חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2013

מקרי גזענות כלפי אוכלוסייה דוברת רוסית

פרסום ראשון : 21/03/2013   עדכון אחרון:   21/03/2013


מאז הקמת מדינת ישראל הגיעו אליה שני גלים של הגירה מברית המועצות. הגל הראשון אירע באמצע שנות ה-70 וגל שני החל בסוף שנת 1989, עם התמוטטות הגוש הקומוניסטי. אוכלוסיית העולים דוברי השפה הרוסית מונה היום כמעט מיליון איש, חמישית מאוכלוסיית ישראל. אוכלוסייה זו הנה הטרוגנית ומורכבת מקבוצות שונות, שהגיעו מאזורים שונים ומתרבויות שונות ברחבי רוסיה.
בתהליך קליטתם בארץ ניצבו בפני העולים החדשים קשיים פיזיים, חברתיים ונפשיים שהתבטאו במישורים שונים: הסתגלות לתרבות החדשה ולמידה של הקישורים החברתיים החדשים, רכישת השפה החדשה, חיפוש אחר משרה ודיור מתאימים, יצירת חוג חברים ועמיתים חדש, מאבק למען הכרה חברתית ומקצועית ועוד.
 
כיום, מקובל לדבר על גישת הרב תרבותיות אשר ביסודה טמונה ההבנה כי חברה צודקת היא חברה אשר מאפשרת לכלל אזרחיה להשתלב בה באופן מלא על אף השונות הקיימת בשפה, במנהגים, אורח החיים, התרבות, המוסכמות, האמונות וההשקפות הפוליטיות. גישה זו אומצה במדינות שונות עקב תהליכי הגירה רבים שהתרחשו במדינות דמוקרטיות ויצרו מציאות של גיוון אתני ותרבותי ואילצו את המדינות לנהוג בשיטה שונה, במטרה לאפשר להם להשתלב בצורה טובה יותר בחיים האזרחיים.
 
חרף העובדה שגישת כור ההיתוך אשר הייתה נהוגה בעבר, והדוגלת במחיקה וביטול של כל המטען התרבותי של המהגרים לישראל, אינה רלוונטית עוד, ניתן להיווכח כי גישת הרב תרבותיות תופסת בישראל מקום משני ואינה מתקיימת הלכה למעשה. החברה בישראל אינה רגישה דיה לצורכיהם של קהילות שונות כדוגמת הקהילה דוברת הרוסית, והקבוצות המגוונות המרכיבות את כלל החברה בישראל אינן מקיימות את הנחת היסוד הבסיסית של גישת הרב תרבותיות, לפיה יש לחתור לקיום יחס דיאלוגי של כבוד בין הקבוצות. בפועל נוצר מצב של שלילה הדדית בין הקבוצות האתניות השונות.
 
על כן, תהליכים אלו של חוסר קבלה של הממסד והשלטון את השונות של תתי קבוצות גורמים לאוכלוסייה דוברת הרוסית למצב בלתי רצוני של הסתגרות בתוך הקהילה עצמה, ומטפחים בניית אפשרויות שונות של צריכת שירותים ללא תלות בחברה בישראל.
 
התוצאה הישירה של מצב זה בו החברה בישראל מדירה את הקהילה דוברת הרוסית, יוצרת בידול גדול אף יותר בין שתי האוכלוסיות, המוביל לתהליך מעגלי אינסופי שלא מאפשר לקהילה זו להשתלב בחברה בישראל, כפי שהיה רצוי ומצופה ממנה.
 
קהילה זו נתונה וחשופה לא פעם לביטויים של אפליה, גזענות, חוסר קבלה, ואף לביטויי שנאה הנובעים בעיקר מאי קבלת השונה בחברה בישראל. אנו נתקלים רבות במקרים אלו באמצעי התקשורת השונים באמצעות תחקירים וחשיפת מקרים ובאמצעות סיפורים אישיים העולים מן השטח, אשר בבסיסם קיימת אפליה או גזענות כלפי אוכלוסיה דוברת רוסית.
 
