חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2012

גזענות בתקשורת הרוסית

פרסום ראשון : 21/03/2012   עדכון אחרון:   21/03/2012


מאמצע שנת 2011 החל להתבצע תקשוב לאמצעי התקשורת בשפה הרוסית בישראל, במטרה למשוך תשומת לב ציבורית לתופעות ומגמות שליליות, אשר הופיעו בבירור בשנים האחרונות בסביבה זו, ולהתעמת אתן. התופעה המדוברת היא קידום בוטה של עמדות לאומיות-שמרניות באמצעי התקשורת, מגמתיות פוליטית-אידאולוגית, הגובלת ב"שטיפת מוחות; באמירות בעלות אופי גזעני ואולטרא-לאומני כלפי מיעוטים אתניים; ליבוי שנאה כלפי קבוצות ותנועות פוליטיות ספציפיות; התבטאויות כנגד דמוקרטיה בכלל והשלטון בפרט.
התקשוב מראה כי מגמות מסוכנות אלה ממשיכות להתחזק באמצעי התקשורת בשפה הרוסית בישראל. אנו מבינים כי מחופש הביטוי והביטוי העצמי משתמע כי באמצעי התקשורת אמור להיות ייצוג לקשת רחבה של דעות לגבי מדיניות החוץ והפנים בסוגיות הפוליטיות של המדינה, בבעיות אקטואליות של חיי החברה.
בין דעות אלה, יכולות להיות גם כאלה שאנשים המחזיקים באמונות פוליטיות כאלה ואחרות לא יכולים להסכים איתן. זוהי המשמעות של דמוקרטיה, ליברליזם ופלורליזם. הבעיה נעוצה בכך שאמצעי התקשורת בשפה הרוסית בישראל מפרים בצורה שיטתית את עקרונות הפלורליזם, האובייקטיביות והסובלנות. לעתים קרובות הם עוברים את הגבול בין חופש הביטוי להסתה, השמצה והפצת שטנה.
אמצעי התקשורת בשפה הרוסית נוטים לתאר בצורה שיטתית ומגמתית את הבעיות של המיעוט הערבי בישראל. התבטאויות אנשי הסגל כמו גם התבטאויותיהם של המומחים המוזמנים לתוכניות המומחים, הפרשנים  והפעילים הפוליטיים והחברתיים משופעות טיעונים בלתי מוצדקים וכינויים מזלזלים. הדוברים מציגים את הערבים אזרחי ישראל כהמון שברובו לא שומר על החוק ואינו נאמן ואף עוין את מדינת ישראל. ראשי ערים וחברי כנסת ממפלגות ערביות מצטיירים בעיקר כקיצוניים,  מסיתים וכסוכנים של מדינות עוינות לישראל.
נקודת המבט של הערבים הישראלים כמעט שאינה באה לידי ביטוי. ההתבטאויות בנוגע לפלסטינים מהשטחים, לערבים ולמוסלמים נגועות לעתים קרובות בגישה מזלזלת ושלילית ביותר.
המאזין הראשון. שמו מיכאל מתל-אביב. על חכ ראלב מגאדלה מהמחנה הערבי, שמיכאלי שפכה עליו מים.
"... באנגליה לתוכי לא נותנים לדבר, ולקוף הזה, אחמד טיבי (הכוונה לראלב מגדלה) (נשמע צחוק של המנחה א דוב), שהעליב בעצם נאומו... שום דבר..."
המנחה: "ואתה החלטת מיד להעליב אותו?"
המאזין: "את מי? הקוף? בשבילו זו מחמאה..." (רדיו רקע, הייד-פארק, מנחה – א דוב, 11.01.12)
 
מתוך מאמר דעה
"ומי יעז לומר שרופא הנשים המכובד [אחמד טיבי] נולד במזבלה בשם טייבה"
(לזר דנוביץ, סגן העורך הראשי, וסטי, 26.01.2012, עמ 11).
 
