חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2012

סיכום

פרסום ראשון : 21/03/2012   עדכון אחרון:   21/03/2012


דו"ח הגזענות 2012 שחובר השנה לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות מוכיח (שוב) שאנחנו חיים במציאות רוויה בגזענות, אך כל עוד היא מופנית כלפי אחרים, אפשר להתעלם ממנה.
במטה למאבק בגזענות אנו עמלים מדי שנה על איסופם וסיווגם של אירועי הגזענות שתועדו בארץ, מחודש מרץ בשנה הקודמת ועד חודש מרץ שאחריו. האירועים המתועדים כוללים, בין היתר, כאלה שמתפרסמים בתקשורת וכאלה שמגיעים לטיפולם של ארגוני המטה המייצגים ו/או פועלים למענם של קבוצות שונות בציבור: הערבים, המזרחים, יוצאי אתיופיה, דוברי הרוסית ומהגרי העבודה.
 
בשנים שעברו הורכב הדו"ח מהפרקים והקטגוריות הבאות: הסתה נגד אזרחים ערבים, הסתה וגזענות בתקשורת ברוסית, פגיעה בחופש הפעולה הפוליטי של מנהיגות הציבור הערבי, תקיפת אזרחים ערבים בידי כוחות הביטחון, אירועי גזענות מצד אזרחים יהודים כלפי אזרחים ערבים, הצעות חוק גזעניות ומפלות, פגיעה ברגשות דת, גזענות ואפליה בין קבוצות אתניות יהודיות שונות בישראל, פליטים ומהגרי עבודה וכן גזענות במגרשי הכדורגל. הדו"ח שהפקנו השנה כולל את אותן קטגוריות תוך שינוי בחלוקה לפרקים, כדלקמן: הצעות חוק גזעניות ו/או אירועים הקשורים להצעות, אירועי גזענות של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל,  אירועי פגיעה בחופש הפעולה הפוליטי של מנהיגות הציבור הערבי, אירועי פגיעה ברגשות דת, אירועי גזענות של מוסדות מדינה, בתי עסק וארגוני פרטיים וציבוריים, אירועי גזענות בין אזרחים, אירועי גזענות של כוחות הביטחון, אירועי גזענות במוסדות חינוך ובאקדמיה, אירועי גזענות בספורט ואירועי גזענות בתקשורת בשפה הרוסית.
 
בדו"ח הנוכחי ביטלנו את שני הפרקים של גזענות ואפליה בין קבוצות אתניות יהודיות שונות בישראל ואת הפרק של פליטים ומהגרי עבודה, והוספנו פרקים חדשים הכוללים את כל סוגי האירועים שנכללו בפרקים המבוטלים. חמשת הפרקים שהתווספו השנה לדו"ח מקיפים אירועי גזענות של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל, אירועי גזענות של מוסדות מדינה, בתי עסק וארגוני פרטיים וציבוריים, אירועי גזענות בין אזרחים, אירועי גזענות של כוחות הביטחון ואירועי גזענות במוסדות חינוך ובאקדמיה.
 
השינוי בקטגוריות ובמבני הפרקים נובע מחיזוק התפיסה המקובלת במטה ובארגוניו, לפיה הגזענים והמקרבנים, מבצעי אירועי הגזענות נגד האזרחים הערבים, לא חוסכים באירועי גזענות גם כנגד האתיופים, המזרחים ומהגרי העבודה. אלה משתייכים לקבוצות המוחלשות בחברה בישראל, ומהווים קורבנות ויעדים לגזענות , בין היתר, מצד כוחות הביטחון, נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל, מוסדות מדינה, בתי עסק, וארגונים פרטיים וציבוריים ומוסדות חינוך ואקדמיה.
 
הדו"ח  שפורסם בשנה שעברה במרץ 2011 ואשר תיעד אירועי גזענות של השנה שקדמה למועד פרסומו כלל 558 אירועי גזענות שאספנו וסיווגנו. בדו"ח השנה נכללים אירועים שהתרחשו ב-11 חודשים, דהיינו עד פברואר 2012 ולא עד מרץ, ומניינם 511. המסקנה שלנו לפיכך היא כי הממוצע החודשי של אירועי גזענות נשמר, וכי ההפרש במספר האירועים בדו"ח השנה נובע מכך שהוא מכסה 11 חודשים בלבד, לעומת 12 חודשים בשנה שעברה.
 
הבולט באירועי השנה הוא הפגיעה הגזענית בזכות לדיור, המתבטאת בעלייה הניכרת  באירועי הריסת בתים של אזרחים ערבים,  אי השכרת דירות לערבים ולאתיופים ופינוי המאהלים של מחוסרי הדיור, שעיקר המאכלסים אותם הם מזרחים משכונות ומיישובי המצוקה בפריפריה החברתית, כולל שכונות דרום תל אביב, שכונת התקווה וכפר שלם.
 
העלייה הניכרת באירועים גזעניים במוסדות חינוך ובאקדמיה הנחתה אותנו לחדש פרק מיוחד לאירועים מהסוג הזה. ההשתלחות הגזענית של אחראים במערכת החינוך, כגון מנהלים ורשויות מקומיות, בתלמידים אתיופים והפרדתם במסגרות החינוך מתלמידים המשתייכים לקהילות אחרות מחייבת פעולה מצד משרד החינוך והממשלה. אירועים מהסוג הזה, דוגמת מה שהתרחש השנה בבית שמש, בנתניה ובמקומות אחרים מצדיקים התערבות ממשלתית, אך הפעולה ננקטת דווקא מצד גורמים בחברה האזרחית וחברי כנסת כמו הח"כים מוחמד ברכה, דב חנין, עפו אגבאריה וחנא סוויד שהגישו את הצעת החוק "זכויות התלמיד (תיקון - שוויון ושקיפות בקבלה למוסד חינוכי), התשס"ט, 2009".
 
