חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2013

חקיקה גזענית

פרסום ראשון : 21/03/2013   עדכון אחרון:   21/03/2013


החקיקה הגזענית בשנים האחרונות ובעיקר במהלך הקדנציה של הכנסת ה-18 היוותה נדבך בעל משקל מכריע בהתהוות המציאות הגזענית הקשה בחברה הישראלית. תרומתם של חברי הכנסת בשנים האחרנות להתעצמות השיח הגזעני הייתה משמעותית ביותר, כך שמספר רב של חברי הכנסת יזמו הצעות חוק גזעניות שזכו לתשומת לב ציבורית ואף חלקם הצליחו להעביר חלק מהן ולהפוך אותן לחלק מספר החוקים  במדינה.
 
השיח הגזעני הפך לאחרונה לחלק לגיטימי מהשיח הציבורי הישראלי, ואף משמש את חלקם של חברי הכנסת ככרטיס כניסה לקונצנזוס הכלל ישראלי, בעוד שבעבר שיח זה נמצא בשוליה של החברה הישראלית ובוודאי לא זכה לביטויים גלויים בזירה הפרלמנטארית. באופן דומה, החקיקה הגזענית בכנסת היוצאת, שהתמקדה באזרחים הערבים במדינה, גרמה באופנים שונים ישירים ועקיפים לגילויים נוספים של הגזענות במרחב הציבורי בכלל.
 
יוזמות החקיקה השונות עם הליווי התקשורתי שזכו לו, גרמו להתפשטות השיח הגזעני ואף עודדו  התנהגויות גזעניות פסולות, כשהוכחה לכך משמש גל התקיפות האחרון כנגד אזרחים ערבים על רקע גזעני ואתני שאנו עדים לו בחודשים האחרונים. אומנם, בשנה האחרונה פחת מספר הצעות החוק הגזעניות שהונחו על שולחן הכנסת, אולם הח"כים בכנסת ה-18 הספיקו לרשום שיאים חדשים ולזכות את הכנסת בתואר הכנסת הגזענית ביותר בתולדות המדינה   
 
דיון שנערך בועדת הפנים והגנת הסביבה, דנה בחוק שאוסר על העברת כספי מבקשי מקלט מאפריקה לבני משפחותיהם במדינות האם שלהם. חוק זה שהוגש על ידי הממשלה עבר בקריאה ראשונה והועבר לועדת הפנים לתיקונים.
10/9/2012 ערוץ הכנסת
 
הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת מירי רגב ואופיר אקוניס נועדה למנוע העסקת פליטים ומבקשי מקלט זרים בישראל, וקובעת שיש לאסור "מסתננים" העובדים בישראל עד לחמש שנים.
אתר הכנסת, 25/7/2012
 
הצעות חוק שירות חובה בצה"ל
מספר הצעות חוק לשירות חובה בצבא הגנה לישראל הוגשו בשנה האחרונה, הצעות חוק אלה (חוק פלסנר, חוק אייכנר ואחרים), קובעות כי כל אזרח ישראלי נקרא לשירות צבאי סדיר, חוקים שבאו לכפות על אוכלוסיות שלא משרתות בצה"ל מטעמים אידיאולוגיים את החובה לשרת שירות צבאי מלא, או לפי חוק פלסנר ישנה האפשרות לחלופה כגון שירות לאומי או אזרחי, כחובה בסיסית של האזרחים במדינת ישראל. חוקים אלה נחשבים לגזענים כיוון שהם שוללים מאזרחים שלא משרתים כדרך כלל מסיבות אידאולוגיות את חלק מהזכויות הבסיסיות שלהם, כגון הזכות לקבלת קצבה או מענק מהמדינה (למשל מהביטוח הלאומי).
אתר הכנסת 14/5/2012
 
תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, שהוגש על ידי מספר רב של חברי כנסת מהימין נועד למנוע ממוסד שיאפשר פעילות פוליטית בתחומו, ובין היתר ציון יום העצמאות – כנכבה – יום האבל הלאומי של העם הפלסטיני, או השחטה של דגל המדינה או אי כיבודו, בכך שהוא מעניק לראש המועצה להשכלה גבוה את הזכות להטיל סנקציות על אותו מוסד השכלה גבוהה, ובין היתר מניעת מענקים ותקציבים. חוק זה מהווה הפרה בוטה של הזכות לחירות וחופש הביטוי במוסד להשכלה גבוהה.
אתר הכנסת 18/6/2012
 
ח"כ מיכאל בן ארי הגיש הצעת חוק לכנסת, שנועדה להעניק לרבנים חסינות משפטית בפני כל אשמה של הסתה לגזענות בטענה שהדבר בא לפרסום באופן של חיבור הלכתי.
אתר הכנסת 27/2/2012
 
ח"כ דני דנון, הגיש הצעת חוק למנוע את ח"כ זועבי מלכהן בכנסת הנוכחית. ולמנוע מבית הדין העליון לבטל פסילה של מועמד לכנסת שניתנה בועדת הבחירות המרכזית. מייד לאחר השבעת הכנסת "הצעת חוק זועבי" הקובעת כי החלטה של בית משפט עליון לבטל החלטה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול מועמד לכנסת תינתן רק כאשר הועדה פעלה בחוסר סבירות קיצוני ומטעמים מיוחדים שינומקו.
אריק בנדר, מעריב 6/2/2013
 
שתי הצעות חוק המבקשות להתמודד עם בעיית המהגרים מאפריקה. הצעת חוק שגיבש משרד הפנים, שנועדה לנגוס, בין השאר, באופן משמעותי בביקורת השיפוטית של בתי המשפט על החלטות משרד הפנים ביחס למעמד המהגרים. 
בקשר לזכות לערעור, נקבע בהצעת החוק כי אם מהגר העבודה טוען כי נשקפת סכנה לחייו אם ישוב למקום ממנו בא, יוכל קצין ביקורת הגבולות לאשר את הישארותו עד לבירור הערעור שיגיש לבית המשפט, "למעט כאשר קובע קצין ביקורת הגבולות כי הטענה חסרת בסיס על פני הדברים". זאת בניגוד למצב הנהוג כיום, יכול מסורב שהייה בישראל להגיש עתירה נגד החלטת משרד הפנים בעודו בישראל.
תומר זרחין, הארץ 237/2012
 
במהלך הדיון אישרה הוועדה את הצעת היו"ר שאמה-הכהן וחברי הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ ומיכאל בן ארי שלא להעסיק בתעשייה הזו (לאיסוף, מיון טיפול ופינוי הפסולת) עובדים זרים. לפי ההצעה של היו"ר, בתעשייה, שעתידה לייצר כאלף מקומות עבודה, יועסקו רק אזרחי ישראל או תושבי המדינה. גוף שיעסיק עובד זר, גם אם הוא בעל רישיון עבודה, ישלל רישיונו לעסוק בתעשיית מחזור הפסולת האלקטרונית. היו"ר שאמה-הכהן אמר כי ״בעיית המסתננים הפכה למכת מדינה. המדינה עומדת חסרת אונים אל מול הזרם הבלתי פוסק של מהגרי עבודה מאפריקה. כשהמדינה פושטת רגל מערכתית מול תופעה מדאיגה זו קם הצורך לפעולה גם במישורים צרים יותר. התיקון גם ישמור על פרנסת הישראלים וגם יסמן למהגרי העבודה את הכיוון באופן ברור". ח"כ שמאלוב ברקוביץ אמרה כי צריך למנוע את האפשרות שיועסקו בתעשייה הזו עובדים זרים בתנאים בלתי הולמים. ח"כ בן ארי הוסיף: "נהרסה לנו המדינה בגלל המסתננים – זו פלישה וצריך לעצור אותה
13.5.12, חזקי עזרא, ערוץ 7
 
