוא". יש לציין כי הזמנה לאירוע מופיעים לוגו האוניברסיטה העברית, לוגו הפקולטה למדעי הרוח ולוגו החוג למחשבת ישראל.

קואליציית הארגונים החברתיים "שותפות שראקה" תקפה בחריפות את האוניברסיטה העברית בעקבות הכנס. "היא משתפת פעולה עם הגזענים הקשים ביותר בישראל", אמרו. "חופש הביטוי אינו יכול להרשות רדיפה אחרי ערבים, ואינו מתיר במה לדמויות שמשנתן היא מוות לערבים. יש בכינוס מתן לגיטימציה לטרור יהודי. טוב הייתה עושה האוניברסיטה העברית אם הייתה מקיימת כנס בגנות הטרור היהודי ובזכות דמוקרטיה ושוויון זכויות".
08.12.2011, עמרי מניב ויוסי אלי,nrg
 
 
על פי המשרד, החלטת ועדת טוהר הבחינות התקבלה בעקבות עדויות בנושא שהוגשו למשרד על ידי משגיחי הבחינה בבית הספר. החשד להעתקה המונית התגלה ב-300 טופסי ב-6 מקצועות שונים: פיסיקה כימיה ביולוגיה הסטוריה ערבית ומתמטיקה. על פי נהלי משרד החינוך, תלמיד שבחינתו נפסלה לא יוכל לגשת לבחינה במקצוע המדובר למשך שנתיים לפחות.
בקואליציית הארגונים החברתיים שותפות שראקה הביעו תמיהה לנוכח מה שהם מכנים ענישה קולקטיבית נגד עשרות רבות של תלמידים בכפר קאסם. "ההחלטה של משרד החינוך מעוררת תמיהה, הן בשל היותה במובהק ענישה קולקטיבית, הן בשל העובדה כי המניעה לגשת לבחינות בגרות במשך שנתיים יוצרת פגיעה אנושה וממושכת בתלמידים ובעתידם הלימודי והמקצועי, והן משום החשש כי אם היה מדבר בתיכון יהודי בצפון תל אביב- לא היו ננקטים נגד תלמידין אמצעי ענישה לא חינוכיים וקולקטיביים כאלה".  עוד מוסיפים בארגונים כי "טוב יעשה משרד החינוך אם ישקול מחדש את החלטתו, במסגרת המחויבות שלו לדאוג לחינוכם של תלמידים בישראל, בהם תלמידים ערבים, ולא לענישתם".
20.12.2011,  טלילה נשר, הארץ
 

"במכללה יש פחד שערבי יעמוד בראש האגודה"

כך טוענים חולוד אבו אחמד ואוסמה דהמשה, סטודנטים במכלהת, שמתכננים לרוץ ברשימה משותפת לראשות אגודת הסטודנטים. אלא שהבחירות שהיו אמורות להתקיים בדצמבר, עדיין לא יוצאות לדרך והם כבר מאיימים לפתוח בהליך משפטי. יו"ר האגודה: בהנהלת המכללה העדיפו לדחות את הבחירות עד שהמתח בעיר יפוג. המכללה: הנהלת המכללה איננה מעורבת ואין לה השפעה.
16.06.2011, אבנר לוטן,ynet
 

 40 % מהערבים בגילאים 18-22 לא עובדים או לומדים

כך עולה ממחקר המצביע על פער בהשתלבות תעסוקתית של צעירים במגזר החרדי והערבי. "יש מעבר חד של צעירים ערבים מלימודים לאי עשייה."

השילוב של העלייה המרשימה בשיעורי הלמידה של נערים ערבים יחד עם היציבות היחסית "בשיעור הבלתי פעילים באוכלוסייה הערבית בגילאי 18 עד 22 מתבטא במעבר חד של צעירים ערבים מלימודים לאי עשייה", אמר ד"ר מומי דהן.
"בגיל 17 הפער בין שיעור הבלתי פעילים הערבים לשיעורם בקרב הצעירים היהודים עומד על 10 אחוז", דברי דהן. "פער זה גדל פי שניים בגיל 18 ועומד על 20%, פער זה גם נשמר בגילאים המאוחרים יותר, 19-22."
"ניתוח המגמות בחברה הישראלית בטווח הגילאים 18-22, הוא קריטי", אומר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "השיח סביב הנושא חייב לייצר תובנות לעשייה מיידית אשר יקבע במידה רבה את גורלן של יכולות הצמיחה, והאיתנות החברתית והכלכלית של החברה הישראלית."
29.05.2011, גיא קצוביץ, גלובס  
 