מטרת דו"ח זה היא לחשוף את שלל מקרי הגזענות אשר התרחשו בשנת 2012 כלפי אוכלוסייה דוברת רוסית אשר סובלת לעיתים קרובות מיחס מפלה, גזעני ופוגע מגורמים שונים כגון נותני השירותים השונים במדינה. מקרים אלו נאספו במהלך השנה ואותרו במסגרת כתבות או תחקירים שפורסמו בתקשורת והן באמצעות ליקוט מקרים אשר התרחשו בשטח ולא זכו לקבל סיקור נרחב באמצעי התקשורת השונים.  הדו"ח בנוי משלושה חלקים עיקריים: א. מקרים כלליים  ב. אפליה של הממסד הדתי  ג. אלימות משטרתית.
 
מקרים כללים:
 
04.04.12, מעריב nrg
"ספר האזרחות מסית נגד העלייה מרוסיה"- בחודש אוגוסט אושרו שני ספרי לימוד חדשים, אחד מהם, "יוצאים לדרך אזרחית" בהוצאת רכס, אשר בו מכונים עולי ברית המועצות פעם אחר פעם כ"מהגרים" תוך ציון עובדה כי הציונות לא שיחקה תפקיד כלשהו בעלייה וסיבתה הבלעדית נעוצה במניעים חומריים יותר.
"ייחודה של העלייה מברית המועצות לשעבר בהיותה חילונית ולא ציונית ברובה, כשמניעי המהגרים לעזיבת ארץ הולדתם הם בעיקרם כלכליים".
ציון נוסף שמופיע בספר הלימוד, ולא זכה להכרה מחקרית, הוא כי רוב העולים שאינם יהודים מאמינים בישו. בספר נכתב לגביהם כי הם "בעיקרם נוצרים, אך גם חסרי דת". באותו הפרק מוסבר גם אופי ההצבעה של עולי ברית המועצות בקלפי, כאשר אלו מצביעים ל"מפלגות אתניות-רוסיות". אתר החדשות המקוון "איזרוס" בשפה הרוסית פרסם אתמול
 