מסתמן: העתירות נגד חוק ועדות הקבלה יידחו
העתירות הציבוריות נגד חוק ועדות קבלה ביישובים קהילתיים יידחו ברוב של 8 שופטים נגד דעת מיעוט של השופט סלים גובראן - כך מסתמן בעקבות דיון שהתקיים הבוקר (ג) בבג"ץ בצו על-תנאי שהוצא בשתי העתירות בעניין חוק ועדות קבלה.
העתירות הוגשו לפני כשנה וחצי על-ידי שורת ארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, הקשת הדמוקרטית המזרחית, במקום, יוזמות קרן אברהם ועוד.
יובל עזו, כלכליסט 4/12/2012
למרות החלטת ראש המשלה בנימין נתניהו מהשנה שעברה על הקפאת הצעת החוק של ח"כ אקוניס, שזכתה לשם "חוק העמותות", אשר מגביל את מימון ארגוני זכויות האדם בשיראל, ח"כ אקוניס מבטיח לחוקקו מחדש בכנסת הנוכחית.
בנושא חוק העמותות שיזם, שמונע תרומה של מדינות זרות לארגוני השמאל אמר ח"כ שבניגוד לדברי המתנגדים זהו חוק דמוקרטי לחלוטין שמונע פגיעה בריבונות הישראלית על ידי הזרמת כספים לשמאל הקיצוני, "ניצחתי בועדת שרים לחקיקה ברוב מרשים, אך כמה שרים שלא ידעו להפסיד בכבוד - הגישו ערר. אני מתחייב לחדש החקיקה בכנסת הבאה".
חזקי עזרא, ערוץ 7 5/11/2012
 
הצעת חוק איסור הפליה בדיור הוגשה על ידי ח"כ אילן גילאון ואחרים ומטרתו למנוע אפלייה במכירת דיור, והעברת זכויות מקרקעין. הצעת החוק קובעת כי "בעל זכות במקרקעין לא יפלה בין מציעים בעסקה להעברת זכות במקרקעין, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מגדר, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות", חוק זה נועד להילחם בתופעות גזעניות והפלייה בין אזרחים ברכישת  ומכירת מקרקעין באופן פרטי. ההצבעה בכנסת נדחתה.
YNET 17/12/2012
 
שר החוץ היוצא ניסה להגביל את ארגוני זכויות האדם בארץ. לאחרונה פנה לממשלת רוסיה והביע דאגה מחוק דומה שעלול לפגוע בארגונים יהודיים.
ברק רביד, הארץ 19/12/2012
 
הצעת החוק אותה הגיש ח"כ דני דנון (ליכוד) קובעת כי כתנאי למתן תעודה רשמית בסיסית של המדינה לאזרחיה, כמו תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה, תוטל חובה על האזרח להצהיר נאמנות למדינה ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. סטאטוס: הצעת החוק הונחה ב-23 בינואר 2012 וטרם הובאה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה לקביעת עמדת הממשלה.
 
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק ולפיה כל אדם שמסתנן לישראל יידרש למסור אמצעי זיהוי לחיילים, שיועבר למשטרה - כך דווח בגלי צה"ל.
יוזם ההצעה, ח"כ אריה ביבי מקדימה, הסביר כי כיום אין חובה לקחת אמצעי זיהוי כגון טביעת אצבע או DNA, מה שמקשה על פיענוח רבות מהעבירות שמבצעים מסתננים.
גלובס 3/6/2012
 