 
שר החינוך החליט השנה על הקצאה מפלה: יישובים בחינוך עברי יקבלו 90% השתתפות מדינה בחינוך הגיל הרך. ארבעה יישובים ערבים במשולש (טייבה כפר ברא כפר קאסם וגלגוליה) יקבלו רק 20% השנה ו- 50% בשנה הבאה ואולי בשלישית יזכו ל- 80%. מתי הערבים יהיו אזרחים שווים? איזה אזרחות סער מלמד?
31.08.2011, שמוליק, ynet,  פורום חינוך
 
 
משרד החינוך נזף בהנהלת בית הספר התיכון ערערה שבמשולש, בעקבות השתתפות תלמידיו במצעד זכויות האדם שנערך בתל אביב בתחילת החודש. "התלמידים נשאו שלטים נגד גזענות, הריסת בתים ועוד, דבר אשר נוגד את חוזר המנכ"ל", נכתב בין היתר במכתב ששלח המשרד, שבו נדרשה ההנהלה לספק לכך הסברים. כמו כן התבקשו מפקח המחוז ומפקח בית הספר לטפל בעניין, ולעדכן את המשרד.
בבית הספר התפלאו על הפנייה, ואמרו כי מדובר היה ב"שיעור מרתק באזרחות". בכיר בבית הספר אמר כי "התלמידים פעלו על פי כללי החינוך והדמוקרטיה, ויזמו מרצונם את ההשתתפות ביום כזה, על חשבון יום חופש. הם ראו שם את כל הקשת החברתית של מדינת ישראל. למה המשרד בא ומתנפל עלינו?". בתשובת בית הספר לפנייה נכלל ציטוט מדברי שר החינוך, גדעון סער, שהופצו לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי, ב-9 בנובמבר השנה. סער קרא למורים לחנך את התלמידים "לגלות מעורבות ואחריות אישית, חברתית, אזרחית ולאומית, שתביא אותם להשתתפות".
30.12.2011, טלילה נשר, הארץ
 

תלמידים ערבים תרגלו רעש: "מקלט למלחמה אין"

פיקוד העורף קיים תרגיל היערכות לרעידת אדמה בחטיבת הביניים אבן סינא בכפר קרע שבוואי ערה. אבל הורים לתלמידים באזור מתחו ביקורת חריפה על פיקוד העורף ומשרד החינוך, טענו כי ברוב בתי הספר באזור אין מקלטים, ודרשו שלפני שמקיימים תרגילים לקראת רעידות אדמה ומלחמות - יסופק קודם לילדים מקומות הגנה. ראש ועד ההורים המקומי בכפר קרע לשעבר, עבדאללה זיד, אמר: "בחלק מבתי הספר בוואדי ערה יש מקלטים, אבל לצערי הם לא מספיקים לכל התלמידים. בכל מקלט אפשר להכניס עד 120 תלמידים מתוך 450 או 500 תלמידים. השאר יישארו בסכנה ולא תהיה להם כל הגנה. מה שהכי נורא זה שרוב המקלטים הפכו למחסן ציוד של בית הספר. הם לא מבוטחים לפי התקנים, וכל הגורמים מזלזלים בעניין".
05.02.2012, חסן שעלאן, ynet
 
רק 2.7% מהסגל האקדמי בישראל הם ערבים, כך עולה מנתונים שהעבירה היום (ראשון) לכנסת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), המציגים תמונה עגומה באשר לתעסוקת עובדים ערבים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. על פי הנתונים, שיוצגו מחר לוועדת החקירה בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי בראשות ח"כ אחמד טיבי, בישראל עובדים כיום רק כ-280 מרצים ערבים המשקפים 2.7 אחוזים מסך כל חברי הסגל האקדמי בישראל.
20.06.2011, אסף שטול טראורינג, הארץ
 
נגד אתיופים
"בסך הכל רצינו בית ספר חממה", אומר הרב עמיאל קינן ומסיט את ספרו בעוגמה. "מוסד לימודי קטן, מחבק, שייתן משהו גם לנשמה, לא רק לשכל". איש גדול ונוכח, קינן. משהו בין הרב קרליבך למשיח. "מה כבר ביקשנו?", הוא מרים את כפות ידיו העצומות בצער. "שיראו את הילד קרוב. שלא ילך לאיבוד בהפסקת הצהריים".