 
 
 
 
על-פי נתוני הסקר, שבוצע על-ידי אוניברסיטת חיפה, 43% מהערבים הישראליים באופן תיאורטי מוכנים לשרת בשירות לאומי (חלופה לשירות צבאי), בתנאי שלאחר מכן יקבלו את אותן הטבות כמו החיילים היהודיים.
זו חוצפה שאין כדוגמתה: הצעירים היהודיים תורמים שלוש שנים מחייהם למען הגנה על ארצם מפני הערבים, ועל כך מקבלים לאחר מכן תמורה צנועה למדי. בשירות הלאומי הערבים ישרתו באופן סמלי בלבד, רק למען קהילותיהם, יקבלו בתמורה שכר – ועוד ידרשו הטבות מעבר לכך! אבל גם זה נראה להם מעט מדי – מדי שנה משרתים בשירות הלאומי כאלף ערבים בלבד.
ובכלל, השירות הלאומי איננו דבר נכון, ועדיף יהיה פשוט לפרקו.

 

הסכסוך הישראלי-ערבי הוא התנגשות הציוויליזציות... אך התנגשות עם מה?

 
המלחמה עם השכנים הערבים לאחר הכרזת מדינת ישראל לא התחילה בשל מחלוקת על הגבולות. המטרה המוצהרת של ההתקפה הייתה לא רק למנוע את הקמת המדינה היהודית כי אם "הפתרון הסופי של השאלה היהודית", היינו השמדה של כל יהודי ארץ ישראל.
 
גם היום המנהיגים הערבים הכנים ביותר אומרים כי מטרתם הסופית היא לא קביעת גבולות עם ישראל, שיהיו מקובלים עליהם, כי אם חיסולה של מדינת ישראל ושל הנוכחות היהודית בפלסטין. גם המנהיגים "המתונים" כביכול של ערבי פלסטין, כמו מוחמד עבאס, לא מעלים על דעתם שיהודים (ולו יהודי אחד) יוכלו להתגורר במדינה הערבית שהם מתכוונים להקים ביהודה ושומרון.
 
לדוגמה, בעיית הפליטים הערבים הפלסטינים היא תוצאה של חוסר מוכנות לחפש פתרון לבעיות. הכוונה היא לכך שהפליטים נותרו במחנות ולא שולבו במדינות, שאליהן נמלטו, בכוונת מכוון, כדי שניתן יהיה להשתמש בהם לצורך לחץ קבוע על מדינת ישראל באמצעות דרישה להשיבם לפלסטין, כלומר למדינת ישראל. סבורני כי המטרות האלה היו משניות בלבד. הסיבה הראשונית היא אי המוכנות הבסיסית מצד הערבים לפתור בעיות כלשהן המצריכות מאמץ בונה וחיפוש אחר מוצא.
 
