חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - מאמרים

איך הפך גוף האשה היהודית לרכוש לאומי

 בשנים האחרונות משגשגת בישראל הסתה גזענית על רקע מערכות יחסים בין נשים יהודיות לגברים ערבים. איך הפך גוף האשה היהודית לרכוש לאומי שמלחמה ניטשת עליו, ומה מטרתה האמיתית של התעמולה הזו
 ורד לי - כותבת ב"הארץ "מאז 1996.

פרסום ראשון : 19/04/2013   עדכון אחרון:   19/04/2013


בספטמבר האחרון תקפו חמישה צעירים יהודים בחור ערבי בשכונת קטמון בירושלים. הערבי ליווה באותו זמן את ידידתו היהודייה לביתה והותקף משום שנחשד שהוא “מנצל יהודייה”, כפי שהצהירו שלושה מהנאשמים בחקירתם במשטרה. חודש קודם, באוגוסט 2012, ביצעו נערים יהודים לינץ’ בערבי כבן 20 ופצעו אותו באורח קשה. מכתב האישום עו לה שהנערים התוקפים שהו בכיכר החתולות בירושלים והסיתו נגד ערבים - הצהירו שאסור להם לשבת במקום, אמרו שיש להכות את הערבים העוברים באזור והתסיסו את האווירה בקריאות “מוות לערבים” ו”מוחמד מת”. האווירה התלהטה כשצעירה ששהתה עם הנערים היהודים סיפרה להם על אונס שעברה, ככל הנראה על ידי תוקף ערבי. בתגובה החליטו הצעירים להכות צעיר ערבי שעבר במקום ושלא היה לו קשר לאירוע שעליו סיפרה הנערה.

 

שני מקרי הלינץ’ האלה מייצגים את שיאה של תופעת ההסתה לגזענות ההולכת ומתרחבת בשנים האחרונות בישראל ובמרכזה הסתה לגזענות סביב קשרים של נשים יהודיות וגברים ערבים. דו”ח חדש של המרכז הרפורמי לדת ומדינה על גילויי גזענות המתמקדים ביחסיהם של נשים יהודיות וגברים ערבים בישראל סוקר את התופעה ומנתח אותה מהיבט מגדרי, מתוך בחינה של הארגונים המרכזיים העוסקים ב”כבודן של בנות ישראל”, הרחקתן מגברים ערבים ו”הצלתן” מהתבוללות ונישואי תערובת.

שמנו לב שכאשר חבר הכנסת מאיר כהנא טען בשנות ה–80 כי הגברים הערבים מאיימים לגנוב את נשותינו ובנותינו, נחשבו דבריו לחלק ממשנתו הקיצונית והמוקצית ושכיום אמירות כאלה אינן עוד בגדר אמירות שוליים והן הופכות לנפוצות יותר ויותר בנוף הישראלי”, אומרת עו”ד עינת הורביץ, מנהלת המחלקה המשפטית בתחום מדיניות ציבורית במרכז הרפורמי לדת ומדינה, המובילה את הטיפול בנושא הגזענות במרכז, ויוזמת הדו”ח שנכתב על ידי עו”ד רות כרמי. “כיום יש ארגונים ועמותות המפרסמים דברי גזענות תחת כסות של ‘הצלת העם היהודי’, הבטחת עתידו ושמירה על שלום בנותיו בעוד שלמעשה כל מטרתם היא לייצר ולשמר הפרדה מוחלטת בין יהודים וערבים בישראל, למנוע חיים משותפים ליהודים ולערבים, להדיר ולהשפיל את הציבור הערבי בישראל ולסמנו כאויב מסוכן שיש להישמר ממנו”.

מיהם הארגונים והעמותות המפרסמים דברי גזענות?

בין הארגונים הבולטים העוסקים בנושא ניתן לזהות את להב”ה ‏(למניעת התבוללות בארץ הקודש‏), חמלה, יד לאחים, לב לאחים, דרך חיים, אתר הקול היהודי ‏(ראו מסגרת‏). משנתם הגזענית של הארגונים מופצת באמצעות כרזות, פשקווילים, כנסים, אתרי אינטרנט, משדרי רדיו, קמפיינים פרסומיים ומעל בימת הכנסת. אנחנו רואים את תחילת התופעה באופן ברור מסוף 2010. הארגונים המקדמים את ההסתה בתחום זה פועלים באופן מתוחכם תוך שהם מייצרים רושם של בעיה חברתית רחבה ואקוטית של התבוללות ונישואי תערובת המצריכים ‘להציל’ נשים יהודיות שנחטפות’ או ‘מפותות’ ולהרחיקן מגברים ערבים.

