חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2013

גזענות במוסדות חינוך ובאקדמיה

פרסום ראשון : 21/03/2013   עדכון אחרון:   21/03/2013


הקדמה מאת: ד"ר אסתר עילם
בטרם אציג את התייחסותי המפורטת לנתונים המוצגים בדו"ח, ברצוני להציג שתי הערות כלליות, הקשורות זו בזו.
 
1. התמונה המתקבלת מן הנתונים מציגה, למעשה, קצה-קרחון של גזענות מובנית, הן במערכות חינוך ממסדיות, והן בגישות ובעמדות לגבי חינוך הנפוצות בקרב קבוצות הגמוניות בחברה בישראל. מאחר שהנתונים משקפים מידע שהופץ בכלי התקשורת, הרי שהם משקפים בעיקר את היכולת של אותו מידע להגיע לחשיפה ציבורית. כלומר, מדובר במידע סלקטיבי, שהתפרסם בשל נסיבות מסוימות שהביאו לחשיפתו או עקב החלטה שהתקבלה בכלי התקשורת להתייחס למידע זה,  בהנחה שיש בו עניין ציבורי. התלות בתנאים אלה מאפשרת לראות אילו סוגי גזענות פחות נסבלים על הציבור, המוכן להתייחס אליהם, ואילו עדיין שרויים באפילה, משום שהציבור והתקשורת בדרך כלל מתעלמים מהם. למשל, כמעט כל המקרים שתועדו מתייחסים לגזענות כלפי תלמידות ותלמידים במערכות החינוך המוסדי ולא למערכות חינוך בלתי פורמאלי. מצד שני, יש רק שני אזכורים לגבי גזענות כלפי ערבים, בעוד שנהיר לכול שהם לא משקפים את המעשים הגזעניים המופנים כלפי קבוצה זו, המהווה כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה בישראל. פירוש הדבר, שניתן ללמוד לא רק ממה שזכה להגיע לחשיפה תקשורתית, אלא גם ממה שחסר. כמו כן, מאחר ש"אפשר לשנות רק מה שמכירים בו", יש להכיר גם ברבדים הסמויים מן העין של מעשי גזענות בחינוך, ולחשוף אותם באמצעות מחקר מקיף ומעמיק (מישל פוקו, למשל, מציע לראות במחקר מסוג זה מעין חשיפה ארכיאולוגית).
 
2. המשותף הבולט לגבי הנתונים המוצגים כאן הוא שמדובר בתלמידים ובתלמידות, אך אפשר לראות בבירור מהדיווחים שגם המשפחות והקהילה שלהם/ן משמשים מטרה לגזענות.
 
 
התייחסות לנתונים
 
בדו"ח הזה מתועדים מעשי גזענות כלפי חמש קבוצות: ערבים/ות ודרוזים/ות, מהגרי/ות-עבודה ומבקשי/ות מקלט, עולים/ות מחבר העמים, ילדים/ות ממוצא אתיופי, וילדות ונערות מזרחיות ("ספרדיות") בחינוך החרדי.
 
להלן כמה הערות:
1. הקבוצה שזכתה לסיקור הרב ביותר היא התלמידות המזרחיות בחינוך החרדי. אפשר להסביר זאת מכמה זוויות, ביניהן תפיסת התקשורת החילונית כמאפשרת באמצעות ביקורת זו לשפוט את המחנה החרדי בכללו. כלומר, אפשר להניח שלפחות חלק מהעניין בנושא מצד הציבור החילוני, הרואה עצמו "נאור", יסודו ביחס גזעני, המושתת על דימוי "אקזוטי" של הציבור החרדי. לעומת זאת, רק מקרה אחד מתועד לגבי יחס גזעני כלפי יהודים/ות יוצאי/ות ברית המועצות לשעבר. לכך עלולות להיות כמה סיבות, כמו הרצון של קבוצה זו להסתיר את היחס הגזעני כנגדה, ואפילו להכחיש אותו כלפי עצמה.
 
2. לגבי המיתוג של דרוזים כ"לא ערבים" על ידי הרשויות, מדובר בתמרון של שתי קבוצות אשר נחשבות על ידי השלטונות כ"אזרחים מסוג ב" בצורה של "הפרד ומשול", שמטרתו להסיט את תשומת הלב מהגזענות הממוסדת המופנית כלפיהן מטעם הרשויות.
 
3. בדיווח על יחס גזעני כלפי תלמידים ותלמידות יוצאי אתיופיה אפשר למצוא לצדו גם רציונליזציה, כמו האמירה "אתה בכלל לא יהודי".
 
4. בדיווח על היחס הגזעני לילדים/ות ממשפחות של מהגרי/ות עבודה ומבקשי/ות מקלט, נראה שאפילו אין טורחים להסתיר או להצדיק. קבוצה זו נתפסת מראש כלא ראויה להיות בעלת זכויות-יסוד, והרשויות לא מתאמצות להסתיר את הרצון להשקיע בה כמה שפחות.
 
