חדשות ופעילויות


 
 

המטה למאבק בגזענות מזמין אתכם/ן ארגונים ואנשים פרטיים להצטרף לפעילות

 

 

דף ראשי - דוח הגזענות- דוח הגזענות 2011

גזענות ואפליה בין קבוצות אתניות יהודיות שונות בישראל

פרסום ראשון : 22/03/2011   עדכון אחרון:   23/03/2011


במטה למאבק בגזענות שותפים יהודים וערבים, המאמינים ומכירים בכוחה של השותפות. הגזענות אינה עוצרת בצבע או במוצא מסוים. מרגע שנוצר מדרג, הוא הופך במהרה למתלול. הגזענות היא אחד מכלי ההפרדה היעילים ביותר בחברה, בעיקר בכזאת שאינה דוגלת בערכי הדמוקרטיה. הגזענות מאפשרת לאוחזים בה לחוש עליונות על האחרים, ולמלבים אותה היא מספקת פטור מאחריות כלפי הפרט ורווחתו.

בפרק זה אנו מרכזים את האירועים שנרשמו בשנה האחרונה לגילויי גזענות בין קבוצות אתניות יהודיות שונות.
בעקבות פרסום הכתבה על צבי עדני שסיפר כי נותר מחוץ למועדון הבית בהרצליה, בגלל צבע עורו, החליטה ראש עיריית הרצליה להתערב בפרשהגל תגובות התקבל השבוע במערכת בעקבות פרסום תלונותיהם של צבי עדני וליטל לוי מכפר סבאשהתלוננו על יחס מפלה וסלקטיבי במועדון הבית, בהרצליה. צבי עדני סיפר כי המארחים במועדון סרבו להכניסהו למועדון, פעם אחר פעם, בשל מראהו המזרחי.
אירית מרק, local הרצליה,  25.03.2010
 
רק 421 מתוך כ-70 אלף הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות הם יוצאי אתיופיה. "יש מוסדות שלא משקיעים בהסרת חסמים" שלושה עשורים כבר חלפו מאז החלה העלייה של יהודי אתיופיה לישראל, ושוב מתברר כי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ובמיוחד האוניברסיטאות, הם עדיין מגדל שן מבוצר עבור בני העדה. דוח של מינהל הסטודנטים במשרד הקליטה שהגיע לידי "מעריב" מגלה כי רק 20 אחוזים מהסטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים לתואר ראשון רוכשים השכלה אקדמית באוניברסיטאות. מדובר ב-421 סטודנטים בלבד הרשומים בכל שבע האוניברסיטאות גם יחד, מתוך כ-70 אלף סטודנטים.
אפרת זמר, nrg, 26.3.2010
 
התובעים – בייצוגם של עורכי דין מטעם עמותת "טבקה – משפט וצדק ליוצאי אתיופיה" - טענו כי נגרם להם נזק, משום שהילדים הפסידו למעלה מחצי שנה של לימודי גן, ועד היום – כאשר הם ביסודי – הם מפגרים בחומר ולא מממשים את יכולותיהם; כמו כן התערער בטחונם של הילדים משום שההוצאה מהגנים בוצעה בדרך משפילה וללא הסבר מספק, ומשום שנשארו בבית כשכל הילדים האחרים הלכו לגן.
נירית שפאץ, YouPost, 26.3.2010
 
צריך לראות את זה כדי להאמין. ים של קברים עם שמות אשכנזים ומעבר לשביל חלקה עם שמות משפחה ספרדים. אפילו גורמים דתיים בכירים בעיר מכנים את ההפרדה העדתית בבית הקברות כשערורייה. אבל כשהכסף מדבר, זה המצב.
אדי גל, mynet, 2.4.2010


 

בגן ילדים בבאר שבע מתקיימת הפרדה בין ילדים לבנים לשחורים – ילדים ממוצא אתיופי. הילדים נכנסים מאותה כניסה אבל לכיתות נפרדות עם גננת אחרת, והכול - בגן שמפוקח על ידי המדינה. משרד החינוך: נבדוק התלונה, מוקיעים כל גילויי גזענות.
ברהנו טגניה, חדשות 2, 28.4.2010
 
ניר חסון, הארץ, 29.4.2010
 
מנהלת בית ספר בית יעקב השפילה ילדה בת 6 ממוצא ספרדי, ואמרה להוריה: "אבודד את הילדה מכל חברותיה, ואהפוך אותה להיות מוצג מוזיאוני" • משרד החינוך החליט: המנהלת מושעית לשנה .
יעקב מן, בחדרי חרדים, 3.5.2010 
 
כ-200 מפגינים מחו על אפלייה על רקע גזעי בגן "אוצר החיים" בבירת הנגב. לטענתם, בגן קיימו לימודים בכיתות נפרדות והיתה אפליה גם בתנאים. "כל ילדי המעון אוכלים בסכו"ם אחד משותף", סיפרה אם לאחד הפעוטות .
יהלי מורן זליקוביץ, ynet, 4.5.2010
 
שוב פעולה מכוונת נגד בני העדה האתיופית בבאר שבע: אלמונים ריססו כתובות נאצה על קברה של קשישה אתיופית במתחם בית העלמין בעיר. על הקבר נכתב: "מוות לכושים" וצלבי קרס רוססו בספריי שחור.
ברהנו טגניה, כתב חדשות 2, 9.5.2010
 
השפלה גזענית ביום הזיכרון: מאבטח ממוצא אתיופי הגיש בשבוע החולף לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד אזרח שכינה אותו בשם גנאי. האירוע: "שרים בכיכר" בתל אביב. התקרית: מאבטח ממוצא אתיופי לא מאפשר למבקר להיכנס עם כלבו, וסופג עלבון: "זה כמו שאומר לך אין כניסה לכושים". נעלבתי מאוד, אני לא שווה פחות מאף אדם אחר, הוא אומר ותובע לפצותו .
אווה משען, אבישג בדש־זברו, mynet, 10.5.2010
גילויי אפליה כלפי יוצאי אתיופיה רווחים בחברה הישראלית, אבל מעטים יודעים על האפליה החמורה שנוקטת המדינה כלפי נשים יוצאות אתיופיה, תחת מעטה של סודיות. אחת לשלושה חודשים מקבלות אלפי נשים זריקה של חומר למניעת היריון במטרה לצמצם את הילודה בקרב העולים. החומר, דפו-פרוורה, הוא תכשיר שנוי במחלוקת המתבסס על הורמון הפרוגסטרון. בעולם הוא ניתן בעיקר לנשים במדינות אפריקה ולנשים עם מוגבלות שכלית, במחשבה שאינן מסוגלות ליטול אחריות בעצמן למניעת היריון.
רותי סיני, nrg, 12.5.2010
 
רוב הישאלים טוענים כי לא היו קורבן לאפליה עדתית, אולם במגזר החרדי 83% נתקלו בתופעה - דרכם או אנשים שהם מכירים. וגם: כמחצית מהישראלים נותנים למדינה ציון נכשל בתחום "קבלת השונה". סקר ynet-יסודות.
ynet, 18.5.2010
 
את הדברים הללו אמר אתמול נשיא מועצת חכמי התורה, הרב עובדיה יוסף, במהלך שיעור מוצ"ש. וגם: האם ראוי לחנך שם את הבנות?.
אברהם לוי, כיכר השבת, 6.6.2010
 
אלמונים ריססו הלילה צלבי קרס וכתובות אנטישמיות על קירות בית כנסת חב"ד בראשון-לציון. מתפללים שהשכימו קום והגיעו הבוקר למבנה גילו את הצלבים והגישו תלונה במשטרה.
 יהושע הכהן, בחדרי חרדים, 20.6.2010 .   
 
