חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - מאמרים

הערבים מתחזקים, הימין עולה להתקפה

רון גרליץ*

פרסום ראשון : 05/08/2015   עדכון אחרון:   08/05/2015


עם בחירתו לוועדה למינוי שופטים הכריז ח"כ אילטוב כי "מי שלא ישיר את התקווה לא ימונה לשופט במדינת ישראל". ח"כ אחר באותה המפלגה, שרון גל, מנסה לקדם הצעת חוק שתרחיב את עילות הפסילה של מפלגות כדי למנוע מחלק מחברי הכנסת הערבים לרוץ לכנסת. ואילו שרת התרבות מתנה מימון לתיאטרון ערבי בעמדה פוליטית.

מדובר במהלכים שמטרתם במקרה הטוב להתנות את זכויותיהם של האזרחים הערבים ביישור קו שלהם עם הנרטיב הלאומי הציוני, ובמקרה הנפוץ לפגוע בהן פגיעה בלתי מותנית. זה המשך המגמה שראינו בשנים האחרונות, שכללה גל חקיקה נגד הערבים, הסתה נגדם בכנסת ובממשלה, התגברות הגזענות ברחוב ובמקומות העבודה ועוד ועוד.

לכאורה מדובר ברצף של מהלכים שבסך הכול מעידים על ההתחזקות ההדרגתית והעקבית של הימין הקיצוני האנטי-ערבי. אבל ניתוח שגוי כזה מעכב ומחליש את הכוחות הדמוקרטיים בישראל שמנסים להתמודד עם מגמה מסוכנת זו.

הניסיונות הרבים לפגוע בזכויות האזרחים הערבים – בכנסת, בממשלה, בתקשורת וברחוב – הם להערכתי תגובת נגד להתחזקותה של החברה הערבית בישראל. באופן מרתק ובניגוד למה שמקובל לחשוב – למרות האפליה, הרדיפה הפוליטית, הגזענות וההדרה, הנוכחות של האזרחים הערבים במרחב החברתי, הכלכלי והפוליטי בישראל ותחילת השתלבותם במוקדי קבלת ההחלטות מעולם לא היתה גדולה כל כך. אין מדובר בהשתלבות כנועה, אלא כזו שכוללת תביעה אסרטיבית של זכויותיהם, גם כיחידים וגם כקבוצה לאומית.

השילוב הזה גורם לתגובת נגד חזקה. העלאת אחוז החסימה היתה אמורה להיות ההצלחה הראשונה של הניסיון לפגוע בזכויות הפוליטיות של האזרחים הערבים. אך הרשימה המשותפת בישרה דווקא על התחזקות הייצוג הפוליטי שלהם. תגובת הנגד הגיעה מיד: החל בהסתה בלתי פוסקת של ליברמן, עבור בראש הממשלה שהסית במהלך מערכת הבחירות, וכלה בניסיון של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את המועמדות של ח"כ זועבי.

השיא היה ביום הבחירות, שבו ניכרה מצד אחד ההתחזקות של הערבים ומצד שני תגובת הנגד הקשה של הימין. מצד אחד המפלגות הערביות וחד"ש רצות ביחד לקראת כוח פוליטי חסר תקדים, ויו"ר ועדת הבחירות, לראשונה מאז קום המדינה, הוא השופט הערבי סלים גובראן; מצד שני, ראש הממשלה מסית נגד האזרחים הערבים ומצליח לגרום לתגובת נגד של הבוחרים אשר יצא לקלפיות כדי למנוע את ההתחזקות של הערבים. מי שאסר על כלי התקשורת לשדר את דברי ההסתה של ראש הממשלה באותו יום היה דווקא היו"ר של ועדת הבחירות – אותו שופט ערבי שנציגי הימין הקיצוני בקואליציה דרשו את הדחתו ב 2012 כאשר התברר שלא שר את ההמנון באחד הטקסים.

תגובת הנגד של הבוחרים היהודים להתחזקות של הערבים היתה ככל הנראה אחת הסיבות לניצחון הימין בבחירות.

 

אבל כמו שהימין לא הצליח לעצור את תהליכי ההתחזקות הכלכלית של הערבים, הוא גם לא מצליח בצד הפוליטי. בכנסת הנוכחית יש להם ייצוג חסר תקדים, רשימה גדולה שבראשה מנהיג אמיץ ופורץ דרך, וראשות ועדה. מעט חברי כנסת ערבים המפוזרים בין כמה מפלגות מסוכסכות לא היו עניין מטריד. אילו ח"כ תומא-סלימאן היתה מנהלת ארגון חברתי, לסגן שר הפנים לא היה אכפת. אבל היא גם חברת כנסת, גם פלסטינית בזהותה , גם יו"ר ועדה, גם לא ציונית, וגם מעזה לתקוף אותו חזיתית. או אז יצא סגן שר הפנים משלוותו והציע לה להחזיר את תעודת הזהות.

כך גם  ההתקפה נגד מוסדות התרבות הערבית, שמעזים להציג נרטיב חלופי. גם מקבלים כסף מהמדינה וגם לא מיישרים קו? בואו נוריד להם את הראש. הימין הקיצוני ומשתפי הפעולה שלו בממשלה מבקשים לגרום לערבים במוסדות התרבות, במערכת המשפט, בשירות הציבורי ובכנסת לשיר את ההמנון, לוותר על הדרישות הלאומיות שלהם ולחזור להיות חלשים וכנועים.

ישראל שייכת לרשימה לא קצרה של מקרים היסטוריים שבהם עלייה בגילויי גזענות נגד מיעוטים אירעה דווקא על רקע התחזקותם והיחלשות האפליה נגדם. במקומות רבים, גורמים שתמכו בחיים משותפים ובשוויון ולא הכירו בכך הפכו מגוש פוליטי מרכזי לאוסף של אזרחים מיואשים.

כך גם בישראל. התגברות ההתקפות מלמדת שהימין הקיצוני לא הצליח לעצור את תהליכי ההתחזקות וההשתלבות של האזרחים הערבים. זו לא סיבה לשאננות, כי ככל שמתרבים מוקדי השוויון והשיתוף, תגובת הנגד מתעצמת ונעשית מסוכנת ונפיצה יותר. אבל גם אין סיבה להתייאש. ניצחון של כוחות ההסתה ופגיעה אנושה בייצוג הפוליטי של האזרחים הערבים יכול להביא את הסכסוך האזרחי הפנימי להסלמה קשה. אסור לתת לזה לקרות.

*הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, העמותה לקידום שוויון אזרחי