חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - מאמרים

שתיקת רשויות אכיפת החוק אל מול הסתה גזענית מצד רבנים וארגונים קיצוניים

אורלי ארז לחובסקי, עו"ד*

פרסום ראשון : 30/12/2015   עדכון אחרון:   30/12/2015


·         מזה שנים מתקיימת הסתה פרועה כנגד הציבור הערבי בישראל, הסתה שהתגברה בשנה האחרונה הן מבחינת חומרת ההתבטאויות והן מבחינת עוצמתם והיקפם של גילויי ההסתה. המרכז הרפורמי לדת ומדינה, והמטה למאבק בגזענות מתריעים מזה זמן רב שתופעות ההסתה לגזענות ולאלימות יובילו לפגיעה בחיי אדם. הרצח של מוחמד אבו חדיר והרצח של משפחת דוואבשה לא הביאו לשידוד המערכות המתבקש במערכת אכיפת החוק. אנו מאמינות שקיים קשר ישיר בין ההסתה הגזענית של רבנים וארגונים העושה שימוש בהלכה היהודית לבין מקרי הרצח על רקע לאומני וגילויי גזענות ואלימות נוספים כלפי הציבור בערבי.

 

·         הסתה זו מובלת על ידי על ידי שני גורמים מרכזיים:

-          רבנים אורתודוכסים בעמדות השפעה:

-                 הרבנים יוסי אליצור ויצחק שפירא - מחברי הספר "תורת המלך", שקבע כי חייו של יהודי יקרים יותר מחייו של גוי ומתיר להרוג גויים חפים מפשע, כולל ילדים ותינוקות; הרב אליצור גם פרסם בשנת 2009 את המאמר "ערבות הדדית", אשר כולל הוראות מפורטות לביצוע פעולות תגי מחיר כנגד כוחות הביטחון והאוכלוסייה הפלשתינית. אך לפני שבועיים פרסם הרב אליצור מאמר המייחל כי מציתי דומא לא יתפסו ורואה במעשיהם מצווה.

-                 הרב יצחק גינזבורג – נשיא ישיבת עוד יוסף חי ביצהר, ישיבה המהווה מוקד להסתה גזענית בוטה וחמורה זה שנים. רבים מפעילי הימין הקיצוני, אנשי תג מחיר ומשתתפים ב"חתונת השנאה" היו תלמידיו בעבר.

-                 הרב שמואל אליהו - רבה הראשי של העיר צפת, הרב דוד דרוקמן – רב העיר קרית מוצקין והרב דב ליאור – עד לאחרונה רבה של קריית ארבע - רבנים המקבלים את משכורתם מהקופה הציבורית, שפרסמו פסקי הלכה הקוראים שלא להשכיר או למכור דירות לערבים; שלא להעסיק ערבים ולא לקנות מעסקים שמעסיקים ערבים; כמו כן פרסמו קריאות לפיהן כל הערבים אזרחי ישראל הינם בגדר אויב. רבנים אלה מטיפים לשנאה, ביזוי והרחקה בשם היהדות.

-          ארגוני ימין קיצוניים דוגמת ארגון להב"ה, שבמסווה של מלחמה בהתבוללות מטיף לשנאת ערבים תוך כדי נקיטת פעולות אלימות כנגד ערבים וזוגות מעורבים; ואתר האינטרנט "הקול היהודי" המפרסם מאמרים מסיתים כמעט מדי יום.

 

·         החוק הפלילי במדינת ישראל כולל איסור על הסתה לגזענות והסתה לאלימות. פתיחה בחקירה והגשת כתב אישום בגין עבירות אלה כפופה לאישור של היועץ המשפטי לממשלה. אלא שהיועץ נוקט במדיניות מצמצמת ביותר בפתיחה בחקירה ובהעמדה לדין בעבירות אלה, בפרט כאשר מדובר באמירות גזעניות המתיימרות להתבסס על ההלכה או נעשות על ידי רבנים. גם כאשר הוגשו כתבי אישום, דובר באנשים פרטיים או בפעילים זוטרים ולא במנהיגים ומעצבי דעת הקהל, כמו רבנים, שהם בעלי השפעה אדירה על תלמידיהם.

