חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח גזענות 2015

סיכום

פרסום ראשון : 18/07/2015   עדכון אחרון:   18/07/2015


עיון מדוקדק בדו"ח חושף ריבוי תופעות של גזענות, אלימות והסתה בארץ. בדרך כלל מובילים את ההסתה הגזענית  ומעורבים בה פוליטיקאים ומנהיגים חברתיים ודתיים. תופעות אלה של שיסוי והסתה נובעות ברובן מיריבויות פוליטיות ודתיות, מחוסר סובלנות פוליטית, דתית וחברתית ומדעות קדומות. כמו כן, בשכבות רחבות בציבור ובקרב קובעי מדיניות בכירים בולטות עמדות גזעניות נגד קבוצות מוחלשות ביניהן הציבור הערבי, יוצאי אתיופיה, מזרחים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ופליטים. עמדות אלה מולידות פערים, יוצרות ריחוק וניכור ומעודדות דה-לגיטימציה. ההסתה והאמונה בדבר אי הלגיטימיות של קבוצות שלמות באוכלוסייה להתקיים ולהנות מזכויות אזרחיות מלאות מתבססות כאשר הציבור הרחב מתחיל לקחת חלק פעיל בקמפיינים נגדן.

ניכרות באופן מיוחד השפעת המלחמה ומערכת הבחירות על ממצאי הדו"ח בתקופות הרלוונטיות. הנתונים מצביעים על כך שבתקופת מלחמת צוק איתן בחודשים יולי-אוגוסט 2014 התרחשו לפחות 160 אירועים מתועדים מבין 237 בתחומים השונים: חקיקה גזענית, גזענות מטעם נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל, גזענות בין אזרחים, גזענות בבחירות וגילויי גזענות מטעם כוחות הביטחון. מכאן, ש-67.5% מכלל המקרים המתועדים בדו"ח זה המסכם שנה שלמה התרחשו בחודשיים בהם התקיימה המלחמה. ממצא  זה עשוי ללמד על ההשפעה מרחיקת הלכת של אירועי הסתה וגזענות אשר יכולים להגיע למימדים בלתי נסבלים המסכנים את כלל הציבור. לא פחות מכך, חמורה האחיזה שיש למסה של אירועי גזענות בתקופה מסויימת בתודעת הציבור, עד כדי התגבשותה של נורמה רווחת לפיה מותר ואפשר להיות גזען.

הדו"ח שלפנינו מצביע על עלייה גבוהה במספר מקרי הגזענות המתועדים השנה (237 אירועים בסך הכול לעומת 161 באותם פרקים מהדוח הקודם), והממצאים מלמדים על עליה ניכרת באירועי גזענות כנגד הציבור הערבי בארץ, כאשר בדו"ח הקודם בפרקים הרלוונטיים דווח על 113 אירועי גזענות כלפי ערבים ואילו בדו"ח הנוכחי האמיר מספר האירועים ל-192. כדאי לציין שנרשמה עלייה בתחום הגזענות מטעם נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל כנגד ציבור המזרחים בישראל. אם בדו"ח הקודם לא דווח על אף אירוע, הרי שבדו"ח זה נכללים 5 אירועים של הסתה גזענית כנגד הציבור המזרחי, וככל הנראה למערכת הבחירות לכנסת ה-20 הייתה השפעה ניכרת בעלייה זו. גם בבחינת אירועי הגזענות המדווחים כנגד ציבור יוצאי אתיופיה ניתן למצוא עליה גם ביחס של אזרחים אך בעיקר ביחס המשטרתי כלפי אוכלוסייה זו, כך שבדו"ח הקודם לא דווחו אירועים כלל ואילו בדו"ח הנוכחי דווחו 9 אירועים. לעומת זאת, הדוח מצביע על ירידה באירועים כנגד פליטים ומהגרי עבודה, כאשר בפרק גזענות מטעם נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל יש ירידה של מ-8 אירועים ל-4 אירועים ובתחום גזענות בין אזרחים קיימת ירידה גדולה, מ-18 אירועים בדו"ח הקודם ל-5 אירועים בדו"ח הנוכחי.

לא ניתן לסכם את הדו"ח שבידינו מבלי להידרש לשאלה המתבקשת, באיזו מידה משפיעה אווירה גזענית ו/או הכשרת אווירה גזענית על יציאה למלחמה, במיוחד כשאפשר להבחין בעשרות אירועי תג מחיר לאורך הדו"ח והמדווחים בקצב תכוף על ידי דוברות המשטרה. יש להדגיש כי אין מדובר באירועי תג מחיר בשטחים הכבושים, אלא באירועים שהתרחשו בשטח ישראל ביישובים ערבים בגליל, במשולש ובמקומות אחרים. כדאי להשקיע מחשבה בשאלה האם היו אלה עשרות אירועים אשר הקדימו את המלחמה ביולי-אוגוסט והכשירו את הקרקע לקראתה, בעזרת אווירה נפיצה ועתירת עוינות ושנאה בין יהודים לערבים בישראל.

בנימה אופטימית יותר, התבטאויותיו החוזרות של נשיא המדינה ראובן ריבלין נגד הגזענות מהוות משב רוח מרענן של תקווה ומרמזות למענה אפשרי למיגור הגזענות בצורתה הבוטה והשלכותיה ההרסניות על החברה בישראל. חתירה למיגור הגזענות הנה ככל הנראה הדרך היחידה שעשויה להאיץ את ההליכה בכיוון יחסים של שלום באזורנו.