לאחרונה עסקנו בגזענות החשוכה בחברה החרדית. אבל מישהו עצר לבדוק האם בחברה החילונית אין גילויי גזענות? תיעוד מצמרר מראה איך סלקטור לא מכניס בוגר סיירת מטכ"ל למועדון רק משום שהוא אתיופי, וכאשר חברו מנסה לעזור לו, הוא חוטף אגרוף לפניו מהמאבטח. ארבע שנים מורחים בכנסת את ההצבעה על איסור אפליה בכניסה למועדונים של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ושלמה מולה. שוורץ ווודגה הגיעו לדיון בוועדת הפנים של הכנסת שהייתה אמורה לדון בהצעת החוק. שם, הם נתקלו בשני מתנגדים לחוק. הלוביסט של איגוד הברים והמועדונים, והשני הוא חבר הכנסת אלכס מילר מסיעת ישראל ביתנו. שגם את הטיעון המגוחך שלו כי הסלקציה תפגע בביטחונם של המבלים, לא התקבלה על ידי השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, שותפו למפלגה.
עמנואל רוזן, חדשות 2, 25.6.2010     
 
שוטרי נתניה הזעיקו תגבור לאור התכנסות ספונטנית סוערת בעקבות מעצר צעיר. "ראינו את אח שלי עם אזיקים ושוטר מכה אותו. כל החדר היה מלא דם. נמאס לנו מהיחס לאתיופים - לא נשתוק". המשטרה: הם תקפו שוטרים. שיפנו למח"ש
שבת סוערת בתחנת משטת נתניה. עשרות רבות מבני קהילת יוצאי אתיופיה הפגינו הבוקר מול התחנה, במחאה על כך ששכן שלהם הוכה על-ידי שוטרים ונפצע. "מול העיניים שלי הם היכו אותו. ראיתי אותו אזוק פצוע ומדמם", סיפרה אחותו.
הרקע למהומה נעוץ באירוע שהתרחש לפנות בוקר. צעיר בן 20, חייל בחופשה, ישב עם חבריו בעיר. "הייתה קטטה באזור שאחי היה בו והמעורבים ברחו", סיפר תושב השכונה הנתנייתית הסמוכה לתחנה."השוטרים באו לאחי והוא הסכים להעיד על מה שראה בקטטה. ביקשו ממנו לבוא לתחנה והוא לא הסכים, אלא אמר שהוא מוכן להגיד במקום מה ראה - ואז התחיל עימות".
רענן בן-צור, ynet, 26.6.2010  


 

השמאי הממשלתי הראשי בדק מחירי נכסים ב-76 יישובים ומצא: הקונה הישראלי מוכן לשלם הרבה יותר על שכנים "איכותיים". מחירי הדירות והנחלות מושפעים מרמת ההכנסה וההשכלה של התושבים יותר מאשר מאיכות הבתים עצמם
תני גולדשטיין, ynet, 11.7.2010
 
... לטענתה, כאשר נוכח הנהג שעלתה, החל לגדף אותה בקול רם בפני כל הנוסעים וקרא לעברה: "את לא מבינה שאני לא מעלה אתיופים שחורים. מה, באתיופיה היה לכם אוטובוס? לא היה לכם אוטובוס, נכון? אז למה שלא תלכי ברגל? באתיופיה אפילו לא היו לכם נעליים, הלכתם יחפים, פה לפחות יש לכם נעליים, אז למה שלא תלכו ברגל?".
בהמשך נטען כי לאחר שוורקה שילמה על הנסיעה, ובעודה נתונה בסערת רגשות קשה, היא השיבה לנהג: "ככה תתנהג לאמא שלך, לא אליי". בתגובה תפס הנהג בחצאיתה של התובעת ומשך אותה בחוזקה, תוך שהוא מונע ממנה להתקדם לתוך האוטובוס, ואומר: "אמא שלי?! אמא שלי לא תיכנס לפה של שחורה, בואי הנה, בואי הנה". לשמע הדברים ולשמע קללות נוספות שהטיח לעברה הנהג, פרצה וורקה בבכי.
אלה לוי-וינריב, גלובס, 12.7.2010
 
"די, נמאס לנו, 8,000 מאחינו גוועים ברעב ונמצאים בסכנת חיים תמידית, לא נוכל עוד לחכות והגיע הזמן לצאת למאבק", כך אומר מנכ"ל הפורום לארגונים יוצאי אתיופיה, ד"ר אברהם נגוסה בעקבות דיון שנערך אתמול (ראשון) בוועדת שרים לחקיקה ואשר עסק במעמד בני הפלשמורה והבאתם ארצה.תחושות הבטן הקשות הקיימות בקרב העדה האתיופית באות לידי ביטוי, לדבריהם, גם בסקר אשר נערך בקרב מתפקדי הליכוד עבור הוועד הציבורי להעלאת שארית יהודי אתיופיה. מהסקר עולה כי 53% מהמתפקדים סבורים כי העיכובים הרבים העולים בהעלאת שארית עולי אתיופיה מושפעים משיקולים של גזענות. "אם קהילה דומה הייתה באמריקה, רוסיה או באירופה היו מעלים אותם מזמן ומקבלים אותם על שטיח אדום. אנחנו מרגישים שיש העדפה של אוכלוסיה אחת על פני אוכלוסיה אחרת", אומר ד"ר נגוסה.
גיל סימה, וואלה, 12.7.2010 
 
חבר הכנסת מסיעת קדימה מחה נמרצות על הצגתן המבישה של הצעירות ממוצא אתיופי ב"מונית הכסף": "זה פשוט מקומם, קשת עשו דבר שלא יעשה, זו בושה וחרפה, אני מקווה שיתנצלו פומבית". גורמים בקהילה האתיופית: "שיתבעו וינקו את שמן"כפי שפורסם הבוקר, הבנות שלקחו חלק בתוכנית, הוצגו בה כאילו הן מנסות להסתיר את עיסוקן. גם הפרומואים הרבים לתוכנית הציגו את הבנות כמי שיש להן מה להסתיר. לאחר שידור הקטע, לא מעט צופים עלולים היו לחשוב כי מדובר בנערות ליווי - דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בדיונים בטוקבקים לפרק עצמו באתר התוכנית.
בנוסף לכך, הקטע שעלה לאתר התוכנית נמשך גם לפורטל החברה הסלולרית אורנג, ממערכת קשת, ושם קיבל את הכיתוב "מונית הכסף פרק 5: נערות הליווי". ראוי לציין כי לחברה הסלולרית עצמה אין נגיעה בתוכן או בכותרת שניתנה לקטע שנמשך.
ערן בר-און, ynet, 11.8.2010 
 
ההגדרה הרשמית היא "רחובות סגורים למענק" עבור עולים מאתיופיהההגדרה הרשמית היא "רחובות סגורים למענק" עבור עולים מאתיופיה. העולים זכאים לסיוע שנע בין 200 ל-460 אלף שקל, לפי קריטריונים שונים. ממסמכים של האגף הבכיר לדיור במשרד הקליטה שהגיעו לידי מוסף "הארץ", עולה שביישובים שנמצאים באשכול 4 ומטה (מתוך עשרה) בדירוג הסוציו-אקונומי, ושיותר מתשעה אחוזים מהאוכלוסייה בהם הם בני העדה האתיופית - לא יינתן מענק. גם ביישובים מאשכול 5 לא יינתן מענק, אם יותר משלושה אחוזים מהאוכלוסייה הם אתיופים. מענק לא ניתן גם ביישובים המוגדרים כ"אזורי עדיפות לאומית". אחד הסייגים למדיניות הוא שירושלים, שנמצאת באשכול 4, לא תילקח בחשבון, משום שהעולים מאתיופיה "כמהים לעלות אליה". עם זאת, כאמור, גם בירושלים יש "רחובות סגורים למענק".
שוקי שדה, הארץ, 21.8.2010 
 