5. יש משותף רב הן בגילויי הגזענות המופנים כלפי הקבוצות השונות – כמו הדרה, הרחקה והטלת סטיגמה, והן בתגובות הקיצוניות להם, כמו הנכונות לשנות את שם המשפחה או להיות מסווגות כ"לקויות למידה", ובלבד להתקבל למערכת החינוך אצל התלמידות המזרחיות. מצד שני, תלמידים ותלמידות אתיופיים סובלים/ות מתיוג כ"לקויי למידה".
 
ג. מצבה של מערכת החינוך ביחס לגזענות
 
באופן כללי, מערכת החינוך משקפת במידה רבה תפיסות ועמדות שאפשר להגדירן "גזעניות" בקרב המעצבים/ות והמוציאים לפועל של המדיניות שלה. אולם הדברים מוסתרים במסווה של נורמליזציה, כביכול. למשל, "העלמת" האוכלוסיות שהן מטרה לגזענות באמצעות הפרדה על בסיס לאומי, אתני, דתי, וכדומה. קיימת הפרדה כמעט מוחלטת בין המגזר היהודי למגזר הערבי (פרט למוסדות חינוך ספורים, שבהם ישנו עירוב מכוון, הכולל תכני לימוד מתאימים לשתי האוכלוסיות). הפרדה כמעט שלמה קיימת גם לגבי אוכלוסיית מהגרי עבודה ומבקשי/ות מקלט. בחלק גדול מבתי הספר היהודיים בישראל, במיוחד ביישובים מבוססים, כמעט אין תלמידים ותלמידות יוצאי אתיופיה. הפרדות אלו לא רק משקפות את המערכת הריבודית-הירארכית הקיימת, אלא גם משמרות ומחזקות אותה, מעצם הניתוק של תרבויות הגמוניות מתרבויות לא הגמוניות.
 
ד. תקווה לעתיד
 
לאחרונה התבשרנו שהצעה לפעולה חינוכית מובנית נגד גזענות ששלח המטה למשרד החינוך תפורסם על ידו במסגרת ספר, הכולל תוכניות שונות שנשלחו אליו בתגובה לבקשתו מהציבור לפנות אליו בהצעות שונות למילוי החסר בתוכניות הקיימות. סנונית זו מאפשרת להאמין שישנו רצון כנה בקרב רשויות החינוך והציבור להיחשף לידע ולהבנה על גזענות, ולהנחיל אותם לתלמידים ולתלמידות. תקוותנו היא שעל בסיס זה יוקם במערכת החינוך מערך של לימוד והסברה של תפיסות לא גזעניות, ויישומן בפועל בפעילות החינוכית.
 
 
נגד ערבים:
 
 
למרות ששר החינוך גדעון סער שיבח את האוניברסיטה החדשה: "מעודדת השתלבות ופלורליסטית", התלמידים הערבים טוענים אחרת. "האנשים כאן לא מקבלים את החיים לצידנו. רק אותנו בודקים במחסום", הם אמרו בכאב
אסף אוזן, ערוץ 10, 2/1/2013
 
הצפות בשירותים, תפוח אדמה על תקן ציוד מעבדה וגנרטור שמחייב לבחור בין מחשב למזגן: את מחיר ההזנחה בשל מריבת האדמות בין המדינה לבדואים משלמים הילדים, בתנאי לימוד קשים ובאחוזי הנשירה הגבוהים בארץ.                                                      בדואים הם הקבוצה הענייה ביותר בישראל. לפי ההערכות, כ-200 אלף בדואים גרים היום בנגב, 120 אלף מתוכם מתחת לגיל 18. 100 אלף בדואים גרים היום ב-36 כפרים בלתי מוכרים ובעשרת הכפרים החדשים שהוכרו תחת מועצת אבו בסמה (שהתפצלה לאחרונה)).
9.2.13, ליאת שלזינגר,  nrg מעריב דרום
לראשונה זה ארבע שנים, ובניגוד להבטחותיו של שר החינוך, גדעון סער, על "שיפור הדרגתי ועקבי", נעצרה השנה העלייה בזכאות כלל תלמידי ישראל לבגרות, ואף נרשמה ירידה של 0.2%. כמו כן, ואף במקרה זה לראשונה זה ארבע שנים, חלה ירידה באחוז הלומדים בי"ב מתוך קבוצת הגיל המלאה, והאחוז שהסתכם ב-82.3 בתש"ע, הגיע בשנה החולפת ל-80.4.
נתוני משרד החינוך שפורסמו אתמול חושפים כי בשנת הלימודים תשע"א ( 2011-2010), פחות ממחצית (48.1%) מכלל בני ה-17 זכאים לתעודת בגרות. עם זאת, יש לציין כי בקרב הצעירים הלומדים בבתי ספר המגישים לבחינת בגרות, חלה עלייה של 1.2% בזכאות לבגרות, שעומדת כעת על 59.8% מתלמידי בתי הספר.
טלילה נשר, הארץ, 9/8/2012
 