 אחת הטענות המרכזיות שהובאו שם עסקה בהתייחסות משרד החינוך לחוק השבות, המוצג כשנוי במחלוקת.
שאלה בנושא נכנסה גם אל בחינת הבגרות בקיץ האחרון, אז התלמידים התבקשו לנקוט עמדה בעד או נגד החוק ולנמקה. "בזכות חוק זה עלו כמיליון רוסים לארץ", מציין גורם בכיר הבקיא בתחום האזרחות, "והצגתו הנוכחית מהווה פגיעה בלגיטימיות של העלייה, כי לכאורה העולים עלו במסגרת חוק שנוי במחלוקת. לא מטילים ספק באף חוק יסוד אחר ומכריחים את התלמידים לשנן נימוקים כנגדו".
3.9.12, ישראל היום
ארנון צדוק ביים סרט חדש בשם "ניקה" העוסק במערכת יחסים שנרקמת בין ניקה, צעירה ממוצא רוסי, שנחטפת לצרכי זנות, לבין איוואן ששומר עליה בדירת מסתור במשך שבועיים.
25.10.12, ידיעות אחרונות
רומן רוסי - לשחקנית אסיה נייפלד יש בקשה מהמלהקים: נכון, עליתי מחבר העמים, אבל יש בעולם עוד תפקידים חוץ מנערות ליווי. "קיבלתי המון הזמנות לשחק רוסייה זונה. גם הקופאית בסופר היא תמיד רוסייה". כתבה המתארת שיש תפקידים נוספים ששחקנית דוברת רוסית יכולה לבצע, לדוגמא בסרט "חדר 514" היא מגלמת חיילת מצ"ח רוסיה, המתחקרת לוחמים מיחידה מובחרת בחשד שנהגו באלימות כלפי פלסטינים.
אנו עדים כאן ל-2 דוגמאות מיני רבות לכך שתעשיית הקולנוע הישראלית נוטה לייצר דמות טיפוסית של עולה, ובמיוחד של אישה עולה, דמות הרחוקה ביותר מן הפרופיל החברתי והתרבותי האמיתי של עולי חמ"ע. שיעתוק זה של הגדרת הדמויות הנ"ל נוצר עקב סטריאוטיפים ותיוג שלילי של החברה הישראלית את האוכלוסייה דוברת השפה הרוסית. 
27.6.12, מעריב
קיצוצים גם בסוכנות: מפסיקים לסייע לאלפי סטונדטים עולים. ח"כ אלכס מילר: "העולים שמגיעים רוצים ללמוד ורבים מהם זקוקים לסיוע נרחב. זו הדרך של המדינה לסייע להם.. יש אלפי עולים צעירים שבעקבות הסיוע הצליחו להשתלב במערך האקדמי ולאחר מכן בשוק העבודה. אני קורא לממשלה לקחת את תקצוב הפרויקט על עצמה.."
פרויקט הדגל של המדינה אשר העניק לאלפי סטודנטים מלגות לימודים לתארים מתקדמים, נמצא בקשיים כלכליים ועל כן מפסיק את פעילותו. מצב זה יכול לגרום לכך שסטודנטים עולים אשר אין באפשרותם לממן את הלימודים הגבוהים, לא יצליחו להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה ודבר זה יפגע ביכולת השילוב שלהם בשוק העבודה בעתיד.
אוקטובר, 2012
     יוליה אקסלרוד- מקרה של אישה מבוגרת אשר נוהגת להאכיל מידי בוקר את חתולי
          הרחוב העזובים בשכונת רחביה בירושלים שליד ביתה. היא עושה זאת באהבה רבה
        וללא הפרעה לשום גורם בסביבה. יום אחד חבורת נערים אשר שהתה במקום וראתה
        את יוליה מאכילה את החתולים בשכונה, לא חשבו פעמיים והחלו להציק לה וצעקו 
        לעברה "רוסיה מסריחה, תחזרי הביתה".
 
אפליה של הממסד הדתי:
אוכלוסיה דוברת השפה הרוסית סובלת רבות מחוסר קבלה של מוסדות הדת השונים במדינה  היות ויש לעיתים ספק בדבר יהדותם ומצב זה גורם לעיתים ליחס מפלה בשירותים שונים הניתנים על ידי משרד הדתות כגון: היתרי נישואים, סוגיית הקבורה ועוד. התפיסה הרווחת בחברה הישראלית היא שכלל דוברי הרוסית החיים בישראל, הינם חילונים בהגדרה, אינם מקפידים לשמור כשרות, שלא לדבר על מצוות שמירת השבת. ועל כן מסיבות אלה הם לא יכולים לקבל את כלל האישורים הנחוצים באופן אוטומאטי אלא נדרשים לעמוד במבחנים שונים, על מנת להוכיח את יהדותם. זוגות רבים מוותרים מראש מתוך ייאוש על הניסיון להוכיח את יהדותם ובוחרים להינשא בדרכים אלטרנטיביות שונות, לדוגמא הם טסים לקפריסין ומתחתנים שם ללא חופה וקידושין.
זוגות אחרים, אשר כן ניסו את מזלם והחליטו לעבור את התהליך המייגע של אישור יהדותם, מספרים כי הם מרגישים מושפלים במהלך הבדיקות והשאלות השונות, תחושות שגורמות להם לזעם ושנאה כלפי הממסד הדתי.
 
