חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2012

אפליה בהקצאת משאבי תרבות בישראל-המקרה של התרבות המזרחית בשנת 2009

פרסום ראשון : 21/03/2012   עדכון אחרון:   21/03/2012


בירוקרטיה של אי שוויון
אפליה בהקצאת משאבי תרבות בישראל-
המקרה של התרבות המזרחית בשנת 2009
הדו"ח מוגש למשרד התרבות בישראל מטעם
ליבי במזרח- הקואליציה להקצאה שוויונית של משאבי התרבות בישראל
قلبيفيالشرق - الإيتلافلتوزيعالمواردالثقافيةالمتساويفيإسرائيل
Heart at East: The Coalition for Equal Distribution of Cultural Funds in Israel
איסוף נתונים: דניאל (מועלם) ברונשטיין, שולה קשת
עריכה: שולה קשת, דורית אברמוביץ, אורטל בן דיין, רפי אהרון, קלריסחרבון
הדו"ח בתמיכת הקרן החדשה לישראל
אפריל 2011
ת.ד. 59396, תל אביב, 61593, טל- 6870545- 03, פקס- 5379601 - 03
להלן תמצית של דו"ח שנמסר למשרד התרבות בישראל. הדו"ח מציג קיום של אפליה מבנית ותקציבית כלפי תרבות מזרחית על כל גווניה ומופעיה בחברה הישראלית. הדו"ח מנתח מנגנוני אפליה הקיימים במערכת התרבותית בישראל, הבאים לביטוי בכל הפרמטרים הקיימים, ובכלל זה בחלוקה תקציבית למוסדות תרבות, כפי שנבדק לגבי שנת 2009 (זהו דו"ח שני, לאחר שדו"ח דומה הוגש לגבי שנת 2008).
יש לציין שהמצב אותו חושף הדו"ח סותר את הצהרות משרד התרבות לפיהן הוא חותר ל"טיפוח הפלורליזם וחיים של דיאלוג רב-תרבותי", ויש לו תרומה משמעותית להמשך הקיום של הירארכיות אתניות, לאומיות, ומגדריות, במדינת ישראל.
בדו"ח נאמר שהאפליה המבנית והתקציבית בהקצאת משאבים כלפי תרבות מזרחית מצד משרד התרבות בישראל טעון בהנחות אידיאולוגיות גזעניות המבחינות בין התרבות המערבית הנתפסת כתרבות גבוהה וראויה שממוסגרת ומתוקצבת כתרבות ישראלית, לבין תרבות מזרחית הנתפסת כנמוכה וכשולית. האבחנה הזו דוחקת את התרבות המזרחית אל מחוץ להגדרות הנורמטיביות של תרבות ישראלית. אי השוויון הדרמטי בין הקצאת משאבים למוסדות תרבות מערביים לבין הקצאת משאבים למוסדות תרבות מזרחיים אינו רק מראה לתפיסות גזעניות מושרשות בחברה הישראלית,אלא גם מצדיק את קיומן.
לדו"ח חמישה חלקים: החלק הראשון מציג את הצידוק הרעיוני לגישה גזענית כלפי מזרחים/ות:לפיו, הציונות יצרה את ה"מזרחים" בתור"אחר" -ו כפי שהמערב יצר את "האוריינטלי" – מה שגם אפשר הפרולטריזציה שלהם/ן.מדובר בכך שהציונות נזקקה לגברים ולנשים מזרחים ומזרחיות כדי שיעבדו, וכך יקחו "את מקומם של הערבים", ויממשו את החזון של כיבוש הארץ "וגאולת" האדמות.
