חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - חדשות

סקר חדש לקראת היום הבין-לאומי למאבק בגזענות:רוב הישראלים טוענים: ישראל גזענית יותר

 רוב הישראלים טוענים: ישראל גזענית יותר. 1 מכל 4 ישראלים חווה התנהגות גזענית כלפיו במהלך השנה האחרונה. 72% סוברים כי הרשתות החברתיות מקצינות את השיח. 73% מהישראלים חושבים שאפיק הפעולה החשוב ביותר למאבק בגזענות הוא החינוך.

פרסום ראשון : 22/03/2016   עדכון אחרון:   22/03/2016


סקר שערך המטה למאבק בגזענות, באמצעות מכון רפי סמית לרגל היום הבין-לאומי למאבק בגזענות שיתקיים ב-21.3 חושף נתונים מדאיגים על הגזענות בחברה הישראלית. ממצאי הסקר יוצגו בישיבת השדולה למאבק בגזענות בכנסת שתקיים דיון מיוחד.

הסקר בוצע ב–7 במרץ 2016 בקרב 500 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (גילאי 18 ומעלה, מגזר יהודי וערבי).  הסקר במגזר היהודי בוצע בפאנל אינטרנטי (400 איש/ה), הסקר במגזר הערבי בוצע בריאיון טלפוני (100 איש/ה).

ישראל הפכה גזענית יותר בהשוואה למצב לפני שנתיים; רוב הגזענות כלפי ערבים:

52% מהישראלים טוענים כי ישראל הפכה לגזענית יותר בהשוואה למצב לפני כשנתיים ואילו רק 11% חושבים שישראל הפכה לגזענית פחות. 37% סוברים כי לא חל שינוי במצב. בחברה הערבית כ-67% טענו כי הם חשים שישראל הפכה למדינה גזענית יותר. בקרב היהודים, 49% חשים שישראל הפכה לגזענית יותר.  

על פי ממצאי הסקר הציבור הישראלי טוען כי רובה של הגזענות מופנית כלפי ערבים, מבקשי מקלט ויוצאי אתיופי. כ-79% מהישראלים מאמינים כי ישנה גזענות כלפי ערבים וכ-77% טענו כי ישנה גזענות כלפי מבקשי מקלט ו-75% טענו כי ישנה גזענות בחברה הישראלית כלפי יוצאי אתיופיה. לאחר מכן והרחק מאחור שובצו מזרחים, עולים מבריה"מ ואשכנזים עם 41%, 39% ו-20% בהתאמה.

1 מכל 4 ישראלים טוען כי הוא חווה בשנה האחרונה התבטאות או התנהגות גזענית כלפיו:

25% מהישראלים ציינו כי חוו באופן אישי התבטאות  או התנהגות גזענית בשנה האחרונה. פילוח התשובות לשאלה זו לא העלה הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים. עם זאת, אחוז הנשאלים שציינו כי חוו באופן אישי מקרה גזעני כלשהו,  גבוה יחסית בקרב הצעירים גילאי 18-28 ובקרב העולים מחבר העמים. 

לא חקיקה ולא אכיפה אלא חינוך:

כ-73% טענו שאפיק הפעולה החשוב ביותר למאבק בגזענות בחברה הישראלית הוא חינוך וכ-11% ציינו שדוגמא אישית של פוליטיקאים ומנהיגים היא הדרך הטובה ביותר. רק כ- 6% חושבים שהדרך הנכונה היא אכיפה ו-6% אחרים מדברים על חקיקה באמצעי החשוב ביותר.

הרשתות החברתיות מקצינות את השיח באופן חד משמעי:

רוב הציבור (72%) מרגיש שהרשתות החברתיות גורמות להקצנת השיח הגזעני בישראל כאשר רק 24% מהמשיבים טענו כי הרשתות החברתיות משקפות את השיח בחברה.

עו"ד נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות: "הנתונים אולי מדאיגים, אך יש בהם גם מימד חשוב של אופטימיות – הציבור הישראלי מודע יותר לגזענות, יודע לזהות אותה ומעוניין למגר אותה. הכרה במחלה היא שלב קריטי בטיפול וגזענות היא מחלה קשה ומסוכנת שהתפשטותה עשויה להוביל להרס של החברה".

"זה הזמן של נבחרי הציבור, של המנהיגים ושל משרדי הממשלה לקחת ברצינות את הנתונים האלה ולהתחיל לפעול כנגד הגזענות בחברה בישראל. בחברה שבה אחוזים כל כך גדולים בציבור מודעים לגזענות, בחברה שבה רוב הציבור טוען שהחברה הפכה גזענית יותר יש מקום לטיפול שורש עמוק ועליו להתחיל מלמעלה".