סקר עמדות בני נוער שנערך הקיץ, מגלה כי 43% מהתלמידים אינם מרוצים מתפקוד ראש הממשלה נתניהו, ו-76% תומכים במחאה החברתית
יותר ממחצית התלמידים היהודים העולים בשנת הלימודים הקרובה לכתה י"ב או סיימו השנה את לימודיהם בתיכון אינם מוכנים לגור בקרבת משפחה ערבית. כך עולה מסקר עמדות בני הנוער, שנערך הקיץ לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ג, ולפיו רק 45% מבני הנוער היו מסכימים לגור ליד משפחות ערביות.
טלילה נשר, הארץ, 21/8/2012
 
חוקר במכון ון ליר טוען כי משרד החינוך העלים מלימודי הספרות כל תוכן ערבי. "תוכניות הלימודים יוצרות אצל הנער הדרוזי משבר זהות"
טלילה נשר, הארץ, 26/12/2012
 
ספר המיקוד לבגרות באזרחות בהוצאת "רכס" שראה אור לקראת הבגרות שנערכה היום (שני), מסביר לתלמידים כי כתוצאה מ"התרועעות בנות ישראל עם ערבים עלולה להיפגע זכותן לחיים ולביטחון".
בספר המיקוד (כינוי לרשימת הנושאים המצומצמת בתחום דעת מסוים, עליהם מודיע משרד החינוך שייכללו בבחינת הבגרות, ט"נ) מופיע "מבחן לדוגמה", ובו מוצגת סוגיה לתרגול על ידי התלמידים: "מכתב הרבניות שפורסם לאחרונה קורא לבנות ישראל להתרחק מסביבתם של ערבים", נכתב. "יש התומכים במכתב זה, ולעומתם יש הטוענים כי מכתב זה אינו ראוי". התלמידים נדרשים להביע את עמדתם בעניין, ולצרף לה שני נימוקים התומכים בעמדה ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות.
טלילה נשר, הארץ, 11/6/2012
 
משרד החינוך שלח בוחנות ערביות לישיבה התיכונית בבת ים, עובדה שעוררה מהומה בישיבה. התלמידים קראו קריאות נגד ערבים ואף התיזו לעברן מים. "נראה את משרד החינוך שולח לטייבה בוחן יהודי", אמרו התלמידים. "שם זה לא יגמר בהשפרצת מים".
אלחנן גרונר, הקול היהודי, 21/5/2012
 
חיפה, ירושלים, תל אביב ובאר שבע – היכן שלא מנתחים את תוצאות המיצ"ב מגיעים לאותה מסקנה: תלמידים מרקע כלכלי אמיד מצליחים יותר מחבריהם שהוריהם במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר. "איפה שניתן לממן שיעורים פרטיים, הציונים עולים"
פערים דומים היו בתחום האנגלית. בהשוואה בין תלמידי כיתה ה בבית הספר הריאלי בחיפה, לבין אלה הלומדים בבית הספר עין הים שבשכונת קריית שפרינצק. תלמידי הריאלי הגיעו להישג של 85 אחוז, ואילו תלמידי עין הים השיגו 72 אחוז. יש לציין עם זאת כי בשני המקרים השיגו התלמידים תוצאות טובות מהממוצע הארצי, שעמד על 71 אחוז בקרב תלמידים בבתי ספר יהודיים ו-66 אחוז בבתי ספר של תלמידים שאינם דוברי עברית.
YNET, 23/9/2012
 
אם לבת שלוש הלומדת באחד הגנים בבת ים השייכים לרשת ויצ"ו טוענת כי בתה הושעתה מהגן בנסיבות לא הוגנות ואף על רקע גזעני. זאת לאחר שהתרחש ויכוח במקום בין אביה של הילדה, שהינו ערבי, לבין אמו של אחד הילדים בגן.
19.9.12, שי אלבלינג, mynet השפלה
 
 
ביקורת במגזר הערבי על תוכניתו של שר החינוך גדעון סער לתגמל כספית צוותי הוראה בבתי ספר על סמך אחוזי גיוס לצה"ל ושירות לאומי. באחרונה נשלח לכל מנהלי התיכונים מכתב שפורטה בו שיטת תגמול חדשה, על פי מודל בן ארבעה מרכיבים: "לימודי, ערכי-חברתי, שיפור בהישגים לימודיים ושיפור בהישגים חברתיים-ערכיים".
בין המדדים השונים שייבחנו מעתה: זכאות לתעודת בגרות והצטיינות בה, מניעת נשירה, קליטת תלמידי חינוך מיוחד ועוד. אחד הסעיפים הבולטים נוגע לתגמול כספי על סמך "מדד השירות למדינה" – אחוז המתגייסים לצה"ל או המתנדבים לשירות לאומי-אזרחי. 
במערכת החינוך הערבית מבקרים בחריפות את המהלך, בטענה שזהו אמצעי אפליה נוסף
14.11.12, טלילה נשר, הארץ
 