בחלק השני ניתנת סקירה תמציתית של תכנים הקיימים בתרבות ואמנות מזרחית, אך קודם כל מוצגת התפיסה, המשרתת את האפליה של מזרחים/ות, לפיה תרבות מזרחית היא חוויה אתנית. זוהי דרך להותיר את המזרחים/ותבתור "אחרים/ות". הדו"ח מצהיר שמדובר בתרבות ישראלית, ומאחר,ואיננה תלויה בהכרח בהקשרים גנטיים, היא יכולה להיות נחלת גם מי שאין לו /לה "שורשים מזרחיים", גם אם לרוב מיוצגת על-ידי מזרחים/יות במוצאם/ן.
החלק השלישי של הדו"ח מציג את הביורוקרטיה של האפליה בהקצאת משאבי תרבות בישראל, על מבנה ומנגנוני קבלת ההחלטות במשרד התרבות המאפשרים אי שוויון זה ומנציחים אותו. מצוין בו כי על אף שחוק התרבות בישראל הוא מהנאורים והשוויוניים בחוקי התרבות מבין מדינות המערב,"תרגומו" לשפת המעשה בתבחינים של האמנויות השונות ובאיוש המועצה לתרבות ואמנות ובוועדות לתיאטרון, מוסיקה, מחול, קולנוע וספרות בעיקר, מוטה לטובת תרבות הנקראת "מערבית", ואיוש התפקידים הבכירים במדורי מנהל התרבות ברוב מוחלט של יהודים חילונים אשכנזים.
בחלקו הרביעי הדו"ח מציג נתונים סטטיסטיים המורים על אפליה שיטתית בהקצאת משאבים לתרבות שאיננה מערבית-אשכנזית. זאת בכל השטחים: תיאטרון,קולנוע, מחול, ומוסיקה. הוא מביא דוגמה מובהקת לאפליה זו בדמות התקציב המוענק לאופרה הישראלית החדשה בתל-אביב, המגיע לכדי 40 אחוז מהתקציב המוקדש למוסיקה מכל הסוגים.
סעיף מיוחד מוקדש ל"מורשת ישראל", המותקנת כ"מסלקה" לגופים תרבותיים ולמוזיאונים העוסקים בעבר ההיסטורי-תרבותי-יהודי של כל עדות ישראל, בפרט של יוצאי/ות המזרח. יש לשים לב לתקציב הנמוך במיוחד המיועד לתחום מורשת ישראל. מעבר לכך, מדובר בהסללה של תרבות מזרחית באשר היא. בדו"ח מצוין ש"רצוי כי מורשת ישראל ושימורה תהיה מקור השראה ליצירה הישראלית המתפתחת ולא מס שפתיים של הממסד התומך בלבד. בשל מגוון הנושאים הרב אליו מתייחסת תקנה זו, יש להכפיל את תקציבה ולעודד את התיעוד והשימור של העבר התרבותי היהודי- מזרחי". (לדרוזים ולערבים בישראל יש סעיף נפרד לכל מגזר. זאת על אף שהמוסדות האמנותיים שלהם מתוקצבים בכל תחום כמו בתקנת "מורשת ישראל").
בחלקו החמישי של הדו"ח מוצגות המלצות כלליות לשינוי המצב הקיים, והמלצות לשינוי הקריטריונים הקיימים שלפיהם מתקיימת הקצאת המשאבים לגופי תרבות במדינה.
המלצות:
א.הגדלת מספר חברי/ות המועצה לתרבות ל- 70 חברים לפחות.
ב. הגדלת מספר החברים/ות במועצה לתרבות ב- 35 נוספים/ותתיעשה תוך מודעות וחתירה לחלוקה שוויונית בין נציגי/ותהקהילות המרכיבות את מדינת ישראל: חילונים, דתיים, ערבים, מזרחים, אשכנזים, ילידי הארץ, ממרכז הארץ, מהפריפריה, נשים וגברים.
ג. הכפלת מספר החברות והחברים בוועדות המועצה על פי החלוקה השוויונית האמורה בסעיף ב.