בבית הספר הממלכתי-דתי "רשב"י" בבאר יעקב יש כ-200 תלמידים ממוצא אתיופי ורק ארבעה שאינם אתיופים. האם זה מקרה?
זו אינה הפעם הראשונה שבני העדה האתיופית מופלים לרעה. בחודש אוגוסט לפני שנתיים, שלושה מורים מפתח תקווה סירבו לקבל תלמידים אתיופים לבית ספרם. הפעם המקרה הוא הפוך - האתיופים מהווים את הרוב המוחלט בבית הספר, אך ההורים מעדיפים כיתות מגוונות בהן לומדים תלמידים שונים וממוצא אחר.ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי הרשות אינה מונעת מההורים לרשום את התלמידים לבתי הספר האחרים ביישוב והבחירה היא של ההורים.
אסף אוזן, nana10, 23.8.2010 
 
הטלפונים במוקד למניעת אפליה במערכת החינוך לא מפסיקים לצלצל - ולחשוף את עומק הפערים בחברה
ההצלחה המסתמנת של המוקד היא עדות לחולשת משרד החינוך בטיפול במקרי אפליה. אחרי הכל מדובר בארגונים ציבוריים, המבצעים תפקיד הנמצא באחריות משרד החינוך. "לצערי, משרד החינוך לא נותן מענה לבעיות רבות של אפליה", אומרת יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אתי בנימין. "הביורוקרטיה, הסחבת והטיפול החלקי של המשרד בבעיות אלה הביאו להקמת המוקד". לדברי יעל כפרי מהתוכנית "המשפט בשירות הקהילה", "יש בישראל חקיקה ברורה למניעת אפליה במערכת החינוך. אם משרד החינוך היה אוכף את החוק, כפי שמדיניותו הרשמית טוענת, לא היה צורך בהתגייסות של ארגונים מהמגזר השלישי להתמודד עם התופעה הפסולה".
אור קשתי, הארץ, 30.8.2010
 
ילדי המשפחות הוותיקות עזבו את בית הספר נר עציון, והעירייה לא התנגדה. הילדים ממוצא אתיופי הוכרחו להישאר.
אור קשתי, הארץ, 31.8.2010
 
זאת ביחס ל-47.3% מכלל תלמידי י"ב במגזר היהודי. כך עולה מדו"ח שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיון שיתקיים היוםשיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה נמוך משמעותית משל כלל התלמידים בחינוך העברי - כ-40% לעומת כ-60%, בהתאמה. כך עולה מנתוני משרד החינוך, המתייחסים לשנה שעברה. חמש שנים קודם לכן, שיעור הזכאות לבגרות היה גבוה מעט יותר.
אור קשתי, הארץ, 13.9.2010
תמונת מצב עגומה על השתלבות עולים במערכת החינוך - כשליש דיווחו על קושי בלימודים, היעדרויות וניכור בביה"ס
כשליש מבני הנוער העולים מדווחים על לפחות ביטוי אחד של ניתוק מבית הספר: היעדרות מלימודים שלושה ימים ויותר במהלך חודש אחד, כישלון בשלושה מקצועות לימוד לפחות והרגשת ניכור כלפי המוסד החינוכי. ביטויים אלה הם חלק מהמרכיבים של "נשירה סמויה", המובילה על פי רוב לנשירה מלימודים סדירים. כך עולה מסקר חדש של ארגון הגוינט, אשר פורסם לאחרונה.
אור קשתי, הארץ, 20.9.2010 
 
ביולי פרסם "הארץ" את סיפורו של נהג שהותקף אך נקרא לחקירה כחשוד בתקיפה. כעת הוחלט לסגור את התיק נגדו ולהאשים את התוקף על פי כתב האישום שהוגש בימים האחרונים נגד רחמן על ידי עו"ד אביה גליקסברג-בניטה מפרקליטות מחוז ירושלים, ביולי 2009, ביציאה מהיישוב אלעד, חסם רחמן את דרכו של האוטובוס כדי שחברו יגיע למקום בטרם ימשיך האוטובוס בנסיעתו. מששה ירד מהאוטובוס, אז החל דין ודברים בינו ובין הנאשם. משהגיע חברו של רחמן עלו השניים לאוטובוס. לפי כתב האישום, רחמן קילל וגידף את מששה: "שאני אשלם לך? יא חתיכת כושי".
 תומר זרחין, הארץ, 24.9.2010 
 
בעקבות חשיפת מעריב ייערך בקרוב דיון בוועדת העלייה בנוגע לעולים השוהים במרכזי הקליטה בצפת שמחפשים עבודות מזדמנות ברחובבכתבה שפורסמה בסוף השבוע במעריב נחשף כי עשרות עולים מאתיופיה אשר שוהים במרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית בצפת ובקיבוץ איילת השחר יוצאים מדי יום לרחוב וממתינים במשך שעות בשמש עד שאזרחים אשר מעוניינים בכוח עבודה זול מגיעים ולוקחים אותם לכמה שעות לעבודות מזדמנות בניקיון, בינוי או גינון, ובמקרים מסוימים מנצלים אותם ואינם משלמים להם כראוי.
יובל גורן, nrg, 10.10.2010   
 
לשכת עורכי הדין בתל אביב ועמותת "טבקה" נרתמו לעזור לסטודנטים למשפטים יוצאי אתיופיה במציאת מקומות עבודה שבמסגרתם יוכלו להתמחות במשפטים"זהו צעד חשוב בקליטת בני העדה האתיופית בישראל ובמאבק נגד דעות קדומות וגזענות", אמר עו"ד איל רוזובסקי, יושב ראש עמותת "טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה", שנשא דברים בפתיחת היריד.
רחלי בינדר, אפוק טיימס, 11.11.2010
 
אם צאצאיהם של בני הפלשמורה שצפויים לעלות לישראל בשנים הקרובות, יבקשו לחקור את היחס להוריהם מצד ממשלות ישראל, סביר להניח שעלבונם יהיה מוצדק לא פחות מזה שחשו צאצאי "דור המעברות" בשנות ה-50. הנימה שעולה מהחלטת הממשלה, שהתקבלה אתמול היא פטרונית - ובחלקים אף עוינת. היא מציבה דרישות בפני דורשי שלום הפלשמורה לחדול מפעולתם, וקובעת מכסה סופית שמעבר לה, לא תותר עלייה נוספת לישראל. כאילו היו מצבור של חביות פסולת רעילה שיש לסלקם מעל האדמה.

החלטת הממשלה מקפלת בתוכה כשל לוגי. אם אין הצדקה להבאת הפלשמורה, מדוע ישראל מתחייבת למהלך בעל השלכות חברתיות ועלויות כלכליות כה כבדות? ואם, מאידך, זכאים בני הפלשמורה להפוך אזרחי ישראל, מדוע נקבעה מכסה? מתי אי פעם קבעה ממשלת ישראל מכסת עלייה ממדינה כלשהי? על פניו זו גזענות.
אנשיל פפר, הארץ, 15.11.2010 
 
תושבי נס ציונה, יוצאי העדה האתיופית, רוצים שבעיר יהיה רב מהעדה. המשרד לשירותי דת אישר תקן לרב, שיישרת גם את בני העדה בראשל"צ. הבעיה: שני הרבנים הראשיים בנס ציונה מתנגדים. העירייה: "הרבנים מייצגים את כלל האוכלוסייה".
אתי דור, mynet, 21.11.2010      


 

עדויות שהגיעו לידי סופשבוע מספרות על אלימות קשה מצד יחידת עוז. סיפורה של משפחת וודקוקס הוא דוגמה אחת – והם בכלל יהודים.
ליאת שלזינגר, nrg, 20.11.2010     
 