נגד מזרחים:
 
פרופ יוסי דהאן, יו"ר מרכז אדוה, בעקבות דו"ח שהראה גידול בהכנסותיהם של המזרחים בישראל: "ייצוג המזרחים באוניברסיטאות, במערכת המשפט ובתקשורת אינו מספק"
הבשורה החיובית שעלתה מהדו"ח היא כי הפערים העדתיים הצטמצמו. ב-2010 השתייכו 45.3% מהמזרחים בני הדור השני בישראל לרובד הגבוה (לעומת 25% ב-1992), בעוד ש-54.7% מהאשכנזים השתייכו לו. עם זאת, דהאן מצנן את ההתלהבות ומזכיר כי לאשכנזים עדיין יתרון מובהק בייצוג בחלק העליון של הרובד הגבוה.
"המשמעות של המגמות שנמצאו בדו"ח היא שקיימת מוביליות של מזרחים מהמעמד הבינוני למעמד העליון", אומר דהאן. "האי-שוויון העדתי אומנם הצטמצם במעט, אבל כשמסתכלים על ייצוג של מזרחים באליטות חברתיות וכלכליות, רואים שייצוג הולם עוד רחוק מאתנו - רק 9% מהסגל הבכיר באוניברסיטאות הם מזרחים, וגם במערכת המשפט ובכלי התקשורת הייצוג אינו מספק".
הילה ויסברג, THEMARKER, 29/1/2013
 
סמינר מעלות שרה לתלמידות ספרדיות בעיר מודיעין עילית - נסגר
במשרד החינוך לא מכחישים את העובדה שהפרטים ידועים להם אך לטענתם העבירו תקציבים כפי שמעבירים לכל מוסד חינוכי אחר, ואם יש להורים בעיה הרי היא מול הרשות המקומית. 
לדברי ההורים: "התשובה מקוממת ביותר במיוחד לנוכח העובדה שמרבית התלמידות הגיעו לסמינר הספרדי הנ"ל בלית ברירה, נוכח אפליה בקבלתן לסמינרים הגדולים והוותיקים במודיעין עילית, וניהול מכסות תלמידות הספרדיות, בהם ואף כתוצאה משיבוץ העירייה". 
26.11.12, שרי רוט, בחדרי חרדים
 
דרעי סיפר על ראשי ישיבות אשכנזיות שמספרים לו בגאווה שיש להם 10% תלמידים ספרדים. "אני רותח מזעם. עשרה אחוז? מה זה? לפני 50-40 שנה אפשר היה להגיד: נו, ילדי עולים משפחות חילוניות, קשה. אבל ריבון העולמים, היום (אלה) משפחות של שומרי תורה, של תלמידי חכמים, של אברכים. מה ההבדל, מה, צבע העור? מה זה צריך להיות? צריך להתקומם נגד הדבר הזה ולא להרפות. שיתביישו. אנשים צריכים לדעת שצריך להתבייש".
20.10.12, יאיר אטינגר, הארץ
 
למרות החלטת בג"ץ אשר אסרה על כך, האפליה עדיין נמשכת וקובעת גורלות של בנות אשר כל רצונן ללמוד במוסד חרדי איכותי על פי השקפתן. במוסדות החרדיים הבינו שאפליה כזו לא מתקבלת בקלות, ולכן האפליה מקבלת פנים וצורות אחרות. כפי שפורסם לראשונה ב"קול ישראל", בתקנון של מוסד לבנות חרדיות "אוהל רחל" בשכונת רמות ג בירושלים מפורטים סעיפים רבים, אשר מגלמים בתוכם אפליה בפועל.
בתקנון נכתב כי "חובה להתפלל בבית ספרנו בהברה אשכנזית. הרישום לבית ספרנו מותנה בהתחייבות הבת להתפלל בהברה אשכנזית" וכן נדרש לציין את מוצא ההורים.
האו"ם דורש מישראל הסברים על ההחזרה החשאית של סודאנים לארצם
נציב האו"ם לענייני פליטים בדו"ח שפורסם בשנה שעברה: גירוש אזרחי סודאן מתוך הכלא אינו עונה על הקריטריונים של "חזרה מרצון"
1.1.13, שבתי בנדט, וואלה
 