חברי כנסת מסלימים את המאבק נגד המסתננים: לאחר שח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) יזם הצעת חוק לפיה יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר על מי שיעסיק מסתננים או שוהים בלתי חוקיים, יוזמת חברתו לסיעה, ח"כ מירי רגב, הצעת חוק לפיה יוטל עונש של עד 5 שנות מאסר למי שישכיר דירות למסתננים או לשב"חים.
בדיון שקיימה היום בכנסת השדולה לטיפול בבעיית המסתננים, בראשות ח"כ דני דנון (ליכוד), הודיעה ח"כ רגב על יוזמת החקיקה החדשה. הצעת החוק תכלול גם כנס כספי של עד 500 אלף שקלים.
ח"כ רגב שבה וטענה כי "לא מדובר בפליטים אלא במהגרי עבודה. מדינת ישראל נכבשה על ידי מסתננים ברגל, ללא כדור אחד. מי עבר את הגבול באופן בלתי חוקי צריך להיענש ואסור לנו להתנצל על כך".
אריק בנדר, מעריב 12/6/2012
 
 
חבר הכנסת דני דנון, יו"ר השדולה לפתרון בעיית המסתננים בכנסת, יוזם הצעת חוק לפיה תוך שנתיים יוצאו מישראל 80% מהמסתננים האפריקנים.
לפי המצב כיום, גם משרד הביטחון אחראי לטיפול במסתננים שנעצרים בגבול הדרום. לוואלה! חדשות נודע כי בבסיס הצעת החוק נקבע כי משרד הפנים יהיה אחראי לכל נושאי המסתננים, ויוצבו לו יעדים שנתיים של גירוש מסתננים חזרה לארצות המוצא שלהם – ואף למדינות אחרות.
בין היתר, דנון מציע כי ישראל תשלם למדינות במזרח אירופה כדי שיקלטו בשטחן את המסתננים שיגורשו מישראל.
"המסתננים הם מכת מדינה. צריך להוציא אותם מישראל לפני שיהיה מאוחר מדי. את הסודנים – לסודן, ואת השאר לגרש למדינות באפריקה ובמזרח אירופה". אמר דנון, "הוצאת המסתננים מישראל תוריד מהתמריץ להגעה לארץ ותפסיק את אלימות המסתננים הגוברת ברחבי הארץ".
13.5.2012, פנחס וולף, וואלה!
 
 
(אבי דיכטר ואחרים) – עניינה של הצעת החוק הוא בהגדרה מחדש של זהות המדינה ושל אופייה, ועיגונן בחוק יסוד. ההצעה מבקשת לקבוע הסדרים המכפיפים באופן מסוכן את אופייה הדמוקרטי של המדינה להגדרתה כמדינה יהודית, ופוגעים באופן בוטה בזכויות אדם, בדמוקרטיה ובזכויות המיעוט הערבי בישראל, המהווה 20% מאזרחי המדינה.  בין הפגיעות החמורות העולות מההצעה:
הכפפת האופי הדמוקרטי של המדינה לאופיה היהודי: בהצעת החוק המדינה מוגדרת ראשית כל כמדינה יהודית, ואף נקבע שהחוק וכן כל חוק אחר יפורשו בהתאם לכך. המונח דמוקרטיה מופיע בפסקה נפרדת וסעיף הפרשנות האמור כלל אינו חל עליו. משמעות הדבר היא, שהמונח דמוקרטיה מוכפף למעשה להיותה של המדינה מדינה "יהודית", משני לו בחשיבותו ואף יפורש על פיו. הנוסח אף מפחית בחשיבות הדמוקרטיה בישראל, כאשר במקום לקבוע כי ישראל היא "מדינה דמוקרטית", הוא קובע כי "בישראל משטר דמוקרטי".
ביטול הערבית כשפה רשמית: מוצע להוריד את מעמדה של השפה הערבית משפה רשמית, כפי שהיה מקום המדינה ועד היום, למעמד של שפה עם מעמד מיוחד וזאת לצורך מימוש נגישות לשונית לשירותי המדינה בלבד. מעבר לפגיעה בסטאטוס קוו, מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של מיעוט מולדת לאומי בישראל. השפה הערבית היא חלק מזהותו, ממורשתו ומתרבותו של המיעוט הערבי וההכרה בה כבשפה רשמית מסמלת את ההכרה בזכויותיו ובמעמדו השוויוני במדינה.
עיגון אפליה גזענית במגורים: מוצע לאפשר הפרדה במגורים על בסיס דת או לאום באופן גורף וללא כל תנאי, ואם לא די בכך – תוך העדפה ברורה של "התיישבות יהודית", שלמענה בלבד "תקצה המדינה ממשאביה" כעניין שבחובה על פי חוק.
אלה רק חלק מהבעיות החמורות העולות מהצעת החוק. האגודה מתריעה, כי הצעת החוק כוללת הוראות מפלות רבות, ופותחת פתח להנהגת פרקטיקות נוספות ורחבות בהרבה של אפליה גזענית בכל תחומי החיים. סטאטוס: טרם נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה.
(טרם עבר)
 