סיפור קשה על גזענות בבני ברק: נער ממוצא אתיופי, בן 13, ביקש להיכנס ולטבול במקווה. העובד בכניסה קילל אותו קללות גזעניות ואז היכה אותו, המשיך לרדוף אחריו ואף היכה את קרובי משפחתו שניסו לסייע לו. נגד האיש הוגש כתב אישום.
ארצי חלפון, mynet, 22.11.2010      
 
מנתונים שאסף "מרכז אדווה" עולה כי הפערים בין היישובים היהודיים המבוססים לעיירות הפיתוח וליישובי המגזר הערבי הלכו והעמיקו בין השנים 2004 ל-2009.
אור קשתי, הארץ, 19.12.2010  
 
הם מהווים כשליש מתושבי קריית מלאכי, אבל האתיופים בעיר גילו שבבית העלמין מוקצת להם חלקה שולית המופרדת בתעלה מ"הצברים".
רונן דמארי, nrg, 27.12.2010    
 
בדיון בכנסת בנושא החינוך לנהיגה זהירה, אמר חבר הכנסת מקדימה כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא תרבות שהגיעה עם העלייה מרוסיה. עם זאת, הוא הוסיף כי מדובר ב"עלייה הטובה ביותר"
יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) אמר כי "מדובר באמירה אומללה המצטרפת לרוח רעה הנושבת זה זמן מה כנגד אוכלוסיית העולים מברית המועצות. לרגל 20 שנה לעלייה, עדיף אם יעסקו נבחרי הציבור בתרומתם האדירה של העולים לחברה ולכלכלה הישראלית במקום בסטיגמות והאשמות שווא שאין להן בסיס".
פנחס וולף, וואלה, 28.12.2010  
 
שיעור המועסקים בקרב בני הקהילה האתיופית נמוך באופן משמעותי לעומת כלל האוכלוסייה  פעמים רבות הם לא משתלבים בשוק העבודה בשל חסמים פנימיים שעומדים בפני בני הקהילה, אך לעתים גם בשל גזענות מצד מעסיקים  איך ניתן לפרוץ את הדרך לעובדים אתיופים ולמה כדאי להשאיר את הדעות הקדומות בצד.
עידו סולומון, TheMarker, 30.12.2010 



 

ניר לוי, עו"ד בוגר סיירת, לא האמין: הוא לא עבר סלקציה במועדון "החלונות הגבוהים" בת"א. חברו, בהיר ממנו, דווקא כן. לוי הפגוע תבע את המועדון על אפליה וזכה בפיצויים הגבוהים ביותר שנפסקו עד כה.

"סלקציה קפדנית", מבטיח הפלייר הזרחני בעודו שט להנאתו בשלולית. "ערב אינטימי ויוקרתי, אנשים יפים ואיכותיים, למוזמנים בלבד!!!". מפיקי האירוע, שדוגלים כמובן בסוגה עלית, כנראה חששו שהמסר לא ייקלט ולא הסתפקו בסימן קריאה אחד, אלא בשלושה. ניחא סימני הפיסוק, או הניסיון למכור אירוע שהוא גם המוני וגם אינטימי, אבל ביצוע סלקציה במועדונים זה לא רק אקט פסול, אלא גם לא חוקי. אבל חוק לחוד ומציאות לחוד. ה"סלקציה", טקס הניפוי החברתי המודרני הזה, שמפרידה בין ה"ראויים" ל"לא ראויים" בכניסה למועדונים, עדיין מתרחשת בהיקף נרחב במוקדי בילויים שונים ברחבי המדינה.
ליאת שלזינגר, nrg, 15.1.2011  
 
וורקנש טלהון היא אם חד הורית העובדת כמנקה ומפרנסת בדוחק את שלושת ילדיה. מזה עשר שנים שהיא מנסה ללא הצלחה להעלות מאתיופיה את אימה, החיה שם בעוני מחפיר. משרד הפנים: אין לה מסמכים המעידים על יהדותה של אימה מדוע אינך מנסה להוכיח למשרד הפנים שאימך יהודייה?
"הם לא מאפשרים לי. היא יהודייה לכל דבר. אמרתי להם שאני אביא את מי שהם רוצים כדי שיוכיחו להם שהיא יהודייה. כל המשפחה שלה פה - הדודים, הדודות, אחותה. כולם יהודים והם יכולים להעיד שגם היא יהודייה".
ליאת לוי, זמן תל אביב, nrg, 17.1.2011    
 
כבר יותר משלוש שנים מנסה גדיף גיזו לרכוש בית למשפחתו במקומות שונים בארץ. אולם מתברר שאין לו בכלל את חופש הבחירה, משום שהמשכנתא שאושרה לו מיועדת רק לאזורים בעלי מרכזי קליטה. "רק עוד התמרמרות ותלאות לעולים".
 טובה דדון, ynet, 3.3.2011
 
"זבל, שהשטן לא ברא", כך כינה יהורם גאון את המוזיקה המזרחית העכשווית. בראיון שנתן לעיתון אוניברסיטאי התבטא גאון בחריפות גם נגד "כוכב נולד" ואמר "אני מחכה לרגע שיעבור הגל העכור הזה" .
עכבר העיר, 9.3.2011  
 
שוב, אפליה גזענית מקוממת: בעל מסעדה בבת ים נאלץ להשעות את מנהל המסעדה שלו, לדרישת משגיח כשרות, רק בשל העובדה שהעובד הוא אתיופי. הסיבה, לדברי הרב, הוא חשש שמדובר באדם שאינו יהודי.
ברהנו טגניה, חדשות 2, 10.3.2011
 


 

אפליה במועדונים
בפרק זה של הדוח המבוסס על תיעוד שנערך במרכז תמורה מרוכזים אירועים של אפלייה וגזענות בכניסה למועדונים ברחבי הארץ. החוק שאמור למנוע אפליה בשירותים ובכניסה למקומות ציבור, כמעט ולא נאכף בידי המשטרה והרשויות המקומיות, וארגונים חברתיים נאלצים לבצע את האכיפה האזרחית.
טל בן עמרם, מוצא מזרחי, יליד 1983 הופלה, ביחד עם 6 מחבריו בכניסה למועדון "הגג" בחיפה. אירוע האפליה חל בתאריך 14.08.10 במוצאי שבת בשעה 23:45. טל הגיע עם 6 מחבריו למועדון הנ"ל, 6 בנים ובת אחת, אשר כל אחד מהם מזרחי בעל חזות מזרחית, וכניסתו סורבה מטעמי גזענות. כולם ענו על הקריטריונים הנדרשים: גיל והזמנה. בכניסה הסלקטוריות\ים ביקשו מהחברים להציג הזמנה, שכן, לטענתן\ם הכניסה "למוזמנים בלבד" ולכולן\ם הייתה הזמנה כאמור, אולם רק האישה שעימה הגיעו החברים נכנסה. בנוסף, מספר לא מבוטל של אנשים בעלי חזות אשכנזית נכנסו ללא הזמנה. החברים ניסו לדבר לליבם של הסלקטוריות\ים אך ללא הועיל וזכו להתעלמות גורפת. כמו כן, הגיע למקום שוטר (שלא התערב אף על פי שהיה אמור ע"פ חוק להתערב). סך הכל החברה חיכו למעלה מ- 45 דקות. 
 