הילד, רן, בן שבע, ואמן. מבוקר עד ערב מצייר. קווים דקים הופכים על ניירותיו לסיפור נפלא. לכל אורך השנה שרטט בעט, ובמיוחד כשנכנס לכיתה א ב"נר עציון", צבר יחידי בבית ספר שכולו אתיופים. דמות בהירה, חולמנית, בין 300 ילדים כהים. "הפלנגי", כינו אותו חבריו בחיבה והוא, מצדו, גמל להם בציוריו התמימים.
אז אמרנו לבן שהחברים החדשים שיהיו לו בכיתה א הם עולים שנולדו באתיופיה וצבע העור שלהם כהה. אמרנו לו, קצת יותר כהה מתימנים. רן שאל, הם ילדים רגילים? ואמרנו שכן, כמובן. אז מה הבעיה, הוא שאל. אמרנו, הבעיה היא שאנחנו חיים בחברה גזענית וייתכן שישאלו שאלות. אמר לנו, מה זה גזענות? אמרנו לו, גזענות זה כשיש בית ספר שכל התלמידים שלו אתיופים, ואף אחד לא רוצה ללמוד איתם. אמר לנו, מסכנים, למה לא רוצים ללמוד איתם? אמרנו לו, זו בדיוק גזענות".

הכניסה לבית הספר הייתה פשוטה וחלקה, אומר קינן. רן הלך בשמחה וחזר בשמחה. "ובשבוע הראשון שאל אותי, יהיו עוד ילדים כמוני בכיתה? אמרתי לו, אנחנו מקווים שכן. אנחנו מתפללים שכן. ואנחנו נדבר עליך בכל מקום בקהילה, בבית הכנסת ובישיבה, כדי שבזכותך יגיעו עוד ילדים צברים לבית הספר. וזה מה שעשינו. שנה שלמה - ואפילו משפחה אחת לא הסכימה להצטרף".
23.09.2011, שרי מקובר-בליקוב, מעריב- סופשבוע
לקרוא ולא להאמין: בישראל פועלים גני ילדים ובית ספר לאתיופים בלבד. ב-103 בתי ספר וגני ילדים ברחבי ישראל אחוז הילדים ממוצא אתיופי הוא יותר מ-50 אחוז - כך עולה ממידע שאסף מרכז המידע והמחקר של הכנסת. עוד עולה מהנתונים כי בעשרה גני ילדים וכן בבית ספר יסודי אחד ישנם ילדים ממוצא אתיופי בלבד. התנהלות זו של מוסדות החינוך, לעתים בגיבוי הרשויות המקומיות, מנוגדת לעמדת משרד החינוך, לפיו יש לשלב אוכלוסייה זו - ברובה אוכלוסייה חלשה - במוסדות החינוך הוותיקים. הנתונים יגיעו היום לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא "הסללת תלמידים יוצאי אתיופיה לבתי ספר נפרדים".

בשנת הלימודים המסתיימת לומדים 42,998 תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך, המהווים אחוז אחד מהאוכלוסייה. 51 אחוז מתוכם לומדים בחינוך הממלכתי-דתי, 43 אחוז בחינוך הממלכתי הרגיל, ו-4.5 אחוזים בחינוך החרדי.
 
28.06.2011, עמרי מניב, nrg
 
 

ביותר ממאה בתי ספר בישראל, יוצאי אתיופיה מהווים למעלה ממחצית התלמידים, ושיעור הזכאות לבגרות בקרב התלמידים האלה עומד על 42% בלבד. האם יש יד מכוונת שמכשילה במתכוון את שילובם של יוצאי אתיופיה?