טענות לגבי קיומה של תופעה שכזו עשו את דרכן לדיונים רשמיים בכנסת ישראל. בפברואר 2011, למשל, התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האשה במסגרת ‘יום הזהות היהודית בכנסת’ בנושא ‘תופעת ההתבוללות בישראל’. הדיון עסק בנישואי יהודיות לגברים מוסלמים, תוך אפיונם כקשרים אלימים ופוגעניים ובדרכים - בעיקר בהיבט החינוכי - למניעתם של נישואים כאלה בישראל. עשרה חודשים לאחר מכן התקיים בכנסת דיון נוסף, הפעם בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, תחת הכותרת ‘חטיפת עולות חדשות על ידי בני מיעוטים’. הדיון נקבע כדיון דחוף על ידי ראש הוועדה, ח”כ דני דנון, והופיעו בו בין היתר נציג יד לאחים, מנכ”ל ארגון להב”ה ופעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל”.

עמותת חמלה המוזכרת בדו”ח שלכם ממומנת על ידי משרד הרווחה.

עמותת חמלה היא עמותה לסיוע לנזקקים אשר ממומנת על ידי המדינה. חמלה פועלת על פי האמור בתקנונה לטובת נזקקים. בשנת 2002 חרתה העמותה על דגלה מטרה של ‘סיוע לנערות מבתים הרוסים הנתונות בסכנת שמד והידרדרות לפשע, על ידי שיקומן בדירה וטיפול סוציולוגי ונפשי והשתלבותן בחברה היהודית’. מאז 2005 מקבלת עמותת חמלה מימון קבוע של 600–700 אלף שקל בשנה, כמחצית מתקציבה, ממשרד הרווחה אשר מאפשר לה להפעיל מעון לנשים ולנערות במצוקה. כבר למעלה משנה אנחנו מנסים לקבל את ההסכם שלהם עם משרד הרווחה והם מסרבים לתת לנו אותו. על פי משרד הרווחה הכספים מועברים ל’טיפול, תמיכה ושיקום אישי וחברתי’, אולם למעשה משמשים למעון ל’שיקום’ נשים אשר קיימו קשרים רומנטיים עם ערבים. איש יחסי הציבור של חמלה ואחד ממורשי החתימה שלה הוא בנצי גופשטיין, מנכ”ל ארגון להב”ה ומנהל הקמפיין של עוצמה לישראל בבחירות האחרונות”.

בכלי התקשורת הופיעו לא פעם כתבות המציגות את סיפורן של “נערות שנחטפו” על ידי בני המיעוטים ואת עבודתם של הארגונים היוצאים להצלתן.

אין למשטרה נתונים על התופעה. מהו מספר המקרים שבהם אשה יהודייה נמצאת בקשר כפוי, אלים, דווקא על ידי ערבי ומהו באמת מספר המקרים שבהם עושים מבצעים הירואיים של חילוץ? אני לא יודעת להגיד כל עוד המשטרה לא מספקת נתונים, לא יודעת להגיד לך כמה זה באמת קורה. בדיון שהתקיים בכנסת דיברו הארגונים על מאות מקרים בשנה שבנות יהודיות ‘נחטפו’ לכפרים ערביים. זה מוצג כאילו זו מזימה של ההנהגה הערבית ושל הערבים וכשבודקים את זה מגלים שאין שום הוכחות לתופעה כזאת”.

הפעילות נגד התבוללות קיימת שנים רבות, כפי שמצוין גם בדו”ח. מהי המגמה החדשה שאתן מזהות בדפוס הפעולה של ארגונים ואישים אלה?