מקרים:
23.5.12 חדשות ערוץ 7
ח"כ אמנון כהן יו"ר הוועדה קורא לפעול באופן אינטנסיבי ומיידי לבירור יהדותם של עולים, ולשקול הקמת בית- דין מיוחד לבירור יהדותם. דברים אלו נאמרו במסגרת יום הזהות היהודית המצויין בכנסת. ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה ביום זה בקשיים בהוכחת יהדות על פי רישומי משרד הפנים.
24.9.12, חדשות ערוץ 10
משפחתו של הנפטר אריק אבורקין ז"ל הופתעה לגלות כי חברת קדישא קברה אותו בחלקה המיועדת לעולי ברית המועצות לשעבר בלבד. חברת קדישא הפועלת בבית הקברות בפתח תקווה נוהגת לקבור את המתים בעלי שמות רוסים בחלקה נפרדת משאר המתים. כאשר נשאלו מדוע זה קורה, חברת קדישא הגיבה כי יש דוברי רוסית שמעדיפים לעיתים לעשות כיתוב ברוסית ואף לשים תמונות של הנפטר ועל כן העדיפו לרכז את כלל הנפטרים דוברי הרוסית במקום אחד.
15.1.13, ידיעות אחרונות
כתבה המתארת את המסע המשפיל של דימה מוטל והוריו ברבנות, בדרכם לקבל את האישור שמוכיח כי הם יהודים. "בישראל, מסתבר, תעודות לא מספיקות. זה שלאמא שלי כתוב "יהודי" בתעודת הלידה שלה- לא מספיק. זה שכתוב בברית הנישואים האזרחיים שלהם שהם יהודים- גם לא מספיק". הוא נאלץ לעבור הליך גזעני ומשפיל כהגדרתו של חקר יהדותו בבית הדין הרבני בחיפה. החקירה כללה סדרה של שאלות, הצגת אלבומים משפחתיים ולאחר מכן בוחן בידיעת יידיש. בכל התהליך הזה איש לא פנה לדימה: "אני רק ישבתי שם עצבני, מתוח ומושפל". לאחר המתנה ארוכה, הם נקראו להיכנס להיכל בית המשפט של בית הדין הרבני. בכניסה הורה אחד האברכים על דימה: "שים כיפה!".
שם הוא נשאל האם הוא נימול, איפה חתכו לו ומתי. אח"כ עברו שוב לאמא שלו וחזרו על אותן השאלות. "איך חגגו אצלך בבית את חג הפסח, הוא הקשה".
לאחר המתנה קצרה קיבל דימה מעטפה ובתוכה תשובה: "הפתעה, הם החליטו שכן, אני יהודי וזכאי להתחתן כאן- כדת משה וישראל". על אף השחזור של הדברים שעבר, דימה לא מצליח להעביר את תחושת ההשפלה, העלבון והכעס. " ההורים שלי עלו מבריה"מ מכל מיני סיבות, בין השאר בשל היותם יהודים. והיום, אחרי יותר מעשרים שנה בישראל, הם צריכים לעבור את התהליך הזה שוב".
13.1.13, ידיעות אחרונות
הבת מהנדסת ברפאל, האימא בסכנת גירוש.  נ עלתה לישראל לפני 19 שנה מבריה"מ לשעבר עם בעלה היהודי. אמה אלווירה אוגי (72) נשארה שם. נ היא אומנם לא יהודיה אך יש אזרחות ישראלית. המשפחה כולה עובדת בתעשייה הביטחונית ואמה של נ בגלל הקושי הרב בנסיעות לישראל, ביקשה להישאר לחיות במדינה. המשפחה פנתה למשרד הפנים וביקשה להעניק לאם מעמד קבע בישראל, במקום מעמד של תייר, שניתן לה עד כה. משרד הפנים עיכב את תשובתו במשך 4 שנים עד אשר המשפחה התבשרה כי בקשתם נדחתה בנימוק לכך שלאם יש בן נוסף באוזביקיסטן.
נוכח  הסירוב הגישה האם ערעור, ומשרד הפנים אמור לדון שוב בבקשה. המשפחה מתארת כי נתקלה באטימות, חוסר יחס ובזלזול בוטה. בין היתר נאמר לה: "מדינת ישראל הוקמה כמדינה ליהודים, ולא נאפשר לכל אחד להתיישב בה". כמו כן, אחת הפקידות בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה אמרה לה : " את בכלל צריכה להודות שהמדינה אפשרה לך לגור כאן כאזרחית".
8.1.13- תשדירי הבחירות בטלוויזיה
"כוכבית גיור"- תשדיר הבחירות של מפלגת ש"ס שמציג במסגרת הסרטון זוג תחת החופה כאשר החתן הוא ממוצא מזרחי ואילו הכלה הינה ממוצא רוסי מובהק. בתחילת טקס החופה מתבקשת הכלה להוכיח כי יהודיה כשרה והכלה בסרטון מציגה את הפקס שהיא מקבלת כאשר היא מקישה כוכבית גיור. הסרטון עורר סערה גדולה בקרב ציבור דוברי הרוסית, אשר טענו כי הסרטון הינו גזעני ופוגע ברגשות של אנשים כאשר הוא מטיל ספק פעם אחר פעם ביהדותם של העולים.
בעקבות סרטון זה יצאה פנייה של עמותת מורשתנו אל אליקים רובינשטיין בבקשה לפסול את שידור הסרטון מתוך טענה כי הסרטון פוגע בציבור שלם של דוברי רוסית, הוחלט לבטל את שידורו ואף הוגשו עתירות שונות כנגדו.
 