 
ביום האחרון ללימודים, תלמידי כיתה ט בבית הספר המקיף הדתי בראשון לציון טרודים, מבולבלים ובעיקר נעלבים. חצי מהשכבה לא תמשיך ללמוד שם בשנה הבאה - התלמידים לא עברו את רף הציונים הנדרש. "מעיפים ילדים על כלום, העיפו כיתה שלמה מהשכבה", מספרים כמה מהם. מורה לשעבר בבית הספר מסביר כי כל תלמיד שמתקשה לגמור בגרות נזרק מבית הספר למען שיפור אחוזי הבגרות.
ריטואל זה חוזר מדי שנה. מערכת החינוך שוכחת מהתלמידים האתיופים עם צאתם לחופש הגדול וב-1 בספטמבר נזכרת שוב שחייבים לשלב אותם בבתי הספר. אבל אז מתברר שמוסדות הלימוד לא ממש רוצים לקלוט אותם. במשך שנים נמנעו משרד החינוך והרשויות המקומיות מלהתעמת לעומק עם התופעה. כך, צמחו בישראל יותר מ-100 בתי ספר עם רוב של תלמידים ממוצא אתיופי, הפזורים ב-17 ערים קולטות עלייה. רבים מבתי הספר האלה הפכו לגטאות.
על פי עדויות של מורים שעבדו בעבר בבית הספר בראשון לציון, ב-3 השנים האחרונות 60% מהתלמידים בכיתה ט לא המשיכו בכיתה י. וכדי "לסנן" תלמידים, כל השיטות כשרות, כולל להוריד להם ציונים ולהקשות עליהם. "נתבקשנו להוריד (ציונים) באנגלית ובספרות", אומרת אחת המורות שעבדו בבית הספר. מורה אחר שעבד במקום מספר כי המבחנים שניתנים לתלמידים האתיופים קשים יותר, "כדי שיוכלו להוציא 60 גג". רק ל-20% מהתלמידים האתיופים יש סיכוי להגיע לכיתות הגבוהות ולזכות בבגרות. היתר יעברו לפנימיות או ייזרקו לרחוב.
08.07.2011, פז שוורץ, חדשות 10
נתונים שנאספו על ידי מחלקת המחקר של הכנסת חושפים תמונה עגומה לגבי השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה. בין היתר עולה מהנתונים, שנאספו לקראת דיון שייערך היום בוועדת העלייה הקליטה והתפוצות, כי הציון הממוצע של ילידי אתיופיה בבחינה הפסיכומטרית עומד על 395 - 170 נקודות פחות מהציון הממוצע של כלל הנבחנים, העומד על 565. התוצאות נבחנו לאורך חמש שנים, בין 2003 ו-2007.
תחומי הלימוד השכיחים בקרב יוצאי אתיופיה הם מדעי החברה, חינוך, הכשרה להוראה ולימודי ניהול. לעומת זאת, כמעט ואין כאלה הלומדים מדעים ורפואה. עוד עולה מהנתונים כי שיעור יוצאי אתיופיה בקרב מקבלי תואר ראשון עמד בשנת תשס"ט על 0.7 אחוזים, ורק 250 מהם מחזיקים בתואר שני.
עוד עולה מהמחקר כי האוניברסיטה העברית והטכניון כמעט ואינם משלבים סטודנטים ממוצא אתיופי, המהווים רק 0.15 אחוזים מהסטודנטים באוניברסיטה בירושלים ו-0.16 אחוזים מהסטודנטים בטכניון. באוניברסיטת חיפה המצב מעודד יחסית: מספרם היחסי של הסטודנטים יוצאי אתיופיה גדול פי 9 לעומת הטכניון.
 
20.07.2011, עמרי מניב, nrg
 
השפלה של סטאזרית בגן ילדים על רקע גזעני
בעקבות הלימודים לתואר ראשון, צעירה התמחתה בגן ילדים. במהלך הסטאז הרגישה כי הסייעות בגן הילדים מתנכלות אליה, בין היתר בכך שהרבו להעיר הערות גזעניות כלפיה כגון: "יש לכם מחלות, שלא תדביקי". בנוסף גם לאחר שסיימה את הסטאז היא מתקשה מאוד למצוא עבודה, שכן המפקחות באזור אמרו לה כי איחרה במועד השיבוצים לשנה. חברה שלה שאינה אתיופית דווקא כן הצליחה למצוא עבודה באותו הזמן.
יולי 2011, טבקה - אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה
 
 
 
 
 
דוגמה חיה לאפליה ממנה סובלים יוצאי אתיופיה בישראל: עולים רבים שמחזיקים בתעודות הוראה לא מצליחים, במשך שנים, למצוא עבודה במערכת החינוך, וזאת - רק בשל מוצאם. "רוצים שהילדים יפגשו מורה שהוא צבר", אומר מורה שלא מצליח להתקבל לעבודה בבית ספר, "אולי זה עניין של מבטא".
23.01.2012,  דפנה ליאל, חדשות 2
 
בשורה לקהילת יוצאי אתיופיה בחיפה:  שר החינוך, גדעון סער, הודיע כי בתי הספר היסודיים "יבנה" ו"גבריאלי", צפויים להיסגר בשנת הלימודים הבאה. אבל בעיריית חיפה לא ממש ממהרים לאמץ את ההחלטה וגם בקהילה האתיופית לא מאמינים שזה יקרה. סופו של הגטו? תלוי את מי שואלים.

