חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח גזענות 2015

חקיקה גזענית ומפלה

פרסום ראשון : 18/07/2015   עדכון אחרון:   18/07/2015


הגזענות המתפרצת בישראל מחלחלת לכל תחומי חיינו באטיות אך בהתמדה ומעכירה את פני החברה בה אנחנו חיים. גזענות זו קיבלה משנה תוקף בכנסות ה-18 וה-19, בין אם בחקיקה וביוזמות חקיקה ובין אם בגיבוי של מופעי גזענות או בהתבטאויות גזעניות משולחות רסן.

האחריות למצב בו אנו נמצאים היום, דהיינו, התרבות הגזענית והשנאה המחלחלת בחברה כרוכה בחלקה הגדול בהתנהגותם של מקבלי ההחלטות ונציגי הציבור וביחס שהם מביעים כלפי מיעוטים בחברה הישראלית. סקירה מהירה של הצעות החוק המובאות בפרק זה מראה כיצד, באמצעות חקיקה, מייצרים נבחרי ציבור אווירה של גזענות  כנגד קבוצות המיעוט. אף אם הצעות אלה יורדות בסופו של דבר מעל סדר היום, הרי שדי בעצם הגשתן כדי להשרות אווירה ציבורית עכורה המעודדת תפיסות והתנהגות גזענית בקרב הציבור הרחב.

 הצעת חוק - ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי (על גרסאותיה פ/19/ 1550 וכן פ/19/ 2505 

ההצעה הונחה בכנסת ה-18. יזמו חברי הכנסת אבי דיכטר וזאב אלקין.

בשנת 2014 חידש ח"כ אלקין את הצעת חוק מדינת הלאום, שאותה הגיש יחד עם ח"כ  דיכטר בכנסת הקודמת. חברי הכנסת יריב לוין ואיילת שקד הניחו  אף הם גרסה מרוככת של ההצעה,‏ בשם הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.

בוועדת השרים לענייני חקיקה הכריז ראש הממשלה על תמיכה בהצעת החוק, בעוד שרת המשפטים ציפי לבני הסירה את הצעת החוק מסדר היום, בשל התנגדותה לה.

בחודש נובמבר 2014 דנה ממשלת ישראל בשתי הצעות החוק ואישרה את המשך תהליך החקיקה, ברוב של 13 שרים מול 6. בניסיון להתגבר על ההתנגדויות לחוק ערך ראש הממשלה הצעת חוק משלו.

הצעת החוק מקבעת למעשה את נחיתותם של אזרחי המדינה הערבים ופוגעת במעמדם כאזרחים. זאת שעה במגילת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, ותקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין ותבטיח חופש, דת, מצפון, לשון חינוך ותרבות.

שאלת הגדרת המדינה היא שאלה חוקתית חשובה ובעלת השלכות יסודיות ביותר עבור מדינת ישראל וכלל אזרחיה, והיא בעלת היבטים מעשיים כמו גם היבטים סמליים מורכבים. מדובר בשאלה שנויה במחלוקת ציבורית קשה בין קבוצות שונות באוכלוסייה, ובראש ובראשונה מחלוקת בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי, על כן יש לנהל בה דיון מעמיק וכולל ולא לקבע אותה בחקיקה חד צדדית.

ראה: ד"ר חיים שטנגר, חדשות מקור ראשון, 5-6-2014

 

הצעת חוק שפת מדינת ישראל, התשע"ד–2014

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ביום - 30.7.14. יוזמי החוק: חברי כנסת, שמעון אוחיון, רוברט אילטוב, חמד עמאר, דוד רותם ויריב לוין

בהתאם להצעה יש לבטל את סעיף 82 לדבר המלך ומועצתו הקובע כי השפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, ותחת זאת יוכרז על השפה העברית כשפה רשמית יחידה. שלטי הכוונה בדרכים בינעירוניות ימשיכו להתפרסם בעברית ובערבית. יוזמי החוק מסבירים כי ברוב המדינות בעולם שפת המדינה היא השפה המדוברת בפי רוב האוכלוסייה, והיא זאת אשר משמשת בחקיקה ובמוסדות השלטון המרכזי והמקומי. לפיכך, במדינת ישראל יש לשפה העברית מעמד של שפת המדינה.

ראה: יהונתן ליס, הארץ, 26.08.2014

 

הצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים ועובדים זרים אחרים מישראל תיקוני חקיקה והוראות שעה, (התשע"ה-2014)

הצעת חוק ממשלתית. אושרה בקריאה שלישית ביום 8.12.2014.

ההצעה אושרה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית כאשר 47 חברי כנסת הצביעו בעד, 23 נגד ושלושה נמנעו. בהתאם להצעה מבקשי מקלט חדשים שייכנסו לישראל לאחר אישור החוק יוחזקו במשמורת בכלא סהרונים לתקופה של שלושה חודשים, אחריה יועברו למתקן הכליאה חולות. תקופת ההחזקה במתקן חולות תוגבל לשנה ושמונה חודשים וחובת ההתייצבות לרישום נוכחות תצומצם לפעם אחת ביום. איסור העבודה למוחזקים נותר על כנו.

ראה: אילן ליאור, הארץ, 08.12.2014


הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון – עקרונות המשפט העברי), התשע"ה–2014

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ביום - 27.10.14 על ידי ח"כ ניסן סלומיאנסקי

הצעת החוק מבקשת למחוק מסעיף 1 לחוק יסודות המשפט את האפשרות לפסוק על דרך ההיקש במקרה של לקונה, בטרם יפנו להכרעת השאלה המשפטית בדרך של פניה לעקרונות המשפט העברי. כלומר, לפנות ישירות להכרעה על פי עקרונות המשפט העברי. כמו כן מוצע כי המונח "עקרונות המשפט העברי" יופיע במפורש בחוק.

הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי תפילה), התשע"ה–2014

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ביום  24.11.14. יוזמיה הם חברי הכנסת רוברט אילטוב, דוד רותםשמעון אוחיון, אלכס מילר .

על פי טענת יוזמי החוק מאות אלפי אזרחים בישראל, באזורי הגליל, הנגב, ירושלים, ומקומות אחדים במרכז הארץ, סובלים באופן שיגרתי ויומיומי מרעש שנגרם כתוצאה מקריאות המואזין במסגדים. רעש זה נוצר כתוצאה משימוש במערכת כריזה, המטרידה את מנוחתם של אזרחים מספר פעמים ביום. ההצעה מבקשת להעניק סמכות לשר הפנים לחתום על צו שיתיר רק במקרים מסוימים את הפעלת מערכת הכריזה ב"בית תפילה".

ראה: מורן אזולאי, YNET, 29.10.14


הצעות חוק מפלות

הצעות חוק אלה אינן מתייחסות באופן מפורש לשלילת זכויותיהם של אוכלוסייה מסוימת כי אם להענקת הטבות לאוכלוסייה מסוימת. יחד עם זאת צדו השני של המטבע מראה כי העדפתה של אוכלוסייה אחת משמעותו פגיעה באוכלוסייה אחרת אשר אינה נמנית עמה. כך נתינת העדפות לחיילים משוחררים בלבד, פוגעת באופן מובהק באוכלוסיות אשר ככלל אינן מתגייסות לצה"ל – ערבים וחרדים.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מדמי ביטוח לחיילים משוחררים), התשע"ד–2014

ההצעה עברה בקריאה טרומית ביום 28.05.14 ברוב של 40 ח"כ לעומת 7 מתנגדים. יוזם החוק הוא חבר הכנסת אלעזר שטרן.

התיקון המוצע נועד לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי חיילים משוחררים בשלושת חודשים הראשונים של שחרורם. הפטור יוענק לחיילים אשר שירתו בשירות סדיר תקופה מינימאלית של שני שלישים מתקופת החובה המוטלת עליהם לפי חוק במסגרת צה"ל או שנתיים במסגרת של שירות לאומי-אזרחי.

הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תיקון
 - הנחה  מארנונה לסטודנטים ששירתו בצבא הגנה לישראל או בשירות לאומי

 

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ביום 24.11.14 על ידי ח"כ שאול מופז

מטרת הצעת החוק היא לסייע לסטודנטים אשר שירתו בשירות צבאי או בשירות לאומי, מאחר שבתקופת תרומתם למדינה לא התאפשר להם להשתכר משכורת נאותה, או להתרכז בלימודיהם למען המצוינות האקדמאית והמחקר בישראל.

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקוןהשתתפות בשכר הלימוד), התשע"ה–2014

ההצעה הונחה על שולחן הכנסת ביום  24.11.14 על ידי ח"כ שאול מופז

הוצע לקבוע כי חייל משוחרר הלומד במוסד להשכלה גבוהה יהיה זכאי לתשלום מלוא שכר הלימוד במוסד כאמור בשנת הלימודים הראשונה, ובלבד שטרם חלפו חמש שנים מיום שחרורו מהשירות הסדיר.

תכנית שר האוצר יאיר לפיד לפטור ממע"מ ברכישת דירה

על פי התוכנית הוצע להעניק פטור מתשלום מע"מ ברכישת דירה עבור מי שרוכש את דירתו הראשונה, או שהחזיק בדירה לפני למעלה מ-20 שנה. הפטור יינתן רק עבור דירות בשווי של 1.6 מליון שקל עבור זוגות בהם לפחות אחד מבני הזוג שירת שירות צבאי או לאומי, או נכים, ובעבור דירות של עד 600 אלף שקל במקרים בהם לא שירתו בני הזוג.

ראה: מירב ארלוזורוב, דה מרקר, 15-5-2014