צבע העור של הבת יכול להוות גורם לקבלת הילדה למוסד, כפי שמתארת אמה של אחת הבנות הספרדיות שמנסה להתקבל לסמינר הנחשב לאיכותי. "אני בהירה מאד ובעלי תימני וכהה. שנינו באנו להירשם בסמינר במה שנקרא טרום רישום. בעיקרון אסור לבצע רישום לפני התאריך שקבע משרד החינוך, אבל ככה הסמינרים עוקפים את זה. למעשה, זה רישום לכל דבר ועניין. ישבנו אצל הרשמת וענינו לה על שאלות רבות. סיימנו והלכנו הביתה. לאחר כמה ימים, התקשרה מכרה שלנו, שהיא גם חברה של הרשמת, ועדכנה אותנו שהרשמת התעניינה מאד למי הילדה דומה בפנים, לאבא או לאמא. לדבריה, אם היא דומה להורה בעל גוון העור הבהיר יותר זה עדיף".
14.11.12, שבתי בנדט, וואלה
 
האם פרשת עמנואל חוזרת? יומיים לאחר פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר, יוצא הבוקר יודעת אחרונות בתחקיר על האפליה בציבור החרדי בקבלת בנות ספרדיות למוסדות אשכנזיים.
בעקבות התחקיר הגיב הבוקר יו"ר ש"ס הרב אלי ישי כי " עקב המצב הבלתי נסבל שבה הגזענות מרימה ראש, וישנן מאות בנות שעדיין לא התחילו את שנת הלימודים בגלל חטאן שלא נולדו בצבע הנכון, הנחתי הבוקר את מנכ״ל משרד הפנים, לעצור מיידית העברת תקציבים לאותן רשויות מקומית המתקצבות מוסדות הנוהגות באופן גזעני ומפלות לרעה תלמידים אשכנזים, ספרדים, אתיופיים, או כל עדה אחרת".
השר ישי מוסיף כי ״לא יתכן שכספי המדינה ישמשו  לסיפסור בתלמידי ישראל, את הגזענות צריך למחוק ואנו ניאבק על כך בכל הכלים העומדים לרשותנו״
י"א באלול תשע"ב, חיים ברקוביץ, לדעת- האתר של החרדים
 
לפי נתונים שהוגשו לבג"ץ, השינוי המיוחל באפליה העדתית לא התרחש - וברוב הסמינרים החרדיים, ובמיוחד בנחשבים שבהם, נשמרת מכסת ה-30% לתלמידות ספרדיות, כפי שנהוג זה שנים
שבטי בנדט, וואלה, 23/10/2012
 
לפי נתונים רשמיים של משרד החינוך מהחודש האחרון, 95 נערות מבני ברק לא התקבלו לסמינרים אשכנזיים ונשארו בביתן, ללא מקום לימודים. בירושלים נדחו 182 תלמידות, בביתר עילית 44, במודיעין עילית 40 ובאלעד 32. בסך הכל, לקרוב ל-400 נערות אין מקום בסמינרים.
משרד החינוך מסר את הנתונים בתגובה לעתירה לבג"ץ נגד האפליה במוסדות החינוך החרדיים. 
31.8.12, אתר ארגון חדו"ש- לחופש דת ושוויון
 
שר הפנים הורה לערוך בדיקה שתאמוד את היקף התופעה שבה תלמידות חרדיות ספרדיות נדחות על ידי מוסדות אשכנזיים. עד אז, לא יוזרמו כספים לרשויות, שמצדן מכחישות אפליה
חשיפת "ידיעות אחרונות" מהבוקר (ד), שלפיה מאות נערות חרדיות ממוצא ספרדי לא הולכות לבית הספר בשל מוצאן, הובילה את שר הפנים לנקוט סנקציה מיידית: עצירת התקציבים לרשויות שבתחומן פועלים מוסדות חינוך שמפלים לרעה. "לא ייתכן שכספי המדינה ישמשו לספסור בתלמידי ישראל", אמר השר.
עמרי אפרים, YNET, 29/8/2012
 
 
חיים כהן, מקורבו של פוסק הדור מרן הרב אלישיב זצ"ל, חושף: "הרב אלישיב אמר שסמינר שלא מקבל ספרדים הוא גנב, הסמינר מקבל תקציב על חשבון הציבור הספרדי ולא מקבל בנות ספרדיות זו גניבה".
אני לא מתכחש שצריכה להיות רמת איזון מסויימת, אבל מה המנהלים עושים, כל הבנות כוהנים וכל הבנות לווים הופכות לספרדיות, ואז אתה דוחק אותם לפינה, אז הם אומרים שההבת מקולקלת. אתה לוקח אותם לרב, אז הוא אומר לרב לפי הבירור שלנו הבת מקולקלת, הרב מוכן לקחת אחריות?.
"נו שוין, מה אתה עושה אז? בא נגיד הצלחת להוכיח שהמנהל משקר, המנהל אומר שבנות הכיתה אומרות שהם יעזבו אם הבת תתקבל.
"באמת לא לכולם מתאימות, אבל לא יתכן שהרוב של הסיטואציה אצל הספרדים? בשנה שעברה עיריית ירושלים עשתה משהו מבורך וייצרה הסכם עם משרד החינוך שמי שמפלה יזומן לשימוע, האבסורד הוא שמי שהוזמן לשימוע הם מנהלי הסמינרים הספרדים, תשאל את ניסים זאב הוא יש לו סמינר ספרדי והוא הואשם באפליה תגיד לי, יש לך הגיון בזה?"
29.8.12, ניסים בן- חיים, כיכר השבת
 