לפני שנתיים חשף זמן חיפה, כי הורים לילדים אתיופים כועסים על כך שילדיהם נאלצים לנסוע מדי בוקר באוטובוסים, משכונת "נווה שאנן" ומהמבואות המזרחיים והדרומיים של העיר, לשכונת הדר, על מנת ללמוד בבית הספר "יבנה" של הזרם הממלכתי דתי, בעוד שבמרחק שני רחובות מהבית, קיים בית ספר ממלכתי, "רמב"ם", של הזרם הממלכתי, בו לומדים שאר ילדי השכונה המשתייכים לזרם הציוני דתי.

התופעה  החלה מתוך רצון הרשויות לרצות את ההורים האליטיסטיים של שכונת נווה שאנן, המשתייכים לזרם הציוני דתי, שילדיהם לומדים ב"רמב"ם". אותם הורים איימו כי יעבירו את ילדיהם לבתי ספר פרטיים, או כאלה מחוץ לעיר או לשכונה, אם הרשות תמשיך להציף את בית הספר בילדים אתיופים.

בעירייה לא עמדו בלחץ ההורים, והחליטו להעביר את ילדי העולים האתיופים ממרכז הקליטה שברחוב חניתה בשכונת נווה שאנן, לבית הספר "יבנה" שבשכונת הדר. "למה הילדים שלנו לא יכולים ללמוד עם כל ילדי השכונה, באותו בית ספר?", שאלה בזמנו מולו, שילדיה הצעירים בני 6 ו-8 נאלצו מדי יום, בחום ובגשמים, לצאת בשעה  שש וחצי בבוקר, בכדי להגיע ל"יבנה".
 
04.09.2011, אורה נירנפלד, זמן חיפה
 
 
למרות הנחיית שר החינוך לפיזור תלמידי בית הספר "נר עציון" בפתח תקווה לבתי ספר אחרים בעיר, 160 מהתלמידים עדיין לא שובצו. עיתון "הארץ" מפרסם כי הורי התלמידים, בני העדה האתיופית, ביקשו מהעירייה שיבוץ מיידי. למרות סירובם של בתי הספר הפרטיים לקלוט את התלמידים, מהעירייה נמסר: "השיבוץ יסתיים בתוך יומיים-שלושה".
06.09.2011, חדשות 2
 
 
החלוקה לבתי ספר עירוניים נעשית בדרך כלל על פי אזורי מגורים. אבל מתברר שבנתניה יש קריטריונים נוספים: כך יוצא שמאותה שכונה בעיר, ילדים ממוצא אתיופי נשלחים לבית ספר אחד, וכל השאר לבית ספר אחר. מאתר האינטרנט של העירייה אפשר להבין שהחלוקה לאזורי רישום אינה באמת על פי שכונות מגורים, אלא ממש על פי מספרי הבתים, שמשקפים גם את ההשתייכות העדתית של הדיירים. ברחוב מוצקין לדוגמה, המאוכלס ברובו ביוצאי אתיופיה, קם מתחם מגורים יוקרתי. משרד המכירות מנסה למשוך אליו אוכלוסייה שונה, גם במחיר הבטחות גזעניות.
06.02.2012, ברהנו טגניה, חדשות 2
מאבק התלמידים האתיופים במערכת החינוך עובר לבג"ץ. לאחר שהביאו לסגירת בית הספר "נר עציון" שרוב תלמידיו היו בני המגזר, תוקפים בעדה האתיופית את משרד החינוך ועיריית פתח תקווה בטענה כי 180 ילדים בעיר טרם שובצו במסגרת חינוכית כלשהי, ולא החלו את שנת הלימודים. בעתירה שהגישה היום (ב) עמותת טבקה, הפועלת לקידום בני העדה, היא דורשת משר החינוך לספק לכך הסברים ולנמק מדוע בעירייה נוקטים מדיניות שנגועה לטענתם באפליה. העירייה טוענת כי מדובר רק ב-80 תלמידים, שהוריהם חזרו בהם ממהסכם עמה וכי היא פועלת למצוא להם פתרון.
12.09.2011, אביעד גליקמן,ynet
 
