חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - מאמרים

איך לצאת צדיק בסדום

 ד"ר אולק נצר

פרסום ראשון : 15/03/2013   עדכון אחרון:   15/03/2013


שתי מורת מרמת השרון, שנסעו לירושלים לניחום אבלים של חברתם לעבודה, היו קורבן להתנפלות מצד חבורה גדולה של נערי בית-ספר בירושלים, שהבחינו שאחת מהן היא ערבייה.  הפרשה קיבלה חשיפה די גדולה בתקשורת, שר המשטרה גינה במלים חריפות, אחדים מהנערים נעצרו – השלטונות פעלו כנדרש במדינת חוק דמוקרטית – יצאנו צדיקים.  צדיק אחד, ח"כ ניצן הורביץ ממרצ, הגיש שוב הצעת חוק, שקרבנות של פשעי שנאה כאלה יזכו לפיצוי  כמו נפגעי טרור.

            ועם כל זאת, לצדיקים שבינינו יש הרגשה שלא נעשה מה שראוי היה לעשות בתגובה, ששום דבר רציני לא ייעשה כדי למנוע מעשים כאלה או לייבש את הביצות שמתוכן עולות מפלצות השנאה האלה. מה שראוי היה להרגיש, ומה שראוי היה לעשות כמובן מאליו, זה מה שהיינו מרגישים ועושים אילו אותן שתי הנשים היו באות לניחום אבלים בקלנסווה, נניח, ושם חבורה גדולה של תלמידי תיכון מבית ספר סמוך, הייתה פותחת עליהן במטח קללות ויריקות, שוברת את שמשת המכונית וצועקת "איך את לא מתביישת שיש לך חבֵרה יהודיה!". ומה אנחנו הצדיקים הפשוטים, יכולים לעשות? כלום. אז אנחנו סבורים שהכי טוב להמשיך בחיינו ולא לערער את שיווי המשקל המוסרי שלנו הדרוש לחיים.

            אני מניח, שבסדום המקראית היו הרבה יותר מעשרה צדיקים כמונו. אבל זה לא הספיק, כי הם לא הזיזו את עצמם על מנת להפסיק את הסדומאים מלתת לאורחים שבאו ללון (או באו לנחם אבלים) את היחס המקובל אצלם. כך זה גם אצלנו.

            שום גוף לא התארגן כדי למחרת לשלוח פעילים שיעמדו בשערי אותו בית ספר, ויחתימו את התלמידים והמורים, הנכנסים ויוצאים, על כתב התנצלות, ויאספו תרומות לפיצוי הקורבנות. אף אחד לא דרש לדבר עם המנהל והמורים, או להיכנס לכיתות כדי לדבר עם התלמידים ולהסביר להם את מהות העניין.  אף אחד לא נתן ביטוי להרגשתו שזהו, שככה לא ניתן לזה להימשך, והיה מוכן לחסום בגופו את בכניסה לאותו בית ספר ולא לתת לאיש להיכנס או לצאת עד שיעשו מה שנדרש כדי לבער את הנגע.         

            הנתון העובדתי החשוב ביותר, בפרשה הזאת ודומות לה ההולכות ומתרבות, הוא הנתון המשמעותי לעצירת ההחלקה העקבית שלנו במדרון הסדומיות. הנתון הוא, שאנחנו ה"צדיקים" מרגישים מיאוס ויאוש מכל העניין הזה. מיאוס ויאוש, בצירוף הידיעה שאנחנו צדיקים, אנחנו בסדר ולא יכולים לעשות כלום גם אילו רצינו – הן אמוציות שאינן מניעות את האדם לשום פעולה, להיפך.  אנחנו לא מרגישים את הרגש הטבעי השמור בחברה נורמלית כלפי פושעים וחריגים, שצריך להיות זעם(outrage), שהוא רגש המניע אותנו לפעולה דחופה.

            הרגשות המניעים אותנו לפעולה קשורים לענייני ביטחון, ולכן הזעם הפעיל שלנו, פרט לזעם על הערבים שהוא רגש פעיל מאוד, הוא כאשר פוגעים בביטחוננו. אז מקימים ועדת חקירה ממלכתית לחקור מי אחראי למחדל ו"ללמוד את הלקחים". ואם אלה הם כללי המשחק הפוליטי הדמוקרטי במציאות המנטאלית-רגשית שלנו, הצדיקים – ובמיוחד  הצדיקים הגדולים שיש להם פתחון-פה בתקשורת ויש להם גייסות מאורגנים, ואמצעים – היו צריכים גם להגיש הצעה דחופה לסדר-היום בכנסת וגם, ובמיוחד, לדרוש מייד הקמת וועדת חקירה ממלכתית כדי שתחקור את מה שנעשה באותו בית ספר, ובאותה מערכת חינוך שהוא חלק ממנה, בעניין החינוך לשמירת החוק, לפיתוח כישורים של התנהגות דמוקרטית, כיבוד זכויות אדם ומניעת טרור.  זה היה נותן סימן ברור לעם כולו שיש צדיקים, ולא רק חסידי צדק, בעיר הזאת.

 
דר אולק נצר הוא חוקר בפסיכולוגיה פוליטית.