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הצהרת אמונים) התשע"א-2010 (ליה שמטוב ואחרים) – חברי מועצה, כמו בעלי תפקידים שונים במגזר הציבורי, חייבים בהצהרת אמונים למדינה. הצעת החוק מציעה לתקן את נוסח הצהרת האמונים, כך שההצהרה תכלול את הגדרתה של המדינה כיהודית ודמוקרטית.סטאטוס: הונחה ב-6 בדצמבר 2010, טרם התקבלה עמדת ממשלה.
(טרם עבר)
 
 הצעת חוק יסוד: החקיקה, התשע"ב-2012 – תזכיר חוק ממשלתי המבקש להסדיר את תחום החקיקה בישראל במסגרת חוק יסוד, ובכלל זה להגדיר רמות שונות של חקיקה ושל היררכיה נורמטיבית ביניהם. חוק היסוד המוצע הוא משמעותי מאוד בכך שהוא קובע את עליונות חוקי היסוד של ישראל ואת הסמכות הנתונה לבית המשפט העליון להכריז על חוקים מסוימים כבלתי חוקתיים ופסולים אם הם סותרים את חוקי היסוד. הצעת החוק חשובה, אולם היא כוללת גם סעיף מסוכן, הקובע כי כאשר בית המשפט העליון מבטל חוק בשל היותו בלתי חוקתי, הכנסת תוכל לחוקקו מחדש ברוב של 65 חברי כנסת. חוק כזה יהיה תקף למשך 5 שנים, אך אפשר יהיה לשוב ולחוקקו מדי 5 שנים, ללא הגבלה. הוראה זו תעניק לרוב בכנסת את הכוח לפגוע בזכויות אדם בכלל ובזכויות מיעוטים בפרט, באופן הסותר את מהותם של חוקי היסוד, שמטרתם להגן על זכויות המיעוט מפני עריצות הרוב, ומאיים על האיזונים הדרושים לצורך שמירה על הפרדת הרשויות כראוי לדמוקרטיה. סטאטוס: בשלב התזכיר.
 
 הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – עותר ציבורי) (יריב לוין ודני דנון) – הצעת החוק מבקשת לצמצם משמעותית את אפשרותם של ארגוני זכויות אדם ושל עמותות לשינוי חברתי לעתור לבג"ץ, ובכך לצמצם את הסוגיות הציבוריות הרגישות שמגיעות לפתחו של בג"ץ. ההצעה מבקשת להגביל את "העותרים הציבוריים" – עמותות וגופים המגישים עתירות נגד המדינה על אף שאינם נפגעים ישירים בתיק הנדון, וקובעת לשם כך תנאי סף להגשת עתירה ציבורית.
הצעת החוק היא צעד נוסף בדה-לגיטימציה של ארגוני החברה האזרחית ובעיקר שלארגוני זכויות האדם, שמקדמת הכנסת הנוכחית. סטאטוס: הונחה ב-28 בפברואר 2011, טרם הובאה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה.