חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - מאמרים

גזענות, שנאה, הסתה, וממשלת ישראל

נעמי שפר וגבי שפר*

 בישראל יש לתופעות אלו משמעויות רחבות, אך הן אינן זהות, ויש לטפל בכל אחת מהן, בחוק ובחינוך – בנפרד.

פרסום ראשון : 18/05/2015   עדכון אחרון:   18/05/2015


המונח גזענות נשמע בפוליטיקה, בכדורגל ובחברה. אך תופעות אלה אינן מנובעות מאותו מקור. במבצע "צוק איתן" רווחו ביטויי אלימות, בעיקר בין יהודים וערבים. במערכת הבחירות התרבו עימותי ימין-שמאל. כולם סווגו כ"גזענות". קריאתו של נתניהו שהערבים נוהרים לקלפי להפיל את שלטון הימין נחשבה, בצדק, לגזענית. אולם הסיפא, שהערבים מובאים באוטובוסים של השמאל, הייתה הסתה שקרית, אך לא גזענות.

לא ניתן לסווג את הביטויים האלה תחת מטריית הגזענות. החוק הישראלי מגדיר גזענות כ"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי חלקים או ציבור של אוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". החוק חוקק לאחר הבחירות לכנסת ב-1984, שבהן, בדומה לבחירות האחרונות, רבו תופעות שהסיתו לרדיפה, להשפלה ולביזוי של חלקים שונים באוכלוסייה. גם בסעיף הספורט בחוק, הנוגע מאוד  לדברנו, הגזענות מתייחסת רק לאלימות, מילולית ופיזית, על בסיס של צבע, השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני בלבד. כל היתר הם פשעי אלימות ושנאה לשמם.

יש צורך באבחנות מדויקות יותר בדבר גזענות. כל האירועים האלימים ביחסים בין קבוצות יהודיות בארץ, חמורים כשלעצמם, אינם גזענות. אלה הם פשעי שנאה הנובעים מהסתה, מדעות קדומות, מבורות, מסכסוכים אישיים וחברתיים, מחילוקי דעות פוליטיות וממדיניות צינית של הממשלה היוצרת שסעים חברתיים. מקורות ההתנהגויות יכולים להיות דומים למקורות הגזענות, אולם משמעותם החברתית שונה. הגזענות מכוונת, לרוב, כלפי מיעוטים ואנשים פגיעים חסרי זכויות. בישראל מדובר בעיקר כלפי המיעוט הערבי, כלפי העובדים הזרים וכלפי מבקשי המקלט.

בארה"ב השימוש במושג גזענות מתייחס בעיקר לאמריקאים ממוצא אפריקאי או היספני, ולילידים האינדיאנים. בגרמניה, שלא כבעבר, כוונת הגזענות כיום אינה ההיבט הגנטי (כחוקי הגזע הנאציים) אלא תרבותית, ומכוונת בעיקר נגד זרים, בדגש האפריקאים. החוקה בגרמניה אוסרת אפליה על רקע של גזע, אך אין שם חוקים תומכים. פעילים חברתיים שם טוענים שהגזענות נפוצה שם מאוד. הגזענות קיימת גם במדינות דמוקרטיות מפותחות, והיא הוחמרה בגלי הנדידה של אוכלוסיות מארצות שונות.

לכן, הגזענות, השנאה, ההסתה, ההפליה והאלימות הן בעיות חברתיות חמורות, שעל החברה להתמודד איתן. יש לבחון היטב את מקורותיהם, ולחפש מענים מתאימים. הכללת כולם במושג גזענות לא תאפשר ניתוח והתאמת מענים לבעיות. תחילה יש הכרח לאסור הסתה הגורמת לשנאה, שמקורה בעיקר בממשלה ובהתבטאויות של פוליטיקאים. בנוסף לחוק לאיסור גזענות, חיוני לעגן בחוק את איסור ההסתה, הרדיפה, ההשפלה, הביזוי, גילוי האיבה, ההפליה, העוינות והאלימות, הנובעים מפשעי שנאה וממדיניות הממשלה, ולקצוב עונשים מרתיעים.

ביוני 2013 דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שהגיש ח"כ עיסאוי פרג (מרצ) לחייב את משרד החינוך להקדיש שעה שבועית אחת לחינוך נגד גזענות. ח"כ פרג קבע: "לא יעזור לנו הצבא הכי טוב בעולם, אם אנשים פה יאכלו אחד את השני, ישנאו אחד את השני ויפחדו אחד מהשני". יש צדק רב בדבריו, והם חשובים היום יותר מבעבר.

להבראת החברה יש לחדש מידית דרישה לחקיקה לחינוך נגד כל סוגי האלימות והשנאה, כולל ביטויי הגזענות, ולפתח תכניות מניעה מקיפות לכל החברה. אלה הם היסודות שעליהם נבנית חברה דמוקרטית בריאה. זהו גם אחד התנאים לשיפור מעמדה הבינלאומי של המדינה, המבוקרת מאד בגלל היחסים שבין הממשלה לבין המיעוטים בחברה הישראלית.

 *נעמי שפר – עובדת סוציאלית, חברה בהנהלת "עו"סים שלום"
 *גבי שפר – פרופ למדע המדינה