ד. למען השקיפות והשוויון, תהיה זכות לכל נציגי/ות גוף אמנותי, או ארגון חברתי, או אמן/ית יוצר/ת עצמאי/ת, להשתתף בדיוני המועצה והוועדות כמשקיף/ה.כמו כן, יש לאפשר למשקיפים/ות זכות דיבור וטיעון. מאחר ותהליך השינוי במבנה המועצה והוועדות הינו ממושך וכרוך בהיבטים משפטיים וארגוניים,יש לאפשר מיידית למשקיפים/ות להשתתף בדיונים אלה.
ו. יש לפרסם באופן קבוע ומראש את תאריכי כינוסי הוועדות ואת הנושאים על סדר היום באתר מנהל התרבות. זאת, על מנת לאפשר לגופים אמנותיים, ליוצרים/ות, לארגונים חברתיים ולאישי ונשות ציבור, נגישות ושקיפות בכל הקשור למדיניות משרד התרבות ולהחלטות המועצה והוועדות.
המלצות לשינוי קריטריונים
1. יש להקצות ולשריין מראש שליש מההקצבות לתמיכות עבור גופי תרבות ואמנות מזרחים, פריפריאליים וקבוצות ויוצרים עצמאיים.
2. על מנת לעודד גופי תרבות ואמנות בפריפריה, יש להחיל את "תקנת ירושלים" שמשמעותה תוספת תמיכה בפרופורציה לגודלו של הגוף, על פי מפתח התמיכה הכולל של מנהל התרבות. יש להחיל זאת גם על יוצרים עצמאיים.
3. בסעיפי סיווג"הגודל" של הגוף האמנותי יש לרווח ל-5 קטגוריות גודל ולא ל-3 כפי שהיה עד כה. זאת במטרה לאפשר לגופי תרבות ואמנות להתפתח אמנותית עם עורף תמיכתי ראוי.בהתאמה יש לשנות את המקדם הקבוצתי מ-1 עד0.25 בהתאמה.
4. בכדי לעודד יצירה מקורית וחדשנית, בסעיף המשתנים בתחשיב הבסיסי, יש צורך להגדיל מ-25% ל-35%את משתנה כמות ההפקות ולהכפיל את מספר ההפקות המרבי של הפקות חדשות.
5. בתחום המחול יש לכלול בהגדרה לא רק מחול קלאסי ומערבי, אלא גם מחול מזרחי. בתחום זה יש לכלול גם קבוצות העוסקות במחול אתני סמי מקצועי בפריפריה ועידוד פיתוח המחול האתני לשפת מחול ישראלית מתקדמת ופורצת גבולות, דוגמת שפת המחול הענבלית.
6. בתחום המוסיקה,יש להוסיף סעיף המתייחס להרכבים קטנים ולמוסיקה אתנית ולהקצות לה 10% מהתקציב. זאת במטרה לעודד ולפתח ביטוי ויצירה עצמאית מוסיקלית ממגוון הסגנונות בעולם, תוך דגש על מוסיקה יהודית וערבית.
7. בתחום הספרות יש להגדיל את התקציב ליצירה ספרותית ולצמצם את התקציב המיועד לספריות.
8. בתחום תרבות ואמנות בקהילה, יש להכפיל את התקציב על חשבון תחום האופרה.
9. בתחום האמנות הפלסטית, יש לצמצם את התקציב המיועד למוזיאונים הגדולים ולהגדיל את התקציב ליצירה במתנ"סים, בגלריות אלטרנטיביות ובפרויקטים של אמנות מזרחית.
10. בתחום הקולנוע יש להכפיל את התקציב המיועד לסרטים ייעודיים, ולאפשר לקרנות העוסקות בחלוקת התקציב לסרטים אלה לסייע במימון של בין 20 – 40 אחוז במקום 10 אחוז שהיה עד כה.
11. בתחום האופרה, יש לשלב את תקנת האופרה בתחום תקנת המוסיקה. שני שליש מתקציב האופרה צריך לעבור לתקנת המוסיקה. יש להקצות את השליש הנותר לתחום תרבות ואמנות בקהילה.