 

התופעה החדשה והמדאיגה המסתמנת חותרת לסמן את הערבים כחורשי מזימה, פתיינים ומתעללים האורבים לבנות ישראל ומפתים אותן לעבור לבתיהם ולכפריהם למערכת יחסים פוגענית ומתעללת. סוג תעמולה זה נועד למעשה ליצור חומה בצורת חשדנות ועוינות אשר תמנע קשרים כלשהם בין שני הלאומים. לעתים קרובות מוצגת ההתנהגות המיוחסת לגברים ערבים כחלק ממזימה לאומית של הערבים להשתלט על ארץ ישראל ולהחליש את עם ישראל. זה מאפשר לארגונים ולרבנים השונים להפיץ משנה גזענית ולהטיף למנוע קשר כלשהו בין נשים יהודיות לערבים, לרבות קשרי חינוך, תעסוקה, לימוד, התנדבות בשירות לאומי ובילוי משותף”.

ייחודו של הדו”ח הוא ניתוח ההסתה הגזענית מהיבט מגדרי ופמיניסטי.

התמונה המצטיירת היא שבעזרת פתיינותם מצליחים הערבים להפיל ברשת את בנות ישראל התמימות. על פי ציטוטים אלו מצטיירת כל הווייתם של הגברים הערבים כמכוונת כלפי פיתוין והטרדתן של בנות יהודיות. למול המיניות המאיימת והתכונות השליליות של הגבר הערבי עומדת האשה היהודית המוצגת כפסיבית. היהודיות, לשיטת הארגונים והאישים המסיתים, מפותות ומולכות שולל. אין להן שיקול דעת או רצון עצמאי. השפה שבה נעשה שימוש בכרוזים ובקמפיינים - ‘מולכות’, ‘מפותות’, ‘נלקחות’ - שוללת כל עצמאות מחשבתית, מחפיצה את האשה ומתייחסת אליה בפסיביות. סטריאוטיפים אלה מציירים את הנשים ‘שלנו’ כצנועות וחסודות ואת הגברים הזרים כבעלי מיניות אפלה לעומת הגברים ‘שלנו’”.

ההתייחסות לנשים נעה באופן קוטבי מהצגתן כתמימות שפותו לחיות עם ערבים לבין הצגת נשים שבחרו בזוגיות ובנישואים עם ערבים כבוגדות המטילות קלון על העם היהודי. למשל, הדו”ח מפנה לאתר האינטרנט של ארגון להב”ה המפרסם את “עמוד הקלון - שיתביישו להן!” ובו מצוין: “בעמוד זה נחשוף את הפרטים של הבוגדות שמבחירה ומתוך אידיאולוגיה בחרו לצאת מהעם היהודי ולחיות במוצהר עם גויים... אותן אנחנו רוצים לחשוף בעיני כל וייוודע קלונן ברבים”. בעמוד מככבות תמונות הנשים ולצדן מובא רקע קצר עליהן ועל זהות בן זוגן. את העמוד פותחת ח”כ לשעבר עינת וילף ‏(“חברת כנסת במדינת ישראל הנשואה לגוי גרמני!”‏) ואחריה מופיעות ישראליות ידועות, שחקניות, נשות אקדמיה ואחרות, שנמצאות במערכות יחסים עם גברים לא יהודים.

האופציה שמערכת יחסים שנרקמת בין בחור ערבי ובחורה יהודייה על רקע של אהבה וכבוד הדדי כלל לא קיימת מבחינתם?

מבחינתם קשר כזה הוא לא לגיטימי. או שמערכת היחסים היא תוצאה של הפעלת כוח על ידי הבחור הערבי, או שהיא נולדה מתוך התרסה ובגידה מכוונת בעם ובמולדת. קבלת האפשרות שאשה יהודייה תקיים מערכת יחסים מרצון עם גבר ערבי כמוה כוויתור על מיצוב הגבר הערבי כאויב וקבלת האפשרות של חיים משותפים ליהודים ולערבים. זו אפשרות שאינה עולה על דעתם של אלה הנוקטים הסתה הגזענית”.

ההתייחסות הזאת מבטאת שליטה במיניותן של נשים ו”הלאמה” של גוף האשה.

.

בתרבויות רבות מואנשות האומה והמדינה בדמות גוף האשה. ההסתה הגזענית המתמקדת ביחסיהן של נשים יהודיות עם גברים ערבים מפקיעה את גופה של האשה מרשותה והופכת אותו לרכוש האומה. גופה של האשה הוא האומה ולכן המלחמה עליו היא המלחמה על האומה ומוקד הסכסוך עובר להתרכז בגוף האשה”.