אלימות משטרתית:
לאחרונה אנו נחשפים למקרים רבים של אלימות משטרתית המופנית כנגד אזרחים אשר עלו לישראל מבריה"מ לשעבר. מקרים שונים שבהם אין כל הצדקה לתקיפה ומעצר של אזרחים חפים מפשע, שמעולם לא עברו על החוק או פגעו ואיימו על השוטרים. השוטרים מנצלים את העובדה כי הם בעלי כוח רב ומשתמשים לרעה בכוח זה ואף מעלילים במקרים רבים כנגד אותם עולים וטוענים שהם מסוכנים, ונושאים עמם נשק חם שיכול לשמש כנגד השוטרים. האזרחים, שלרוב הינם אנשים מבוגרים אינם יודעים לדבר בצורה רהוטה בשפה העברית ואינם מבינים במה פשעו, ומדוע זוכים ליחס כה מזלזל ופוגע מצד רשויות החוק, שאמורות להגן ולשמור עליהם. במקרים מסוימים שפר מזלם של הנפגעים וישנו תיעוד מצולם לאותם אירועים וכך הצליחו להוכיח את חפותם בפני בית המשפט וביטלו את כתבי האישום שהוגשו כנגדם. האזרחים הנפגעים מרגישים לא פעם מרומים ומושפלים, פגועים על כך שרמסו את כבודם ומנסים להילחם בכוח בתופעה הזו שנקראת "משטרת ישראל". לראיה, הוגשו מספר תביעות כנגד אותם שוטרים שהשתמשו בסמכותם לרעה ולא הגנו על האזרחים מתוך כוונה למנוע מקרים דומים בעתיד. יחד עם זאת, ניתן לראות במקרים רבים כי החקירות שנפתחו במח"ש כנגד השוטרים אשר העלילו על אזרחים תמימים אינם מובילות בסופו של יום להגשה לכתבי אישום, והתיקים הללו נסגרים מחוסר ראיות וחוסר עניין לציבור.
 