שירה, 22, ילידת 1988, בעלת מוצא וחזות מזרחית. הגיעה יחד עם קבוצת חברים המונה כ- 15 א\נשים, ביום שישי 13.08.10 בשעה 01:15 בערך למועדון "הבוסטאן" אשר בצומת בית עובד. כל החברים הם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית מובהקת. החברים שחיכו בכניסה זכו להתעלמות מוחלטת מצד הסלקטוריות\ים במקום. אחד מהסלקטורים הצהיר כי "המקום מלא". זאת למרות, שנכנסו המון אנשים, רובם בעלי חזות אשכנזית למקום אחרי הצהרתו של הסלקטור לפיה המקום מלא. לאחר מכן, נטען בפני שירה וחבריה כי יש להציג הזמנה כדי להיכנס למקום. לא הייתה הזמנה בידי החברים. עם זאת, ממבקרים אחרים לא ביקשו כלל הזמנה ורובם היו בעלי חזות אשכנזית. יצויין כי כל החברים ענו על הקריטריונים של המועדון: גיל, כולם היו מעל הגיל הנקוב.
יוגב (בן 30) הטוען שהמכון הטכנולוגי, בו הוא לומד, מפלה באופן מגמתי ושיטתי סטודנטים מזרחיים. הטענה הינה כי מבחינה סטטיסטית, כמעט כל הנושרים או הנשארים שנה- המכון נוהג להשאיר שנה את מי שנכשל בפרויקט- הם מזרחיים. בנוסף, כל הבוגרים הם אשכנזיים ובכל כיתה אפשר למצוא אולי 2-3 מזרחיים.
אדם, יליד 1981 בעל מוצא מזרחי וחזות מזרחית הגיע בתאריך 18.10.09 יחד עם ידידותיו, גם הן בעלות מוצא מזרחי וחזות מזרחית, למועדון צאפלין אשר בהרצלייה פיתוח. הסלקטור בכניסה סרב להכניס את קבוצת החברים\ות למועדון בטענה כי לא הזמינו מקומות מראש והכניסה הינה למוזמנים בלבד. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם הכניסה למועדון מותנית בהזמנה מראש בלבד בפועל, הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים אחרים ללא שנדרשו להציג בפניו כל הזמנה. הפונה ציין כי קשה היה שלא לשים לב שהמבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור). אדם החליט להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
ליז, ילידת 1985 בעלת מוצא מזרחי וחזות מזרחית הגיעה בתאריך 18.10.09 יחד עם חבריה, גם הם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית, למועדון צאפלין אשר בהרצלייה פיתוח. הסלקטור בכניסה סרב להכניס את קבוצת החברים\ות למועדון בטענה כי לא הזמינו מקומות מראש והכניסה הינה למוזמנים בלבד. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם הכניסה למועדון מותנית בהזמנה מראש בלבד בפועל, הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים אחרים ללא שנדרשו להציג בפניו כל הזמנה. הפונה ציינה כי קשה היה שלא לשים לב שהמבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור). ליז החליטה להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכתה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
שמרית, ילידת 1986 בעלת מוצא מזרחי וחזות מזרחית הגיעה בתאריך 18.10.09 יחד עם חבריה, גם הם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית, למועדון צאפלין אשר בהרצלייה פיתוח. הסלקטור בכניסה סרב להכניס את קבוצת החברים\ות למועדון בטענה כי לא הזמינו מקומות מראש והכניסה הינה למוזמנים בלבד. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם הכניסה למועדון מותנית בהזמנה מראש בלבד בפועל, הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים אחרים ללא שנדרשו להציג בפניו כל הזמנה. הפונה ציינה כי קשה היה שלא לשים לב שהמבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור). שמרית החליטה להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכתה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
הדר, ילידת 1985 בעלת מוצא מזרחי וחזות מזרחית הגיעה בתאריך 18.10.09 יחד עם חבריה, גם הם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית, למועדון צאפלין אשר בהרצלייה פיתוח. הסלקטור בכניסה סרב להכניס את קבוצת החברים\ות למועדון בטענה כי לא הזמינו מקומות מראש והכניסה הינה למוזמנים בלבד. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם הכניסה למועדון מותנית בהזמנה מראש בלבד בפועל, הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים אחרים ללא שנדרשו להציג בפניו כל הזמנה. הפונה ציינה כי קשה היה שלא לשים לב שהמבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור). הדר החליטה להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכתה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
 
אלירן, יליד 1985 אשר הגיע ביחד עם 6 מחבריו, כולם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית מובהקת, כדי לחגוג יום הולדת במועדון הסנטראל פארק בהרצלייה פיתוח. אירוע האפליה חל בתאריך 02.07.10. קבוצת החברים הזמינה מקום מראש למועדון על מנת למנוע אי אלו בעיות בכניסה. כאשר החברים הגיעו למועדון, הסלקטורים בכניסה מנעו מהם להיכנס בטענה כי המקום מלא. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם המועדון מלא ולפיכך לא תתאפשר כניסה של מבלים נוספים, בפועל הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים, בזמן שקבוצת החברים חיכתה מחוץ למועדון. המבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור), להבדיל מחברי הקבוצה שהם כאמור בעלי חזות מזרחית. אלירן החליט להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
ויקטור, יליד 1987אשר הגיע ביחד עם 6 מחבריו, כולם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית מובהקת, כדי לחגוג יום הולדת במועדון הסנטראל פארק בהרצלייה פיתוח. אירוע האפליה חל בתאריך 02.07.10. קבוצת החברים הזמינה מקום מראש למועדון על מנת למנוע אי אלו בעיות בכניסה. כאשר החברים הגיעו למועדון, הסלקטורים בכניסה מנעו מהם להיכנס בטענה כי המקום מלא. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם המועדון מלא ולפיכך לא תתאפשר כניסה של מבלים נוספים, בפועל הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים, בזמן שקבוצת החברים חיכתה מחוץ למועדון. המבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור), להבדיל מחברי הקבוצה שהם כאמור בעלי חזות מזרחית. ויקטור החליט להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
מאור, יליד 1986 אשר הגיע ביחד עם 6 מחבריו, כולם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית מובהקת, כדי לחגוג יום הולדת במועדון הסנטראל פארק בהרצלייה פיתוח. אירוע האפליה חל בתאריך 02.07.10. קבוצת החברים הזמינה מקום מראש למועדון על מנת למנוע אי אלו בעיות בכניסה. כאשר החברים הגיעו למועדון, הסלקטורים בכניסה מנעו מהם להיכנס בטענה כי המקום מלא. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם המועדון מלא ולפיכך לא תתאפשר כניסה של מבלים נוספים, בפועל הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים, בזמן שקבוצת החברים חיכתה מחוץ למועדון. המבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור), להבדיל מחברי הקבוצה שהם כאמור בעלי חזות מזרחית. מאור החליט להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
שגיא, יליד 1985 אשר הגיע ביחד עם 6 מחבריו, כולם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית מובהקת, כדי לחגוג יום הולדת במועדון הסנטראל פארק בהרצלייה פיתוח. אירוע האפליה חל בתאריך 02.07.10. קבוצת החברים הזמינה מקום מראש למועדון על מנת למנוע אי אלו בעיות בכניסה. כאשר החברים הגיעו למועדון, הסלקטורים בכניסה מנעו מהם להיכנס בטענה כי המקום מלא. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם המועדון מלא ולפיכך לא תתאפשר כניסה של מבלים נוספים, בפועל הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים, בזמן שקבוצת החברים חיכתה מחוץ למועדון. המבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור), להבדיל מחברי הקבוצה שהם כאמור בעלי חזות מזרחית. שגיא החליט להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
אלי, יליד 1985 אשר הגיע ביחד עם 6 מחבריו, כולם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית מובהקת, כדי לחגוג יום הולדת במועדון הסנטראל פארק בהרצלייה פיתוח. אירוע האפליה חל בתאריך 02.07.10. קבוצת החברים הזמינה מקום מראש למועדון על מנת למנוע אי אלו בעיות בכניסה. כאשר החברים הגיעו למועדון, הסלקטורים בכניסה מנעו מהם להיכנס בטענה כי המקום מלא. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם המועדון מלא ולפיכך לא תתאפשר כניסה של מבלים נוספים, בפועל הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים, בזמן שקבוצת החברים חיכתה מחוץ למועדון. המבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור), להבדיל מחברי הקבוצה שהם כאמור בעלי חזות מזרחית. אלי החליט להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
 חדד, יליד 1985 אשר הגיע ביחד עם 6 מחבריו, כולם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית מובהקת, כדי לחגוג יום הולדת במועדון הסנטראל פארק בהרצלייה פיתוח. אירוע האפליה חל בתאריך 02.07.10. קבוצת החברים הזמינה מקום מראש למועדון על מנת למנוע אי אלו בעיות בכניסה. כאשר החברים הגיעו למועדון, הסלקטורים בכניסה מנעו מהם להיכנס בטענה כי המקום מלא. עם זאת, על אף דבריו של הסלקטור בכניסה למועדון, לפיהם המועדון מלא ולפיכך לא תתאפשר כניסה של מבלים נוספים, בפועל הסלקטור אפשר כניסה של מבלים רבים, בזמן שקבוצת החברים חיכתה מחוץ למועדון. המבלים שנכנסו היו בעלי חזות אשכנזית (בהירי עור), להבדיל מחברי הקבוצה שהם כאמור בעלי חזות מזרחית. חדד החליט להגיש תביעה משפטית נגד המועדון המפלה בבית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה וזכה בה וזאת בסיוע מרכז תמורה – המרכז למניעת אפליה.
 