המלחמה על גוף האשה, מדגיש הדו”ח, היא חלק מהמאבק הלאומי. “הדימויים המופיעים בפרסומים נגד יחסים בין יהודיות לערבים לקוחים מעולם המלחמה ומאחר וכיבוש מיני של אשה מסמל תבוסה צבאית, הרי שיחסים מיניים בין אשה יהודייה וגבר ערבי מסמלים תבוסה צבאית יהודית שיש לעצור”, מסבירה הורביץ וממחישה את הדברים באמצעות כרוז שחולק לחיילי צה”ל כחלק ממסע פרסום ציבורי של תנועת דרך חיים, בשם “המלחמה היא בבית”: “לבחורי ישראל היקרים, שלום וברכה/ אתה בצבא - ובבית מתנהלת מלחמה/ בתקשורת הערבית התפרסמה קריאה לצעירים ערבים להטריד בנות יהודיות כחלק מהמלחמה במדינת ישראל/ ...כשאתה בבית שים לב מסביבך - אם מישהו תוקף או מפתה את בנות ישראל. אל תתעלם, עזרתך נחוצה... המלחמה הזאת שונה ממלחמה רגילה, צריך בשבילה הרבה שכל יהודי והרבה רגש יהודי. כשאתה בבית - אתה לא/ בחופשה; בבית אתה נמצא בזירת מלחמה”.

דוגמה נוספת שהיא מפנה אליה היא השימוש במונח “פיגועי מין”. “בחודש אוגוסט 2012 פירסם ארגון להב”ה כרזה אינטרנטית הקוראת ‘עצרו את פיגועי המין בבנות ישראל’. בכרזה, הצבועה בצבעי שחור וצהוב, מופיעה לצד הקריאה להפסיק את ‘פיגועי המין’ יד מושטת קדימה ומעליה הכיתוב ‘להפציץ!’” בדוגמאות הרבות המובאות בדו”ח ניתן לראות שההסתה הגזענית מתמקדת באופן מוחלט ביחסים הנרקמים בין האשה היהודייה וגברים ערבים ולא ההפך.

בחודש ינואר 2011 יצא ארגון להב”ה בקמפיין להנפקת תעודת כשרות למי שלא מעסיק ערבים”, מחדדת הורביץ את האבסורד. “דברי ההסבר ליוזמה התייחסו לחשש מהתבוללות ונשאו את הכותרת: ‘אחמד בן שרה - חייבים למנוע את המקרה הבא!’ התבטאויות כאלה שהופיעו בקמפיינים של הארגונים המסיתים אינן מותירות ספק כי מטרתם הדרת הציבור הערבי ולא מלחמה בהתבוללות. יש אי הלימה בין ההתמקדות ביחסיהם של נשים יהודיות וגברים ערבים ובין הטענה שמדובר במאבק לגיטימי בהתבוללות. כידוע, על פי היהדות דתו של אדם נקבעת לפי דתה של אמו. כך, צאצאים של זוג מעורב יהודייה וערבי - אליו מופנות האמירות המסיתות - יהיו יהודים. מי שבאמת מוטרד מהתבוללות צריך להיות מוטרד באותה מידה, אם לא יותר, מיחסיהם של גברים יהודים ונשים שאינן יהודיות בשל העובדה שילדיהם לא ייחשבו יהודים על פי ההלכה. היעדרו המוחלט של עיסוק בסוג יחסים זה מעיד על המגמה שההתמקדות ביחסי יהודיות וערבים היא כלי ניגוח להסתה נגד האוכלוסייה הערבית”.

האם גילויי הגזענות זוכים לטיפול משפטי?

 

גילויי הגזענות אינם זוכים לגינוי מצד הציבור הרחב או ההנהגה הישראלית ואינם זוכים לטיפול המשפטי ההולם, וכך הופכים חלק מהשיח הרווח והמקובל בציבור. עקבנו והגשנו תלונות על 12 מקרים שאירעו מאז סוף 2010, המעודדים איסור קשר בין אשה יהודייה וגבר ערבי. ליועץ המשפטי לממשלה יש זכות ההחלטה על העמדה לדין והפרקטיקה שנוצרה היא שהמשטרה לא פותחת בחקירה אם אין הוראה שלו. על רוב מקרי ההסתה המתוארים בדו”ח קיבלנו תשובה ש’העניין הועבר לבדיקה’.