הפגיעות הגזעניות של כוחות הביטחון בבני הקהילות והקבוצות המוחלשות ממשיכה ואף מתגברת. אומנם, נרשמה השנה ירידה בפגיעות באזרחים הערבים על ידי כוחות הביטחון, אולם לעומת זאת נרשמה עלייה ניכרת של פגיעת שוטרים בבני הקהילה האתיופית. באופן כללי, הגזענות של כוחות הבטחון נמצאת בעלייה,  והאופן שבו הגיבו השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ ומפקדיו של השוטר  שחר מזרחי שהורשע בהריגתו של אזרח ערבי .
המפתיע בנתוני הדו"ח הנוכחי, הנה העלייה המדאיגה באירעי גזענות בספורט, מ-21 אירועים בשנה שעברה (בה נרשמה ירידה לעומת השנה שלפניה) ל-55 אירועים השנה. מצב זה מחייב פעולה מערכתית וחקיקה המטילה אחריות ישירה על האוהדים ומחמירה יותר עם הקבוצות. 
 
כפי שציינו, הרי הדו"ח מורכב מפירות האיסוף העמלני של פרסומים המתייחסים לגילויי גזענות בישראל, ובמקביל לפרסומו יתקיים כינוס בנושא בכנסת. זהו הכנס השנתי של המטה בכנסת הנערך לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות ושיתקיים בזכות שיתוף הפעולה בין המטה למאבק בגזענות, שותפות-שראקה, השדולה בכנסת למאבק בגזענות והמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב. בנוסף, יתחיל במקביל קמפיין של המטה למאבק בגזענות ושל שותפות שראקה שמטרתו לשכנע אותנו, אזרחי מדינת ישראל, שגזענות היא תופעה רעה.
 
הבעיה בלהסביר לא/נשים מדוע זה לא כזה גליק גדול להיות גזענים, נעוצה בכך שבדרך כלל אלו שלא משתכנעים סבורים כי הם מצויים כרגע בעדיפות על פני האחרים. למשל, במידה שלא ישכירו דירות בשפירא לפליטים וגם לא לערבים, בטח יהיו יותר דירות להשכרה ואולי המחירים יירדו או לחילופין ייכנסו דיירים אמידים יותר שיעלו את ערך הדירות. מבחינתם, מדובר במצב של win-win המעודד יציאה לרחובות או לפחות ביקור תמיכה ברב שמואל אליהו בצפת.
 
מה שהם לא מבינים הוא שבמערך הכוחות הקיים, גם הערבים והפליטים וגם אותם תושבים שמחים הם כלי משחק בידיהם של קבלנים שלוחצים ידיים עם חולדאי ראש עיריית תל אביב ותכנוני החלפת האוכלוסייה שלו. הם בסך הכול פרגמנטים בחלום הגנטריפיקציה הרטוב שלו, שבסופו גם שכונות הדרום ייראו כמו קיבוץ עם שבעה מדורי ועדות קבלה. בסוף התהליך, אותם תושבים ימצאו עצמם יחד עם שאר תושבי השכונות בעיר אחרת.
 
הדו"ח מספק מבט רחב על כלל המרחבים בישראל בהם יש גזענות. מה שעולה ממנו באופן מוחלט הוא כי אין בנמצא מרחבים נטולי גזענות, וכי יש הרבה קטגוריות חברתיות שאם אנו עוטים אותן על עצמנו או מדמיינים את עצמנו כמשתייכים להן, נוכל לחוש גזענות בצורה מוחשית ביותר. נשים נכנסות בדרך כלל בקלות למועדונים, הן עוברות ללא הנד עפעף – לא בגלל פמיניזם מוגבר אלא בדיוק להיפך: מתוך סקסיזם הדורש אובייקטים מיניים במועדון – כאלה שיימשכו קהל. הן יכולות להיכנס ולרוב לא ישימו לב לבחורים התקועים בכניסה ועוברים או לא עוברים את סף המועדון במשחק הסלקציה האינסופי.
 
נדרשת רגישות גבוהה על מנת להבחין בגזענות שחווה האחר/ת. לדעת מה זה להיכנס לאוניברסיטה עם חיגאב, להבין את המשמעות של הליכה במסדרונותיה של אוניברסיטת תל אביב עם ציצית וכיפה, להגיע לתחנה מרכזית מכוסה בפיגמנטים צפופים או להיכנס לקניון עם שפם. בסופו של יום, רבים מאיתנו נופלים לפרופיליזציה החברתית של שווים יותר ושווים פחות. כל אחד בתחומו. מזרחים, אתיופים, ערבים, רוסים, דתיים וחרדים, מהגרי עבודה ופליטים. ההבנה כי אנחנו לא לבד בדיכוי וכי חלקנו לא רק מדוכאים אלא מהווים חלק מהמנגנון המדכא, יכולה להיות צעד חשוב בהליכה לקראת פתרון.