אפליה בגנים בבית שמש
עיריית בית שמש מעודדת הורים ממוצא אתיופי לשלוח את ילדיהם לגני ילדים בעלי הרכב הומוגני. כמו כן, ילדים ממוצא אתיופי מוסעים על ידי העירייה לגנים אשר פועלים ללא פוליסת ביטוח על פי טהרת הצבע, כאשר הם שוהים בנפרד מתלמידים אחרים, תוך הבטחה כי בגנים אלה יזכו לחינוך בחינם.
מאי 2011, טבקה - אגודה ישראלית למען יוצאי אתיופיה
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, אמר אתמול כי "המגמה של הפרדת ילדים אתיופים היא בלתי נסבלת בעיני כל אדם שוחר שוויון, קליטת עלייה ויחס אנושי לבני אדם. מצער שזה יורד לגיל הגן. אי אפשר שיהיו ילדים סוג א וילדים סוג ב".
ד"ר קדמן הבהיר כי הוא מתכוון לטפל בהקדם בפרשה החמורה, "ייתכן שיש בפרשה הזו עבירות על חוק זכויות התלמיד, הקובע שתלמיד לא יופלה לרעה בקבלתו או באי קבלתו למוסד חינוכי על רקע דת, מין, גזע או מכל סיבה אחרת". גדי יברקן, יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי בן העדה האתיופית, אמר כי "הם פוגעים בילדים האלה, אבל אנחנו נכפה את החינוך הטוב שיש לנו מבית על מדינת ישראל. אנחנו מלח הארץ."
22.01.2012, יורי ילון, ישראל היום
 
 
בשבוע שעבר הגיעה תלונה מהורי תלמיד ממוצא אתיופי לראש העיר מוטי מלכה, על כך שמורה אמרה לבנם לפני כארבעה חודשים "כן, אני מפלה אותך". התלמיד ביקש לצאת לשרותים והמורה סרבה. לאחר מכן תלמידה אחרת ביקשה לצאת לשרותים וזו אישרה לה. כאשר התלמיד, בן לעולים אתיופים, שאל אם היא מפלה אותו היא אמרה לו "כן, אני מפלה אותך."

הורי התלמיד אמרו לראש העיר שהם ביקשו ממנהל בית הספר לטפל בעניין, הוא אכן טיפל אך לא לשביעות רצונם. ראש העיר זימן ללשכתו את הורי התלמיד, המורה, המחנכת, רכזת השכבה, מנהל בית הספר ומנהל האגף לחינוך. בישיבה זו סוכם שמנהלת בית הספר תתנצל בפני התלמיד מול הכיתה ותסביר את כוונתה.
המורה מצידה אמרה שלא היתה לה כוונה לומר שהיא מפלה את הילד מפאת מוצאו או מכל סיבה אחרת אלא משום שהתנהגותו אינה ראויה וזהו מעין עונש. ואכן הבוקר הגיע ראש העיר מוטי מלכה עם ההורים והתלמיד לבית הספר ויחד עם המנהל ביקש ראש העיר מהמורה להתנצל על דבריה לילד בפני כל הכיתה ולהסביר את כוונתה כפי שסוכם. המורה היתה מוכנה לומר רק "אני מצטערת, התכוונתי לדברים אחרים". היא לא היתה מוכנה להתנצל בפני הילד אל מול הכיתה. ראש העיר, מוטי מלכה, הורה למנהל בית הספר להפנות את המקרה אל פיקוח משרד החינוך ודיבר עם מנהלת המחוז כדי שזו תזמן את המורה לבירור.
08.02.2012, אתר עיריית קריית מלאכי
 
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג תמונה עגומה ומביישת, לפיה פחות מאחוז מהסטודנטים בישראל הם עולי אתיופיה. כמו כן, ניתן לראות בדו"ח כי בקרב העדה, ממוצע תוצאות בחינות הפסיכומטרי המקשות על העולים בקבלה לאוניברסיטה, נמוך בכמאה נקודות מהממוצע הכללי באוכלוסייה.
 
העלייה מאתיופיה לישראל אמנם החלה לפני 30 שנה, אך במוסדות האקדמים העולים עדיין מתקשים להשתלב. מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי יוצאי אתיופיה מהווים פחות מ-1% מכלל הסטודנטים בישראל - הרבה מתחת לשיעור היחסי שלהם באוכלוסייה הכללית. בשל כך, היום (ד) יתכנסו בכנסת שורה של ארגונים יוצאי אתיופיה ונציגי האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה, בניסיון למצוא דרכים לשפר את תמונת המצב.
 