רועי יליד 1985 הגיע בתאריך 20.03.10 עם חבריו לחגוג במועדון "הבית" אשר בהרצלייה פיתוח. רועי וחבריו הינם בעלי מוצא מזרחי וחזות מזרחית מובהקת. בכניסה למועדון סורבה כניסתם של חברי הקבוצה בטענה כי לא שריינו מקומות מראש. למרות זאת, מבלים רבים אשר רובם המכריע הינו בעל חזות אשכנזית נכנסו למועדון בחופשיות וללא שנתבקשו על ידי הסלקטורים להציג הזמנה כלשהי. רועי וחבריו המתינו מחוץ למועדון קרוב לשעה שלמה.
 
 מלבד פניות אלו שפורטו בהרחבה לעיל, במרכז תמורה התקבלו במהלך שנת 2010 עשרות פניות של צעירות וצעירים שהופלו בשערי הכניסה למועדונים בארץ, להלן כמה מהן: 
 
9 חברים אשר הופלו בתאריך 14.08.10 בכניסה למועדון "ואן גוך" ברחובות; קבוצה של 20 חברים אשר הופלו בכניסה למועדון "הגג" בחיפה; צעיר שהופלה בכניסה למועדון "אבלה" בחודש יולי 2010;
4 חברים שהופלו בכניסה למועדון "המעבדה" ברחובות בתאריך 06.08.10;
 15 חברים שהופלו בכניסה למועדון "הבוסתן" בצומת בית עובד בתאריך 13.08.10;
 6 חברים שהופלו בכניסה למועדון "הגג" בחיפה בתאריך 13.08.10;
 6 חברים שהופלו במועדון ה"ניו-פורט" בנמל תל אביב; צעיר שהופלה בכניסה למועדון "מינוס" בתל אביב;
2 צעירים שהופלה בכניסה למועדון "הריביירה" בירושלים;
4 צעירים שהופלו בכניסה למועדון "ואן גוך" ברחובות. 
         
גזענות ואפליה כלפי מזרחים
 
אחת התופעות שתועדו לראשונה בדוח זה מתייחסת לאפלייה וגזענות כלפי מזרחים בתרבות, בכניסה למקומות ציבור, בדיור ובשירותים אחרים. התופעה תועדה על ידי הקשת הדמוקרטית המזרחית והם מאששים את הממצאים על זליגת הגזענות כלפי קבוצות שמהוות רוב באוכלוסיה במדינה.
 
הערעור על פסק הדין של השופט פרידמן היה ערעור כנגד יסודות הגזענות בישראל, אורן עקיבא לא הורשה להיכנס למועדון "אולטראסאונד" בקיבוץ יגור. זאת עובדה. כניסתו נמנעה בשל צבע עורו ומראהו המזרחי. גם זאת עובדה.
לא מדובר כאן במקרה פרטי אחד, אלא בתופעה רחבת היקף ומוכרת היטב של סלקציות על בסיס מוצא אתני במקומות בילוי. מעבר לתועבה המוסרית, מדובר בעבירה ברורה על החוק, כפי שנקבע על ידי ערכאות משפטיות שונות יותר מפעם.
לפיכך, ולאור הראיות החד-משמעיות המוכיחות את האפליה הגזענית שהופעלה כנגד אורן עקיבא במועדון ה"אולטרסאונד", דחיית תביעתו של אורן עקיבא על-ידי השופט פרידמן היא עדות לכך כי שומרי הסף הפועלים להדרת המזרחים מצויים לא רק בשערי מועדונים, אלא גם בבתי המשפט.
 
כ-200 בני אדם הפגינו הערב (ג) מול משרדי חברת חלמיש במחאה על המחסור בדיור ציבורי ביפו  ועל פינוי תושבים מבתיהם בשכונת כפר שלם.
חברת חלמיש היא חברה בבעלות משותפת של הממשלה ועיריית תל אביב שאמורה לדאוג לפתרונות דיור עבור נזקקים.
המפגינים נשאו שלטים בהם מסרים תקיפים נגד ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. על אחד השלטים נכתב: "חולדאי, גם מובארק היה טייס". בהפגנה, אגב, השתתפו ערבים ויהודים כאחד".  לטענת המפגינים החליטו לקיים את ההפגנה בהשראת ההפיכה במצרים.
במהלך ההפגנה חסמו המשתתפים בה בהם ח"כ דב חנין את שדרות ירושלים ביפו ובמקום נגרמו עומסי תנועה כבדים ביותר.
חבר מועצת עיריית תל אביב עומר סיקסיק  אמר בהפגנה: "באנו למחות על מדיניות חלמיש והעירייה שמקצים כסף שמיועד בעיקרו לסיוע לחלשים לפינוי של תושבים מכפר של תושבים מכפר שלם ולפגיעה בתושבי יפו".
"מלאי דירות הולך ופוחת" איש תנועת הפנתרים השחורים, ראובן אברגל אמר בהפגנה: "ממשלת ישראל ממשיכה את המדיניות הגזענית שהחלה ב-1948. היא לא תנוח עד שלא תוציא את המזרחי האחרון מכפר שלם ואת הערבי האחרון מיפו".
מחברת חלמיש נמסר בתגובה: "החברה פועלת בהתאם לחוק במדינת ישראל ומתמודדת עם מלאי דירות הולך ופוחת. אנו עושים כל מאמץ לתת שירות לאוכלוסיות הנזקקות לשירות שלנו".
 