תחקיר מקיף על מכתבי הדחיה שנשלחו למאות בנות מהסמינרים השונים, הכניסו משפחות רבות לסחרור. חלקן ישלמו את מחיר הגזענות וישנו את שם משפחתן, אחרות יצאו למסע שתדלנות רחב היקף וישנן כאלו שיסכימו להכתים את בנותיהן בסטיגמות לא מוצדקות על מנת להפוך אותן לכלכליות עבור קופות הסמינרים, כמו תיוגן כ"לקויות למידה"..
10.6.12, מערכת עיתון "ויהי אור"
 
נגד הקהילה האתיופית:
 
בת שבע קפלר, מנהלת בי"ס בפתח תקוה, שערעורה נדחה על ידי שר החינוך גדעון סער, עתרה לבג"ץ בטענה שלא השפיעה לרעה על התלמידים.
מנכ"לית המשרד מגוללת במסמך את הנימוקים להחלטתה, המתבססים בין היתר על השימוע שנערך למנהלת. "דברייך לפיהם לא תקלטי לכיתה א בבית ספרך, קבוצת ילדים המשתייכת לעדה האתיופית, עומדת בסתירה לכל ערך פדגוגי חינוכי-חברתי שמערכת החינוך מצווה בו, ומהווה הפליה", כתבה שטאובר. היא הוסיפה כי המנהלת לא פעלה לפי מנהל האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי, יהודה פינסקי, שהורה לה לקלוט קבוצת תלמידים יוצאי העדה. " לא פעלת על פיו והמרית את הוראות משרד החינוך בעניין זה", כתבה שטאובר.
2.9.12, טלילה נשר, הארץ
 
משרד החינוך החליט לסגור בתי ספר שמרבית תלמידיהם אתיופים כדי לשלבם במוסדות אחרים, אך בכמה יישובים מסרבים לקלוט את התלמידים
שאר התלמידים בני העדה, שביקשו להמשיך ללמוד בחינוך הדתי, שובצו בבית ספר "ישורון" בראשון לציון, שבו כבר היום שליש מהתלמידים הם בני העדה האתיופית. בעקבות החלטת המשרד לשלוח את התלמידים לבית ספר שכיום כ-100 מתלמידיו (מתוך 321) הם בני העדה, החליטה עיריית ראשון לציון כי רק 18 מתלמידי באר יעקב ישובצו ב"ישורון", והיא תפזר עצמאית את ה-15 הנוספים..
לפני כמה ימים לקח משרד החינוך את ההורים מהעדה האתיופית מבאר יעקב לראות את בית הספר החדש של ילדיהם", מספרת זיוה מקונן, מהאגודה למען יהודי אתיופיה, "הם הגיעו ושאלו ‘בשביל מה סגרו את בית הספר שלנו, כדי לצרף לבית ספר שגם בו מתגבש רוב של יהודי אתיופיה?"
24.6.12, טלילה נשר, רועי ציקי- ארד, הארץ
 
שיעור האתיופים הלומדים בחינוך מיוחד גבוה בהרבה משאר האוכלוסייה. אב שיצא למאבק למען בנו הצליח לחשוף עד כמה המערכת מתעלמת מצרכיהם
ביום חמישי שעבר החליטה ועדת השמה בירושלים, האחראית על הפניית תלמידים למסגרות של חינוך מיוחד, כי אורי (שם בדוי), תלמיד כיתה ו ובן להורים שעלו מאתיופיה, ילמד השנה בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל. מהעמדה הנחרצת של משרד החינוך ועיריית ירושלים, ממש עד לימים האחרונים, כי מקומו של אורי והוא אך ורק בחינוך המיוחד, לא נותר זכר. חוות הדעת וההחלטות הקודמות בוטלו, לא מעט בזכות העתירה שהגיש אביו של אורי לבית המשפט המחוזי בירושלים. זהו אולי הלקח העיקרי, העצוב, מהפרשה: הסיכוי לשנות את החלטות משרד החינוך והרשות המקומית גדול בהרבה דרך מאבק, מאשר בשיתוף פעולה וקבלת הדין.
אור קשתי, הארץ, 2/11/2012
 