20.07.2011, יעל לוי, גל"צ

 

מזרחים

דרישות הקבלה לבני 5 בבי"ס לטבע בת"א: דחיית סיפוקים ויכולת לנהל קונפליקטים

ב-2002 אימץ משרד החינוך את דו"ח וינשטיין האוסר למיין תלמידי בית ספר כדי "למנוע פיצול ובידול חברתי, לשמור על שוויון הסיכוי של התלמידים ובתוך כך לטפח ולפתח את הסולידריות ואת השייכות החברתית של החברה כולה".  עם זאת, בבית הספר לטבע לא התייחסו לדו"ח והנושא לא נאכף על ידי משרד החינוך. לאורך השנים המשיך בית הספר בהליכי מיון שכללו שילוב של מבדק אישי של גוף חיצוני, מכון קרני, הבודק "יכולת מנטלית, יכולת קוגניטיבית ובשלות לכיתה א" לצד סדנאות קבוצתיות.

לדברי פרופ חיים אדלר מהאוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל בתחום החינוך, "מגייסים את התלמידים הטובים ביותר והם רובם יוצאי השכבות המבוססות, ובסופו של דבר קוראים להנצחת הפערים הקיימים בחברה. איך מנהיג פוליטי יכול להמשיך להשתמש במושג השדוף והבקושי-עומד-על-הרגליים של שוויון הזדמנויות בחינוך כשראשית הדרך כל כך בלתי שוויונית". לדברי אדלר, " למעשה רשימת הקריטריונים היא רשימת תכונות ‘התלמיד הטוב, כלומר רוצים מראש לגייס את הטובים שילמדו טבע. תלמידים בינוניים לא ראויים שילמדו טבע?". אדלר הוסיף כי "אין שום הבדל בין השיטה הקיימת עד כה לבין השיטה המוצעת: מיון מעבר מהגן לכיתה א שייך לרשימת הדברים הבלתי מוסריים ביותר שעושים לילדים. ילד שהגיע ולא עמד במבחן עובר חוויה של כישלון שממנה הוא מסיק שהוא לא מספיק טוב. אחרי שעבר חוויה כזו בגיל 6 מתפלאים אחר כך שלא עמד במבחני פיז"ה".

17.01.2012, טלילה נשר, הארץ

 

האפליה נמשכת: 180 תלמידות לא שובצו לבי"ס

בעמותת "נוער כהלכה", הנלחמת באפליה העדתית בחינוך החרדי, ובוועדה שהקימה ש"ס לטיפול בתופעה, לא מתכחשים לעובדה שבסמינרים היוקרתיים אין די מקום לכל בת שרוצה ללמוד שם. עם זאת הם טוענים, כי אין שוויון הזדמנויות לכל מועמדת, משום שהמוסדות תמיד מעדיפים לקבל תלמידות אשכנזיות – עדיף עם "ייחוס" מיוחד או קשרים.
"למעשה, הרשימה סגורה הרבה לפני שההרשמה הרשמית נפתחת", אומרים שם. "אחר כך עושים רישום ומבחנים בשביל הפרוטוקול בלבד. המשחק מכור מראש. כך קורה שבת של רב גדול מצפון העיר מתקבלת ללימודים במרכזה, בעוד בנות שגרות ליד בית הספר, נשארות בחוץ. צריך לזרז את נושא הרישום האזורי".
16.05.2011, קובי נחשוני, ynet
 
שבועיים בדיוק נותרו לפתיחת שנת הלימודים וכמאה בנות חרדיות טרם שובצו לסמינרים לבנות (מוסדות על-יסודיים לבנות), רובן ממוצא מזרחי. בכך הפרו ארבע רשויות מקומיות את דרישת מנכ"ל משרד החינוך, הד"ר שמשון שושני, להגיש לידיו את רשימת השיבוצים המלאה עד סוף יולי.
18.08.2011, טלילה נשר, הארץ
 
לפני למעלה מחודש כתב שושני לראשי ערים ולמנכ"לים של אגפי החינוך בירושלים, בבני ברק, במודיעין עילית ובביתר עילית וביקש מהם לפעול מיידית לשיבוץ תלמידות שלא התקבלו לבתי ספר חרדיים על-יסודיים. המנכ"ל דרש מכל עירייה להקים ועדת שיבוץ עירונית, שבראשה יעמוד מנהל מחלקת החינוך בעירייה. שושני פנה לרשויות בעקבות דו"ח חמור שפרסם מבקר המדינה לפני כשלושה חודשים, שבו טען כי משרד החינוך לא מיגר את אפליית התלמידות המזרחיות.
למעלה משלושה שבועות חלפו מהמועד שבו נקב שושני להגשת השיבוצים, והתהליך טרם הושלם. מספר התלמידות שלא שובצו נאמד במאה. בחלק מהערים כלל לא הוקמה ועדת שיבוץ מיוחדת. עורך הדין יואב ללום מעמותת "נוער כהלכה", הנאבקת.
23.08.2011, טלילה נשר, הארץ
 