רשמית: יוקם בי"ס ל"מגמה החסידית" בעמנואל
משרד החינוך הודיע לבג"ץ כי אישר הקמת בית ספר לבנות "המגמה החסידית", אך הוא לא יתוקצב על-ידי משרד החינוך. המוסד החינוכי נפתח נוכח רצון ההורים לקיים מסגרת "בעלת מאפיינים ייחודים ומחמירים" מהנהוג בבית יעקב משרד החינוך הודיע בצהריים (יום ד) באופן רשמי על החלטתו לאשר פתיחת מוסד חינוכי בעמנואל שלא יתוקצב על-ידי המדינה וישמש את בנות ה"מגמה החסידית".
בהודעה לבית המשפט, שהוגשה באמצעות פרקליטות המדינה, ציין משרד החינוך כי בבחינת הבקשה של הורי התלמידות לפתוח מוסד חינוכי חדש "ניתן משקל לרצונם של ההורים לחנך את
בנותיהם במסגרת חינוכית קהילתית-דתית-חסידית, בעלת הנהגה רוחנית אחרת, ומאפיינים ייחודיים ומחמירים מן הנהוג בבית הספר הקיים". כמו כן ציין משרד החינוך כי האפשרות לשלוח את התלמידות למוסד של החסידות בעיר אחרת נפסלה בשל הריחוק של עמנואל מיישובים אחרים, ובשל העובדה שההסעות כרוכות בסיכונים בטיחותיים וביטחוניים. משרד החינוך הדגיש כי האישור לפתיחת מוסד חינוכי חדש כפוף לכמה תנאים, והראשון שבהם הוא איסור האפליה בו. "כל תלמידה, לרבות תלמידות המגמה הכללי, אשר תעמוד בתקנון מוסד הפטור שיוקם, תוכל להתקבל למוסד", נכתב בתנאים. המשרד הודיע כי יפקח על עניין זה.
כמו כן הותנה ש"מרכז החינוך העצמאי" ימשיך להפעיל בעמנואל את בית הספר "בית יעקב" עבור התלמידות שמעוניינות בכך - כדי שלא יוותרו ללא מוסד חינוכי. החלטת משרד החינוך קיבלה את גיבויו של היועץ המשפטי לממשלה.
הבקשה לאשר מוסד פטור הוגשה כבר במרץ 2010, אלא שאז משרד החינוך לא היה נכון לבחון את הבקשה שכן היא הוגשה במהלך שנת לימודים, בו בזמן שההורים מפרים את חוק לימוד חובה בסירובם לשלוח את בנותיהם ללימודים וכן את חוק פיקוח על בתי ספר בכך שהפעילו בית ספר ללא רישיון. זאת, בנוסף להתנגדות משרד החינוך לשינוי מסגרת הלימודים לתלמידות במהלך שנת הלימודים - ובכך ליצור "הפרדה בדיעבד".
 
בעקבות התבטאויותיו הגזעניות של נתן זך – ארגונים ופעילים יפגינו מול ביתו של זך בקריאה: די לגזענות!
בעקבות דבריו נוטפי הארס והגזענות של נתן זך בראיון לראיון ערוץ 10, אשר טען בין היתר כי "קם הרעיון הזה לקחת אנשים שאין להם שום דבר משותף, אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר - התרבות המערב אירופית - ואלה באים מהמערות", נפגין מחר, יום רביעי 28.7.2010 מול ביתו של נתן זך בקריאה די לגזענות!
ההפגנה, המאורגנת על ידי פעילים וארגונים ביניהם הקשת הדמוקרטית המזרחית, תנועת אחותי ומרכז תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה, תתקיים בשעה 17:00 בסמוך לבית הקפה תולעת ספרים (ליד כיכר רבין( . בעקבות דבריו הבוטים של זך, מאות אנשים – ובכללם אקדמאיים ואנשי רוח – חתמו על עצומה הקוראת לשר החינוך להסיר את שיריו של זך מתוכניות הלימודים של משרד החינוך, לבטל את מינויו במוסדות החינוך הציבוריים ולתגבר באופן משמעותי את התכנים העוסקים בתרבות וההיסטוריה של יהודי המזרח בתוכניות הלימודים של משרד החינוך
 
"אפליה עדתית קיימת גם בבתימ"ש, לא רק באקדמיה" תגובות סוערות למאמרו של פרופ רובינשטיין, שלפיו 90% מהסגל האקדמי - אשכנזים • "הקשת הדמוקרטית": "האינטרס של כולנו שיהיה ייצוג של החברה הישראלית"     ליאת עזר, כתבתנו לענייני חינוך
  מאמרו של פרופ אמנון רובינשטיין במוסף פסח שני של "ישראל היום" מעורר תגובות סוערות.
במאמרו, הביא פרופ רובינשטיין לידיעת הציבור מחקר שלפיו יותר מ?90 אחוזים מחברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל הם יהודים אשכנזים. "אנשי האקדמיה הישראלית נוטים לשכפל את עצמם ולהעדיף אנשים כמותם", כתב רובינשטיין.
לטענת בכירים בתנועה החברתית "הקשת הדמוקרטית המזרחית", אפליה חברתית מהסוג שזיהה רובינשטיין קיימת לא רק במוסדות האקדמיים. "אנחנו רואים אפליה מהסוג הזה במרחבים רבים", טוענת מנכ"לית התנועה, יעל בן יפת. "אחד מהם הוא בתי המשפט. רוב השופטים בבית המשפט העליון הם גברים, אשכנזים, השייכים לאותה קליקה מסוימת. זה האינטרס של כולנו שיהיה ייצוג ושיקוף של החברה הישראלית גם באקדמיה וגם בבתי המשפט.
"הדבר זהה גם בבתי הספר. יש עדיין בתי ספר יסודיים בדרום תל אביב שהרמה בהם מחפירה. כשהילדים הלומדים בהם עוברים לתיכון לא דרומי, הם קולטים בפעם הראשונה שהציון 80 שקיבלו ביסודי שווה רק חמש בתיכון. במצב הזה, הסיכוי שלהם להתקדם בחברה הוא קלוש".
לדברי בן יפת, מדובר בנגע שקיים גם בחברה החילונית, ואינו נחלתם הבלעדית של החרדים. "כשתלמידים מקריית שלום בדרום תל אביב היו צריכים לעבור מבית הספר היסודי שלהם לתיכון בצפון העיר, הם לא ידעו עד שבועיים לפני הלימודים אם קיבלו אותם לשם, כי הורים מצפון ת"א שלחו מכתבים לעירייה וביקשו שהדרומיים לא יגיעו".
יוסי יונה, פרופ לפילוסופיה מאוניברסיטת בן?גוריון בבאר שבע, מדגיש כי מדובר כאן באפליה סמויה. "הבעיה היא שרוב הציבור חושב שאין בעיה. גם המזרחים עצמם חושבים שאין בעיה, ולכן אף אחד לא מרגיש שהוא זקוק לתיקון. זו בעיה מוכחשת".
 
אביב גפן: הייתם רוצים לשמוע אותי מסלסל?!

הקרב עם המוזיקה המזרחית נמשך. חדשות הבידור תשדר הערב (19:30) קטע מהופעה של אביב גפן בו הוא צוחק על קובי פורץ לתשואות הקהל: "הזאנר של קובי לא מתאים לרוק עצמאות. הייתם רוצים לשמוע אותי ככה?!"