ודים רוטנברג, גזטה
 

ישראל: ערי בדואים מסביב למכון ויצמן ו-300,000 תושבים פלסטינים

האוכלוסייה הבדואית הנמרצת, שמצליחה להשתלט על כל פיסת אדמה פנויה בנגב, גם היא בעלת דינאמיות רבה. לדברי פרופ סופר, צפון הנגב מבחינה זו כבר אבוד, אך זו רק ההתחלה. כבר כעת הבדואים הקימו לפחות 19 ישובים חדשים מסביב למכון ויצמן ברחובות. בראשון לציון ישנם 12 מקומו ישוב של בדואים, וליד בית החולים אסף הרופא קמה עיר בדואית שלמה.הדבר גורם לכך שכבר כעת האוכלוסייה היהודית מהווה 52% בלבד מכלל האוכלוסייה בשטחי ישראל, לרבות יהודה ושומרון. במחוז הצפוני שיעור זה אף נמוך יותר ומהווה 44%, ואילו במרכז הגליל הוא 25% בלבד. לדברי הפרופסור לגיאו-אסטרטגיה, הגיע זמן שהמדינה תתעורר, תשלים את בניית גדר ההפרדה ותשים קץ להתפשטות הבלתי-נשלטת של הבדואים ברחבי המדינה. רק הצעדים האלה עשויים לשנות את המגמה המאיימת פשוטו כמשמעו להרוס את המדינה מבפנים, מזהיר פרופ סופר.
-15.12.2011
ובכן, אפשר לומר שקבוצת האנשים שהחליטה להיקרא "פלסטינים" (ובמילים אחרות – כובשים) איננה אלא הישות הפושעת הטרוריסטית הגדולה ביותר בעולם בימינו, ומהווה סכנה עצומה עבור העולם כולו, ולא רק עבור מדינת ישראל.
פניה שיפמן, מצפה יריחו
הגיע זמן לומר בכנות: כולם אשמים. הערבים הפלסטינים כולם אחראים למות ילדינו. המחבלים יוצאים מקרבם, האוכלוסייה תומכת במחבלים. אמותיהם שולחים את הבנים להרוג בנו. הם אשמים כולם. אפילו הפאשיסטים במחנות הריכוז לא קרעו את גופות קורבנותיהם בציפורניים וניבים, כדי להרגיש הנאה סדיסטית. הדבר הזה אפשרי רק אצלם, אצל אלה שרוצחים בנו במסווה של מילים של שלום ואצל אלה שאינם מסווים את מעשיהם במילים. אין ביניהם כל הבדל.
מריאן בלנקי, ירושלים
 

סובלנות בנוסח רוסי: לגרש את הערבים, לטהר את ישראל מהחרדים

מתוצאות הסקר עולה כי "סובלנות בנוסח רוסי" כוללת יחס שלישי כלפי ערביי ישראל. רק 10% מהנשאלים הסכימו לראות בהם "אזרחים בדומה לאזרחים היהודיים". לדעתם של 20%, מדובר ב"גיס חמישי", ומספר דומה סבור שיש לגרשם מישראל.
56% מהנשאלים דוחים את רעיון השוויון הגמור בין יהודים לערבים, 58% היו רוצים לראות את ישראל כמדינה יהודית טהורה, גם אם הדבר איננו אפשרי מבחינה מעשית. לדעתם של 48% מהנשאלים, ישראל צריכה להיות מדינתם של כל אזרחיה הנאמנים לה. עמדה זו טומנת בחובה מידה מסוימת של קסנופוביה כלפי שכבות אוכלוסייה מסוימות, ש"אינם נאמנים למדינה על-פי ההגדרה".
פורסם ב:
*      המגזר הערבי בישראל שובר שיאים של פשיעה מאורגנת, סחר בסמים, אחזקה בלתי-חוקית של כלי נשק, רצח ותאונות דרכים.  על כך דובר בישיבת חירום בכנסת שהוקדשה לנושא.

ערבים מטילים טרור על בית חולים ישראלי בבירה

הערבים המתגוררים בקרבת מקום לבית החולים תוקפים באופן קבוע את הצוות הרפואי ואת המטופלים, מרביצים להם, מרססים עליהם גז מדמיע, ורוגמים אותם באבנים.
פורסם ב:  

שריפה במסגד: מבוא לאתנוגרפיה של הגליל העליון

החמולות בכפר הזה מתפרנסים ממעשי שוד. טובא זנגריה הוא קללה לקיבוצים של הסביבה: שמיר, להבות הבשן ושניר.
הערבים הם העם השני בגודלו. גם הם נחלקים לפי קריטריונים של דת והשתייכות גיאוגרפית. בקרב הערבים ישנם מוסלמים, נוצרים ודרוזים, פלסטינים וישראלים. הפלסטינים הם ברובם מוסלמים, יש ביניהם מעט נוצרים. רמת החיים שלהם נמוכה, אין להם אזרחות ישראלית. הם התרגלו לאורח חיים פרזיטי (בזכות כספים מחול) ואוהבים לעסוק בקבצנות (הדבר איננו אופייני לישראלים) והן בכל מיני מעשים קיצוניים ומעשי חבלה. הכנסת האורחים המזרחית איננה אופיינית להם. תופעת הפרזיטיות לעתים קיימת גם בקרב הערבים תושבי ישראל.
פורסם באתר האנציקלופדיה החופשית