"הדו"ח על החינוך החרדי הוכיח: גן עדן לגזענים"

בארגונים הנאבקים נגד האפליה בחינוך החרדי בירכו על הדו"ח שהגיש מיכה לינדנשטראוס: "גם מבקר המדינה נוכח לדעת שתמונת האפליה העדתית אינה דמיון או חלום, אלא מציאות חיה, נושמת וכואבת, המאמללת ילדים על לא עוול בכפם. "המצב הנוכחי הינו גן לעדן לגזענים. הם גם מקבלים תקציבים, גם לוקחים את הבנות הספרדיות המובחרות (ובכך מחזקים את מוסדותיהם וממלאים כיתות ותקנים), גם שולטים בעזרת המכסות בכל הספרדים שנותרו, ובשיא החוצפה מבקשים מהספרדים שנותרים ללא העילית שלהם להקים סמינרים איכותיים.
17.05.2011, קובי נחשוני, ynet
 
 
 
 
 
 
 
 
נגד פליטים:

ת"א- יפו: בגן הזה לא ילמדו ילדי עובדים זרים

תקדים: בשנת הלימודים הבאה יפריד מינהל החינוך בין ילדי ישראלים ותיקים הלומדים באשכול הגנים ס"ט בשכונת התקווה לבין ילדי עובדים זרים ופליטים. התושבים הוותיקים מרוצים ודוחים טענה לגזענות. "קיבלנו את מה שרצינו", אומרים תושבי דרום העיר בסיפוק, ויו"ר ועדת החינוך ומזכ"ל ועד שכונת התקווה, גל שרעבי, מרוצה גם הוא: "הובהר לי כי באשכול גנים זה ייפתח גן אחד שיהיה מיועד לתושבי שכונה ותיקים".לאורך השנים האחרונות מחו תושבים וועדי השכונות הדרומיות על כך שילדי עובדים זרים ופליטים משתלבים בגני ילדיהם. לטענתם, הדבר הביא לפגיעה ברמת הלימודים. בנוסף הם העלו טענות שלפיהן ילדי הפליטים אינם מחוסנים ושהם חוששים לבריאות ילדיהם.
"מחינו זמן רב בפני העירייה על כך שיש ילדי עובדים זרים שלומדים יחד עם ילדי ישראלים", אומרת אם לילדה מהשכונה. "סוף סוף מישהו שמע את זעקתנו והפריד בינינו לבינם. אנחנו מאוד מרוצים מההחלטה. לעובדים הזרים יש בעיה של שפה וזה מקשה על הלימודים ופוגע בהתקדמות של ילדינו. בעיית השפה מעמיסה ומגדילה את הפערים שקיימים ממילא בין ילדי הדרום לצפון".
23.06.2011, מירב שלמה-מלמד,  mynet
 
"הקריטריון היחיד לרישום בביה"ס הוא גזעם, צבע עורם ומעמדם החוקי של ההורים" - כך נכתב בעתירה שהוגשה נגד משרד החינוך ועיריית אילת. עובדים זרים המתגוררים בעיר מעידים שנאלצו לשלוח את ילדיהם למוסד לזרים בלבד, שממוקם בכפר נופש נטוש. אין בו מורים עם תעודות הוראה או תוכנית מסודרת - אבל בעיות בטיחות דווקא יש.
19.07.2011, טלילה נשר, גל"צ
 
 
תלמידי בית הספר "אילות" באילת ימשיכו ללמוד רק בחברת מבקשי מקלט ולא יוכלו להשתלב במוסדות רגילים בעיר - כך קבע אתמול בית המשפט המחוזי בב"ש בנוגע לעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם. "זה ייסב לילדים נזק אדיר", הסבירה אורית רובין, מנהלת האגף הפסיכו-סוציאלי בארגון הסיוע לפליטים.
 
 
"משפיל", "מפלה", ו"פוגעת בזכויות האדם", הם רק חלק מהתארים שביקשו ארגוני זכויות האדם להגדיר את מוסד "אילות", המשמש כבית ספר עבור ילדים של מבקשי מקלט מסודן ומאריתריאה שגרים באילת. אמש החליטה שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, רחל ברקאי, לאפשר את פעילותו של בית הספר למבקשי מקלט בלבד למשך שנה נוספת. יחד עם זאת, הוחלט על הקמת צוות בין משרדי שיבחן את הבעיה בחודשים הקרובים.
08.08.2011, טלי יחזקאלי, גל"צ