הנצחה בתל אביב? בלי נשים, ערבים ומזרחים
ועדת ההנצחה והשמות ממשיכה בשלה: אישרה קריאת תשעה רחובות וכיכרות על שם גברים יהודים אשכנזים. חברת המועצה יעל בן יפת: כשאין הוראות ברורות התוצאה צפויה והומוגנית להחריד. יו"ר הוועדה, חביבה אבי־גיא: אני רחוקה מאוד מפוליטיזציה בנושא
ועדת ההנצחה והשמות של עיריית תל אביב  אישרה קריאת תשעה רחובות וכיכרות על שם תשעה אישים. הרשימה נעדרת ייצוג של נשים, ערבים ומזרחים.
בשנים האחרונות נמתחה ביקורות חריפה על התנהלות הוועדה בראשות עו"ד חביבה אבי־גיא מסיעת הגמלאים. בדיקה העלתה כי הוועדה מאשרת הנצחה בעיקר של גברים יהודים ממוצא אשכנזי, ומעט מאוד נשים, ערבים או מזרחים זוכים להנצחה.
הרשימה האחרונה שאושרה כוללת את הגברים היהודים האשכנזים הבאים:  
המשורר יעקב אורלנד, חתן פרס ישראל לזמר עברי, יונצח בכיכר ברחוב משמר הירדן
האדריכל יהודה מגידוביץ, המהנדס הראשון של תל אביב, יונצח בכיכר ברחוב בית אל בשכונת נווה שרת
המורה והסופר רפאל ספורטה יונצח בכיכר ברחוב הירדן פינת הנחלאות
המחנך אליעזר שמאלי, חוקר טבע וסופר חתן פרס ישראל ופרס ביאליק, יונצח בכיכר ברחוב הירדן פינת הרוגי המלכות
איש ההתיישבות אהוד אבריאל, ממייסדי המוסד, יונצח בכיכר ברחוב ולנברג פינת הצנחנים
איסר הראל, ראש המוסד והשב"כ לשעבר, יונצח ברחוב דבורה הנביאה
חיים צדוק, לשעבר שר המשפטים, יונצח בסמטה ברחוב טבנקין
העיתונאי נחמיה בן אברהם, מראשוני שדרי הספורט, יונצח בשכונת תל ברוך.
 "לצערי, זאת ההוכחה לכך שכשאין הוראות ברורות בנושאים כמו שמות רחובות או יקירי העיר, התוצאה צפויה והומוגנית להחריד. כך שיוצא שכדי להיות חלק מרשימת הנצחה עליך להיות גבר יהודי אשכנזי".
 
חבר המועצה אחמד משהראוי (מרצ), אתה מזהה שם ערבים?
"סיעת מרצ מעדיפה תמיד לאשר הנצחות כאשר בין האנשים המונצחים יש גם נשים וערבים ומזרחים, כביטוי למגמה שמתקנת עוול של שנים ולפיו נבחרו בדרך כלל להנצחה גברים אשכנזים בלבד".
 
החל בשנה הבאה יופיעו על שטרות הכסף בישראל דמויות המשוררות לאה גולדברג ורחל והמשוררים שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן - כך החליטה לאחרונה הוועדה המייעצת לעיצוב שטרות, שליד בנק ישראל, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל. היום קיבל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את המלצות הוועדה.
פישר יגיש את ההמלצות בקרוב לאישור הממשלה. הכוונה היא להדפיס את הסדרה החדשה של שטרות הכסף של ישראל כבר ב-2012. טרם נקבע מי מהמשוררים/ות יופיע על איזה שטר, 20, 50, 100 ו-200 שקל. ההחלטה בנושא זה אמורה להתקבל בקרוב. לפי שעה אין בכוונת בנק ישראל להדפיס שטר של 500 שקל. בסדרה החדשה יוכנסו אמצעי ביטחון מתקדמים נגד זיופים. חלקה יודפס, כמו חלק משטרות ה-20 שקל היום, על חומר פולימרי.
החלטת ועדת טירקל מסיימת ויכוח ארוך בין הנגיד, סטנלי פישר, ובין שר האוצר, יובל שטייניץ, על הדמויות שיופיעו על השטרות. לפי חוק בנק ישראל הישן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קובעים את הדמויות שיופיעו על שטרות הכסף של ישראל.
בתחילת הוויכוח דרש שר האוצר כי על השטרות החדשים יופיעו אישי תרבות, ולא רק פוליטיקאים, וכי בין הדמויות החדשות שיופיעו על השטרות תהיה לפחות אישה אחת. לפני כשלושה חודשים, לאחר שהצעה קודמת שלו נדחתה על ידי שר האוצר, הודיע הנגיד פישר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאחורי גבו של השר שטייניץ, כי החליט כי על שטרות הכסף החדשים יתנוססו תמונותיהם של שני ראשי ממשלה לשעבר, מנחם בגין ויצחק רבין, וכן תמונות המשוררת רחל והסופר ש"י עגנון.
הצעת פישר עוררה זעם רב גם בשל הדרך שבה נעשתה וגם כיוון שהיה ידוע כי משפחת בגין מתנגדת להנצחת אבי המשפחה, מנחם בגין, על שטר כסף. פישר ניסה לכפות את דעתו, אולם מספר שרים, בינהם לימור לבנת, יובל שטייניץ, ובני בגין, הודיעו כי יתנגדו למהלך. פישר נפגש עם לבנת במשרדה ולאחר שהשתכנע כי הצעתו תתקל בהתנגדות, חזר לוועדת טירקל עם הנחיות חדשות.
הערב אמרה השרה לימור לבנת כי "אני מברכת על החלטת הנגיד סטנלי פישר לאמץ את דרישתי ולהנציח על גבי השטרות החדשים את המשוררים שאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן, לאה גולדברג ורחל. אני שמחה שהנגיד החליט לכבד את בקשתם של בני משפחת בגין שלא להטביע את תמונתו של מנחם בגין ז"ל על גבי אחד השטרות החדשים. לפני כחודשיים וחצי פניתי בעניין לנגיד ולאחר מכן אף נפגשנו בלשכתי. אני מעריכה מאוד את החלטת הנגיד להתחשב בסופו של דבר בעמדות ובנימוקים שהצגתי בפניו. כשרת התרבות אני סבורה שתפארתה של הממשלה היא דווקא בהנצחת אבותינו ואמהותינו התרבותיים על השטרות החדשים".
 09.3.2011 מוטי בסוק.
 
מתוך פניית הקשת הדמוקרטית המזרחית לרשות השידור ושר התקשורת  16/08/2010
2010 יוצרי התוכנית הם ברובם הגדול גברים אשכנזים (דוד ליפשיץ, אריק זילברמן, אסף שלמון, אבי אטינגר, אבי נוסבאום, עידו רוזנבלום, יובל פרידמן, אסף בייזר, עומרי מרכוס), ואילו לפחות חצי מן השחקנים הנם מזרחים, אך עובדה זו אינה משפיעה על ייצוגם של האחרונים באופן לא סטריאוטיפי. קהל היעד של התוכנית, למותר לציין, כולל גם מזרחים, המהווים חלק גדול מן הציבור הישראלי, שהתוכנית מגחיכה אותו ולועגת לו באופן קבוע. יתירה מזאת, ייצוג שאינו מכובד או מכבד של התרבות המזרחית-ערבית הוא בבחינת התעלמות מרוב אוכלוסיית ישראל והכתבה של טעם תרבותי על אזרחים הרחוקים מעמדות המפתח התקשורתיות, תוך השפלה מתמידה שלהם ופגיעה בכבודם ובתרבותם. אנו רואים זאת כציניות החותרת תחת ייצוגים שוויוניים ודמוקרטיים המאתגרת תדירות את ערך כבוד האדם במדינת ישראל.
לאור כל הכתוב לעיל, אין לנו אלא להסיק כי מפיקי התוכנית מתקשים בהבנת ההבדל בין סאטירה לבין גזענות הרסנית, ואנחנו מצפים שמועצת הרשות השנייה, בשל מחויבותה לקהילות ולמגזרים המגוונים בישראל, תציב להם גבולות ראויים. אנו פונים אליכם בזאת בבקשה לחזור ולעיין בממצאי המחקר, ולבדוק כיצד קרה שיושמו באופן חלקי בלבד. אנו מבקשים להיפגש עם ועדת הטלויזיה של הרשות השנייה, כדי להציג באופן מורחב את עמדתנו בנושא, על מנת להבטיח כי ייצוגים כאלו כלפי מזרחים או כלפי קבוצות אחרות בחברה בישראל לא ישנו בעונת השידורים הקרובה, לא רק בארץ נהדרת אלא בתוכניות הרשות השנייה בכללן.