יש מקרים שנסגרו, תחת ההנמקה שאין בדברים כוונה להסתה. לטעמנו הדוגמאות עונות על היסוד הפלילי של עבירת ההסתה לגזענות. לדוגמה, כשאדם יורה בחברו באקדח, די בכך שהוא התכוון לירות ומייחסים לו כוונה לפגוע באדם. בהסתה לגזענות צריך לא רק לומר את הדברים או לפרסם את הדבר, צריך שיוכח שיש כוונה מיוחדת להסית לגזענות. התשובה שקיבלנו ברוב המקרים היא שלא הוכחה כוונה להסית לגזענות כי הכוונה היתה למנוע התבוללות”.

הדו”ח מאזכר לכל אורכו דוגמאות מההיסטוריה. ישנה השוואה בין התעמולה שבה נעשה שימוש בישראל נגד קשרי יהודיות וערבים לדפוסי הפעולה של המשטר הנאצי בגרמניה, יחס היהדות לגוי, משטר ההפרדה הגזעית בארצות הברית והאפרטהייד בדרום אפריקה. “היחס המתגלה מהתבטאויות אלה כלפי אותם ‘זוגות מעורבים’ או כלפי האפשרות של קיומם מאפשר לנו לחשוף אידיאולוגיות גזעניות הקיימות בחברה הישראלית ולהבחין בקיומן. היה חשוב לנו להציג את הנושא הזה מנקודת מבט השוואתית. כשמסתכלים על מקרים ועל מדינות אחרות רואים שהשילוב של גזע ודת הוא העניין, הגבר ה’זר’ מוצג תמיד כמי שרוצה לפתות את בנות העם שאיתו יש קונפליקט. זה דבר שחוזר על עצמו בהיסטוריה. המודל הזה מועתק כאן לגברים הערבים והנשים היהודיות - מתקיימת השפלה של האשה היהודייה שבוחרת לחיות עם גבר ערבי כי יכולת ההולדה של האשה מבטאת את הלאומיות של העם, וה’פגיעה’ של הגברים האלה היא למעשה פגיעה בכבוד הלאומי.

אני רוצה להגיד שחששנו להוציא דו”ח עם אזכורים כאלה, כיוון שאנחנו בעצם חושפות את הדמיון של התופעה הזאת למשטרים חשוכים בהיסטוריה, בין היתר המשטר הנאצי ומשטר העבדות, אבל אנחנו יודעות שלמרות הרגישות ההשוואה הזאת מתבקשת - זו אותה הטכניקה ואותן המשגות של היחסים. ההשוואה הזאת היא הכרחית כי אנחנו כיהודים חייבים ללמוד מההיסטוריה. חייבת המדינה להסתכל לאיזו דרך היא צועדת. אנחנו חוששים מהכיוון שאליו הולכת ישראל ואנחנו מקווים שהמסמך הזה יצמיח פעולה ממשית של רשויות השלטון בישראל ויעודד דיון חברתי אמיתי”.