לא רק לאתיופים- בית ספר רשב"י בעקבות בית ספר "נר עציון"
המהפך שהתרחש לפני כשנה בבית הספר הקטן ברחוב נצח ישראל בפתח תקווה, חתם פרק חשוב ועצוב בהיסטוריה של המוסד החינוכי. בית הספר "נר-עציון" היה למוסד הראשון שנסגר מבין 17 מוסדות חינוך שכל או מרבית תלמידיהם נמנים עם בני העדה האתיופית.
עם גלי העלייה הגדולים מאתיופיה, שוכנו רבים מיוצאי העדה בצורה מרוכזת באזור בית הספר, שהחל לקלוט לשורותיו את ילדי העלייה. לפני כעשור, כמו בבתי ספר רבים נוספים, התהפך המאזן הדמוגרפי - המשפחות המקומיות הוציאו בהדרגה את ילדיהן מהמוסד ושילבו אותם בבתי ספר אחרים בעיר. במקביל, החלה עיריית פתח תקווה להפנות לבית הספר את בני העדה האתיופית, עד שלפני כשש שנים, הפך המוסד באופן מוחלט ל"גטו אתיופי", כשכל תלמידיו הם בני העדה.
חוסר הנכונות של בתי הספר האחרים בעיר, ובראשם בתי הספר הפרטיים, לקלוט ילדים מ"נר עציון", הפך את בית הספר לסמל של אפליה וקליטה לקויה..
יומיים של השבתה והפגנות הובילו לכינוס חירום במשרדו של השר, שהודיע על פיזור המוסד. בעקבות בית הספר נר-עציון יסגור משרד החינוך בעוד שבוע שלושה בתי ספר נוספים שסבלו במשך שנים מסגרגציה: "רשב"י" בבאר יעקב, "סיני" בנתניה ו"יבנה" בחיפה. עם פתיחת שנת הלימודים הבאה ישובצו תלמידיהם בבתי ספר חלופיים  24.6.12, טלילה נשר, הארץ
 
דו"ח של הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך מצביע על פערים גדולים בהישגי תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך לעומת שאר חבריהם. המחקר בוצע על ידי ניתוח תוצאות המבחן הבינלאומי "פיז"ה" וכלל מקצועות הלימוד הכלולים בבחינות מדדי היעילות והצמיחה הבית ספרית (המיצ"ב), שעורך המשרד
ניתוח ממצאי בחינות המיצ"ב מצביע על מגמה לפיה ככל שהצעירים נמצאים יותר שנים במערכת החינוך, כך דווקא גדלים הפערים
9.4.12, טלילה נשר, הארץ
 
המועצה המקומית גדרה סירבה לשבץ תלמידות אתיופיות העולות לכיתה א בבית הספר הממלכתי-דתי היחיד ביישוב. בעקבות פניית "מעריב" הורה משרד החינוך למועצה לשבצן, אולם לפחות שתי תלמידות שהחלו את שנת הלימודים בבית ספר חילוני בניגוד לרצונן נענו גם אתמול, חרף הוראת המשרד, בשלילה. 
הורים עולי אתיופיה שביקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר "אוהל שלום" במועצה נתקלו בסירוב מוחלט, הן מצד בית הספר והן מצד המועצה. ההורים המקיימים אורח חיים דתי פנו כבר לפני חצי שנה לבית הספר ולמועצה, אלא שהנהלת בית הספר והמנהל עינן שמעון סירבו לקבלם. אלו פנו לראש מנהל החינוך במועצה המקומית גדרה, ד"ר רפי בן חיים, וזה לא סיפק להם מענה במשך חודשים ארוכים. 
על פי חוק חינוך חובה, יכול ההורה לבחור את המוסד החינוכי הציבורי שבו הוא מעוניין שילדיו ילמדו על פי אזור הרישום ועל פי תפיסתו הדתית. במקרה זה מדובר בבית הספר הנמצא באזור הרישום של הילדות, המהווה את המוסד הממלכתי-דתי היחיד ביישוב. במועצה הפנו את ההורים אל בתי ספר דתיים מחוץ לגדרה או לבתי ספר ממלכתיים, כלומר חילוניים, ביישוב עצמו. 
3.9.12, עמרי מניב, nrg מעריב
 
 
בית הספר הדתי הפרטי שייך לאיש העסקים לב לבייב ונחשב יוקרתי. עולים ותיקים בקרית ים טוענים, כי בית הספר אינו קולט תלמידים ממוצא אתיופי. משרד החינוך: הנושא בבדיקה. הנהלת הרשת: "לא התקבלה פנייה של תלמיד בן העדה האתיופית"
20.12.12, mynet  קריות
 
מדרשה חרדית הכפופה למשרד החינוך הודיעה לתלמיד ממוצא אתיופי שהוא לא יכול להמשיך ללמוד בישיבה מכיוון שהוא לא "יהודי מספיק". מנהל המדרשה טען שאם הנער רוצה לחזור ללמוד הוא צריך לעבור "גיור לחומרה". במשרד החינוך הורו להשיבו ללימודים באופן מיידי. אלירז מקונן, תלמיד בן העדה האתיופית, כבר כמה ימים לא הולך לבית הספר. הוא יושב בבית וממתין לשוב ללימודים - אך הוא לא יכול. מדוע? בתחילת חופשת החנוכה הרב במדרשה החרדית "נחלת יעקב" שבה הוא לומד, הודיע לו שהוא יהודי - אבל לא מספיק בשביל ללמוד בבית הספר
19.12.12, גלעד שלמור, חדשות ערוץ 2
 