 

·         למרות עשרות תלונות על התבטאויות גזעניות קשות וחמורות, בעשרים השנים האחרונות הוגשו כתבי אישום נגד שלושה רבנים בלבד בגין עבירת ההסתה לגזענות. מתוכם, בשני מקרים כתב האישום (במקרה של הרב שמואל אליהו והרב גינזבורג) נמחק או נמשך בחזרה בתמורה ל"התנצלות" והתחייבות להימנע בעתיד מהתבטאויות גזעניות, התחייבות שהופרה עד מהרה על ידי שני הרבנים. במקרה אחד בלבד ההליך נוהל עד תומו והרבנים הורשעו (הרבנים יצחק ודוד בצרי, בגין דרשה שנשאו נגד ערבים בכנס כנגד בית ספר הדו לשוני בירושלים ב-2006). משמעות הדבר היא כי לרבנים יש חסינות דה פקטו מפני העמדה לדין בגין עבירות של הסתה לגזענות ואלימות, זאת בניגוד לגישה תקיפה הננקטת כלפי אנשי דת מוסלמים שהועמדו בגין הסתה. בהיעדר תגובה המרסנת התבטאויות גזעניות אלה ומסמנת אותן כלא לגיטימיות או בלתי חוקיות, גילויי ההסתה אך הולכים ומתרבים ולראיה "חתונת השנאה" אשר הארץ נרעשת בגינה כעת.

 

·        המרכז הרפורמי לדת ומדינה עוקב מזה כעשור אחר התבטאויותיהם של רבנים מסיתים ובהקשר זה שלח קרוב למאה פניות בדרישה להעמדה לדין פלילי ומשמעתי כנגד רבנים מסיתים. בין היתר, הגיש המרכז עתירות בעניין הספר תורת המלך[1] המאמר "ערבות הדדית", וכן עתירות בעניינו של הרב אליהו ובעניינו של ארגון להב"ה.

 

·        אופן הטיפול של מערכת אכיפת החוק מתאפיין בסחבת קשה בכל הנוגע לרבנים מסיתים. כך, למשל, ההחלטה אם להעמיד לדין את הרב אליצור על פרסום המאמר "ערבות הדדית" מתעכבת מזה למעלה מארבע שנים. גם החקירה בנוגע לפעולות האלימות והמסיתות של ארגון להב"ה מתנהלת כבר למעלה משלוש שנים, ללא הכרעה.[2] בכל הנוגע לאמירות מסיתות, יש חשיבות עצומה לטיפול מהיר של רשויות אכיפת החוק, לפני שהאמירות יהפכו למעשים אלימים.

 

·         רבני ערים, אשר נמנים גם הם כאמור על המסיתים, הינם עובדי ציבור, ולכן ניתן היה להעמיד אותם לדין משמעתי בגין התבטאויות מסיתות, אולם המנגנון הקיים כיום של דין משמעתי אינו אפקטיבי, שכן הוא קובע שרב יישפט על ידי עמיתיו הרבנים, בנוסף, בפועל שרת המשפטים, האחראית על פי חוק לפנות בבקשה להעמיד לדין משמעתי – אינה עושה זאת. בראשית 2014 הפיץ משרד המשפטים תזכיר חוק, שביקש לייצר מנגנון יעיל של העמדה לדין של רבנים (חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), תשע"ד-2014) אולם עם חילופי השרות במשרד המשפטים, הוקפא קידומו של תזכיר חוק זה.

 

המלצות:

·        הדין הפלילי כולל כלים המאפשרים טיפול יעיל בתופעת ההסתה, אלא שכלים אלה אינם מופעלים כמעט. כדי למנוע מקרי רצח ואלימות נוספים על רקע גזעני, מתחייב שידוד מערכות של מערכת אכיפת החוק, על שלוחותיה השונות, תוך הקצאת משאבים ראויה וקביעת סדרי עדיפות ברורים לטיפול בתופעה, באופן שיבהיר שהסתה לגזענות אינה במסגרת חופש הביטוי הלגיטימי בישראל.

·        יש לקדם כלים נוספים למאבק בהסתה – דין משמעתי יעיל וכן אפשרות להגשת תביעות אזרחיות כנגד מסיתים.

·        במקביל, על משרד החינוך להכניס לאלתר לתכנית הלימודים תכנית נגד גזענות ולקידום חיים משותפים.


[1] העתירה בבג"ץ 2684/12 נדחתה בפסק דין של בית המשפט מיום 9/12/15.

[2] בעניין ארגון להב"ה קדמו להגשת העתירה לא רק שורה ארוכה של פניות ליועמ"ש ולפרקליטות אלא אף פניות למבקר המדינה ולנציבות הביקורת על הפרקליטות.