מקרים:
23.1.13, IZRUS
בכתבה זו מתואר מקרה של מר סילנסקיי, עולה מחבר העמים אשר עובד בתור נהג רכבת. במקרה הנ"ל מר סילנסקיי הגיע לתחנת מודיעין וירד מן הרכבת על מנת לקנות לעצמו אוכל ופתאום קפצו עליו מספר אנשים אשר היו לבושים על אזרחי. הוא לא הבין בהתחלה מה קורה וחשב שמעוניינים לחטוף אותו, בשלב מאוחר יותר הבין כי מדובר בשוטרים אשר עצרו אותו כי ענה לתיאור של עבריין "קירח ודובר רוסית". לאחר שהשוטרים הבינו כי מדובר בטעות, שחררו את האזרח לדרכו. הוא חזר לעבודה אך במהלך הנסיעה חש כאבים עזים ונזקק לאשפוז בבית החולים.
7.6.12,  IZRUS
ילנה אישה נכה בת 53 חיכתה בתחנת האוטובוס ירקון בת"א לאוטובוס שנוסע לאריאל. האוטובוס כמעט נסע אך ילנה הספיקה להגיע לאוטובוס. נהג האוטובוס ביקש מילנה לרדת מהאוטובוס, היות והוא מלא ואין מקומות ישיבה. ילנה ביקשה לעלות לאוטובוס ולעמוד בנסיעה, נהג האוטובוס התחיל לצעוק שבמידה והיא לא תרד מהאוטובוס, הוא לא ימשיך בנסיעה. ילנה לא חשה בטוב ואחת מהנוסעות שמה לב לכך ופינתה לה את מקומה שלה וירדה מהאוטובוס. אך נהג האוטובוס במקום להמשיך בנסיעה, העדיף להזעיק את המשטרה למקום והשוטרת שהגיעה למקום התחילה לצעוק עליה: "את לא צריכה לרדת רק מהאוטובוס, אלא גם מישראל". בהמשך היא גם חטפה מכות מצוות הניידת.
כעת, הגיעה הודעה ממח"ש על סגירת התיק נגד השוטרים המעורבים בפרשה.
21.2.13, IZRUS
איליה גרידיינקו ובת זוגו תושבי אשדוד נפגעו מאלימות שוטרים שהופנתה כלפיהם כאשר המשטרה ניסתה לעצור את העולה מרוסיה ובת זוגו ללא כל עילה מוצדקת ובתואנת שווא כי הם אחראים לפריצה בדירה שהתרחשה באותו אזור. כאשר האזרח לא ציית וביקש לדעת מה הסיבה למעצר, השוטרים נתנו לו מכות נמרצות וצעקו לעברם בקול רם :" כל הרוסים גנבים, כל הרוסיות זונות". המקרה תועד במצלמה ע"י אחת מהשכנות שלא הייתה מוכנה לכבות את המצלמה על אף שהשוטרת ביקשה ממנה לכבות אותה. השופט בבית המשפט לא היה מוכן לראות את הקלטת הוידיאו והאריך את מעצרו של מר גרידיינקו. המקרה נמצא כעת בבירור של מח"ש.
21.2.13, IZRUS
בכתבה זו מתוארים 2 מקרים של פגיעה של שוטרים באזרחים דוברי רוסית. במקרה הראשון מתואר מצב בו 3 שוטרים התנפלו על 2 עולי בריה"מ לשעבר ופגעו בהם בשוקר חשמלי זאת בטענה כי הם היו שיכורים וחמושים באלות. בזכותה של עו"ד עופרה סביון ומיכאל בוסקילה התיק נסגר מחוסר ראיות.
במקרה השני מתואר זוג עולים ואביה של האישה שיצאו לדוג ביום בהיר אחד והאישה לא חשה בטוב משום שהיא חולה בסוכרת. הבעל הזמין לה אמבולנס וביקש מהפרמדיק שיתן לה לשתות מים. הפרמדיק סירב והחל ויכוח ביניהם. הפרמדיק הזמין משטרה ואלו הגיעו ופגעו בבעלה ובאביה בשוקר חשמלי ובסופו של יום אביה של האישה אושפז בביה"ח ובעלה עוכב לחקירה. הוגשו כנגדם כתבי אישום בטענה כי הם היו חמושים בנשק והתכוונו לפגוע בנשק זה בשוטרים. עו"ד עופרה סביון שטיפלה ב-2 המקרים טוענת כי למזלם של האזרחים הייתה במקום מצלמה שתיעדה את כל האירוע ועל כן הכתב אישום בוטל. עכשיו הם מעוניינים להגיש כתב תביעה כנגד אותם שוטרים שפגעו בהם פיזית וגרמו להם לעוגמת נפש.
 
רשימת המקרים והכתבות המלאה נמצאת בארכיון של עמותת מורשתנו ונשמח לספק לכל דורש את כל הפרטים המלאים במידת הצורך.