 
 
נגד מהגרים ופליטים ומבקשי מקלט:
 
בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על עיריית אילת ועל משרד החינוך, אשר ביקשו לערער על ההחלטה כי אפליית ילדים זרים במערכת אינה חוקית. "אני לא יודע מה היה קורה אם במדינה אחרת היו אומרים לקבוצה אתנית מסוימת, לאו דווקא יהודים, כי בנסיבות כאלה או אחרות הם ילמדו בבי"ס אחר והם לא ילמדו במערכת לימוד רגילה", אמר בדיון השופט יורם דנציגר.
על פי הערכות המדינה ועיריית אילת מדובר על כ-50 ילדים זרים שזקוקים למסגרת חינוכית, שבוע בלבד לפני פתיחת שנת הלימודים. "יש לעשות את כל המאמצים למצוא את הפתרון לכך. לא צריכה להיות בעיה של שפה", אמר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט סלים גובראן. "גם כשהייתה קליטה של ילדי אתיופיה אני מניח כי היו גם כן קשיים אך הם לא נקלטו בבתי ספר נפרדים", הוא הוסיף  .23.8.12, מערכת חדשות nana10
 
שבוע לפני פתיחת הלימודים ערערה עיריית אילת, בתמיכת המשרד, על הוראת ביהמ"ש לשלב ילדי מהגרים בבתי הספר בעיר
שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, מחריפה ההתנגדות באילת לשילוב ילדי הזרים בבתי הספר בעיר, כפי שהורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע. עיריית אילת עתרה אתמול (ראשון) לבית המשפט העליון בבקשה לעכב את יישום הפסיקה בטענה כי הילדים שוהים בישראל בניגוד לחוק: "לא קמה זכות ידועה ומוכרת לשילוב במערכת החינוך הרגיל". במקביל, פתח ועד ההורים בעיר במאבק נגד שילובם במערכת החינוך - ואף קרא להורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי הספר.
טלילה נשר, הארץ, 20/8/2012
 
עיריית אילת תיישם את ההסכם שהושג בבית המשפט העליון ותשלב 30 ילדי מבקשי מקלט במערכת החינוך בעיר. אך יש הורים שעדיין מתנגדים. ביום שישי הם הפגינו בפתח בית ספר וקראו: "מסתננים לא בבית ספרנו, עד כאן"
מאיר אוחיון, 9/9/2012
 
ועד ההורים בביה"ס היסודי "היובל" ממשיך במחאה נגד ההחלטה לשלב מבקשי מקלט במערכת החינוך. בתיכון "רבין" ההורים לא נענו לבקשה להגיע לברך את התלמידים האפריקאים. העירייה: "כל התלמידים הזרים נרשמו כנדרש ושובצו בהתאם"
אילת נגד שילוב מבקשי המקלט בבתי הספר: כ-300 ילדים, כמחצית מתלמידי בית הספר היסודי "היובל" בעיר, לא הגיעו הבוקר (יום א) ללימודים בתגובה ליישום בית המשפט העליון בנוגע לקליטת ילדי הזרים במוסדות חינוך. מנגד, בשאר בתי הספר באילת התנהלו הלימודים כרגיל.
מאיר אוחיון, YNET, 9/9/2012
 
נגד דוברי רוסית:
 
המורה, יוצאת חבר העמים, התקבלה לעבודה במרכז הנוער הטכנולוגי נחלים במרכז הארץ לאחר שהציעה להקים מגמה מיוחדת לתלמידים יוצאי חבר העמים. 
היא אף הביאה עמה תלמידים מבית הספר הקודם בו לימדה.
 המורה לימדה בבית הספר את מקצועות התנ"ך, ההיסטוריה והספרות, למרות שלא הייתה לה השכלה מתאימה לפי דרישות משרד החינוך - שכן הוסמכה כמורה למוזיקה בלבד. לטענת המורה, במהלך תקופת עבודתה לימדה לא רק תלמידים יוצאי חבר העמים, אלא גם ישראלים ועולים ממדינות אחרות, ואף הכינה את התלמידים לבגרויות.
כעבור כ-8.5 שנים קיבלה המורה מכתב פיטורים, בו נמסר לה כי לנוכח הירידה במספר התלמידים מחבר העמים, בית הספר נאלץ לסיים את העסקתה. לטענתה, זמן מה לאחר פיטוריה, אף הושלכו חפציה האישיים מחדרה ללא ידיעתה   .31.1.13  , ynet  קריירה