-----------------------------------------------------------

כל הארגונים ששומרים על כבודן של בנות ישראל

אלו הארגונים הבולטים שנלחמים על “כבודן של בנות ישראל” ו”הצלתן” מנישואי תערובת

** ארגון יד לאחים נוסד ב–1950 ומגדיר את מטרתו כ”אי ויתור על אף נפש יהודית”. לדברי הארגון, התופעה של “הילכדותן של בנות יהודיות בכפרים ערביים”, צוברת תאוצה מסוכנת. הארגון מפעיל “מחלקה להצלה” אשר פועלת להציל את הנערות והנשים, בין השאר על ידי חילוץ מכפרים ערביים ושיכון הנשים בדירות מסתור.
** ארגון לב לאחים הוקם לפני 15 שנה במטרה “להגביר את הפצת התורה בעם ישראל”. עיקר פעילות הארגון, אשר מתפרשת בכל רחבי הארץ, היא בהעברת שיעורי תורה, חוגי בית ופעילויות לצעירים ורישום ילדים למוסדות לימוד תורניים. נוסף על כך קיימת בארגון מחלקה למאבק במיסיון ובטמיעה אשר “מצילה בנות ונשים שפותו על ידי ערבים וסבלו בהמשך מאלימות”.
** ארגון להב”ה ‏(למניעת התבוללות בארץ הקודש‏) פועל בשיתוף “המטה העולמי להצלת העם והארץ”. לטענתו, הארגון “שם לו למטרה להציל בנות מעם ישראל שהתפתו לקשור קשר עם גוי”. הארגון חוזר ומפרסם את משנתו המטיפה לשנאת הערבים בישראל. המסר של הארגון הנו כי ערבים הם אויבי ישראל ומגע עמם יגרום לאסון ולחטיפת בנות יהודיות לכפרים ערביים. הקמפיינים התקשורתיים שיוזם הארגון כדי להפיץ את משנתו כוללים סרטונים, פלאיירים וראיונות בתקשורת. הארגון מפעיל מתנדבים בכל רחבי הארץ, קו חם ואתר אינטרנט. מנכ”ל הארגון הנו בנצי גופשטיין, פעיל ימין ותלמידו לשעבר של מאיר כהנא.
** עמותת חמלה הנה עמותה לסיוע לנזקקים אשר ממומנת בחלקה בידי המדינה. חמלה, אשר נרשמה כעמותה ב–99’, פועלת על פי האמור בתקנונה “לטובת מזון למשפחות נזקקות, קמחא דפסחא, עזרה לחתנים, קרן ליתומים, הכנסת אורחים, הלוואות לנצרכים, גמ”ח כלים, גמ”ח בגדים”. ב–2002 הצהירה העמותה שאחת ממטרותיה היא “סיוע לנערות מבתים הרוסים הנתונות בסכנת שמד והידרדרות לפשע, על ידי שיקומן בדירה וטיפול סוציולוגי ונפשי והשתלבותן בחברה היהודית”. מאז 2005 מקבלת עמותת חמלה מימון קבוע של בין 600 ל–700 אלף שקל בשנה ‏(כמחצית מתקציבה‏) ממשרד הרווחה, אשר מאפשר לה להפעיל מעון לנשים ולנערות במצוקה. על פי משרד הרווחה, הכספים מועברים ל”טיפול, תמיכה ושיקום אישי וחברתי”, אולם למעשה משמשים למעון ל”שיקום” בנות אשר קיימו קשרים רומנטיים עם ערבים. איש יחסי הציבור של חמלה ואחד ממורשי החתימה שלה הוא בנצי גופשטיין, מנכ”ל להב”ה.
** תנועת דרך לחיים נוסדה ביוזמת הרב יצחק גינזבורג, נשיא ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, השואפת לכך שהשלטון בישראל יתנהל על פי התורה. התנועה לקחה על עצמה כמה מטרות ובהן מלחמה ב”חדירה הערבית לשכונות היהודיות ברחבי הארץ” ותיקון מוסר הלחימה בצה”ל. התנועה מפעילה לצרכים אלו את אתר האינטרנט הקול היהודי. ביולי 2011 פתחה התנועה במבצע הסברה לחיילי צה”ל תחת הכותרת “המלחמה היא בבית”. במסגרת מבצע ההסברה חולקו לחיילי צה”ל אלפי כרוזים הקוראים לפעול נגד צעירים ערבים המטרידים בנות יהודיות. הכרוז חתום על ידי הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר.
** הקול היהודי הנו אתר החדשות של עמותת יהודים שמחים. העמותה אף אחראית על עריכתו והפצתו של כתב עת בעל אותו שם וסרטונים המופצים ביוטיוב. מטרות העמותה הן “לפעול להסברה יהודית בארץ ובחו”ל, תוך שימוש בכל כלי המדיה האלקטרוניים, הכתובים ואחרים, בכל השפות ולהקים ולתמוך במיזמים של חינוך יהודי בארץ ובתפוצות”. בין הנושאים המתפרסמים באופן שוטף באתר ניתן למצוא דיווחים על הספר “תורת המלך” המתיר, תחת מסווה הלכתי, את דמם של אזרחים ערבים; דיווח אוהד על פוגרומי “תג מחיר”; דברי הסתה נגד עובדים זרים, פליטים ומבקשי מקלט; הסתה נגד עובדים ערבים; המרדה נגד הצבא ודיווח על מסעות פרסום של ארגונים הפועלים למניעת יצירת קשרים בין גברים ערבים לנשים יהודיות כמו להב”ה וחמלה.

_____________________________________________________________________________
 
הכתבה התבססה על דו"ח שכתבה עו"ד רות כרמי וראיון עם עו"ד עינת הורוביץ מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה הזרוע המשפטי של המטה למאבק בגזענות בישראל
 
 
לכתבה המקורית באתר "הארץ"  http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.1996394